Baba Metzia 4:3-4 - Mishna Yomit

משנה ג

האונאה ארבעה כסף מעשרים וארבעה כסף לסלע שתות למקח עד מתי מותר להחזיר עד כדי שיראה לתגר או לקרובו הורה רבי טרפון בלוד האונאה שמנה כסף לסלע שליש למקח ושמחו תגרי לוד אמר להם כל היום מותר להחזיר אמרו לו יניח לנו ר' טרפון במקומנו וחזרו לדברי חכמים

ר' עובדיה מברטנורא

האונאה ארבעה כסף
ארבעה מעות כסף שהם שש מעות בדינר, והסלע ארבע דינרין

מעשרים וארבע כסף לסלע
אם היה המקח בדמי הסלע שהוא עשרים וארבע מעות דהשתא הויא אונאה שתות למקח, חייב להשיב לו כל אונאתו ארבעה כסף

עד מתי מותר להחזיר
מי שנתאנה. והא דנקט לשון מותר, לאשמועינן דליכא אפילו מי שפרע להחזיר המקח או שיתן לו אונאתו

עד כדי שיראה
המקח לתגר או לאחד מקרוביו. ואם שהה יותר, מחל על אונאתו. והמוכר לעולם חוזר, שהרי אין המקח בידו שיוכל להראות לתגר או לקרובו אם נתאנה. ואם נודע שבא לידו דבר כיוצא בממכרו וידע שטעה ושתק ולא תבע, אינו יכול לחזור ולתבוע, שהרי מחל

ושמחו תגרי לוד
שהיו בקיאין בסחורה ומוכרין ביוקר. ואין הלכה כר' טרפון

---------------------------------
משנה ד

אחד הלוקח ואחד המוכר יש להן אונאה כשם שאונאה להדיוט כך אונאה לתגר רבי יהודה אומר אין אונאה לתגר מי שהוטל עליו ידו על העליונה רצה אומר לו תן לי מעותי או תן לי מה שאוניתני

ר' עובדיה מברטנורא

אין
לתגר אונאה. מפני שהוא בקי ומסתמא אחולי אחיל גביה, והאי דזבנא הכי, משום דאתרמי ליה זבינא אחריתי. והשתא הוא דקבעי למיהדר ביה. ואין הלכה כר' יהודה

מי שהוטל עליו ידו על העליונה
מי שנתאנה

תן לי מעותי
אם נתאנה לוקח. ומתניתין רבי יהודה הנשיא היא. ולית הלכתא כוותיה, אלא אם האונאה שתות, קנה ומחזיר אונאה. יותר משתות, בטל מקח

Bava Metzia4: 3

הָאוֹנָאָה אַרְבָּעָה כֶסֶף מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה כֶסֶף לַסֶּלַע — שְׁתוּת לַמִּקָּח. עַד מָתַי מֻתָּר לְהַחֲזִיר? עַד כְּדֵי שֶׁיַּרְאֶה לְתַגָּר אוֹ לִקְרוֹבוֹ. הוֹרָה רַבִּי טַרְפוֹן בְּלֹד: הָאוֹנָאָה שְׁמֹנָה כֶסֶף לַסֶּלַע — שְׁלִישׁ לַמִּקָּח; וְשָׂמְחוּ תַגָּרֵי לֹד. אָמַר לָהֶם: כָּל הַיּוֹם מֻתָּר לְהַחֲזִיר. אָמְרוּ לוֹ: יַנִּיחַ לָנוּ רַבִּי טַרְפוֹן בִּמְקוֹמֵנוּ. וְחָזְרוּ לְדִבְרֵי חֲכָמִים.

The [amount that constitutes] fraud is four silver [ma’os] out of twenty-four silver [ma’os which are equivalent] to a sela —- a sixth of the purchase. Until when can one revoke [the sale]? Until he is able to show [the item] to a merchant or to his relative. R’ Tarfon ruled in Lod: The [amount that constitutes] fraud is eight silver [ma’os] out of a sela —- a third of the purchase —- and the merchants of Lod rejoiced. He said to them: For a whole day, one may revoke [the sale]. They said to him: Let R’ Tarfon leave us alone in our place. And they went back to the words of the Sages.

Bava Metzia4: 4

אֶחָד הַלּוֹקֵחַ וְאֶחָד הַמּוֹכֵר יֵשׁ לָהֶן אוֹנָאָה. כְּשֵׁם שֶׁאוֹנָאָה לַהֶדְיוֹט, כָּךְ אוֹנָאָה לַתַּגָּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין אוֹנָאָה לַתַּגָּר. מִי שֶׁהֻטַּל עָלָיו — יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה. רָצָה — אוֹמֵר לוֹ: ,,תֶּן לִי מָעוֹתַי”, אוֹ: ,,תֶּן לִי מַה שֶּׁאוֹנֵיתַנִי”.

Both the buyer and the seller are governed by the [law of] fraud. Just as [the law of] fraud [applies] to a layman, so does [the law of] fraud [apply] to a merchant. R’ Yehudah says: [The law of] fraud does not [apply] to a merchant. The one who has been imposed upon has the upper hand. If he wishes, he may say to him: “Give me my money”, or: ”Give me what you defrauded me.”

Suggestions