Baba Metzia 5:5-6

משנה ה


שמין פרה וחמור וכל דבר שהוא עושה ואוכל למחצה מקום שנהגו לחלוק את הולדות מיד חולקין מקום שנהגו לגדל יגדלו רבן שמעון בן גמליאל אומר שמין עגל עם אמו וסיח עם אמו ומפריז על שדהו ואינו חושש משום רבית


ר' עובדיה מברטנורא


שמין פרה
גדולה, וחמור גדול. שראויין למלאכה, ומלאכתן כולה למקבל


למחצה
לחלוק שבח שישביחו, בדמים ובולדות


לחלוק את הולדות מיד
כשתבוא שעת חלוקתן, בבהמה דקה שלשים יום ובגסה חמישים יום


שמין עגל עם אמו
ואין צריך ליתן עמל ומזון לעגל אלא לאם. ואין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל


ומפרין על שדהו
לשון פרה ורבה. ואית דגרסי ומפריז, בזיי"ן. לשון פרזות תשב ירושלים כלומר מרחיב על שדהו. והוא שיאמר לו חוכר למחכיר אתה רגיל ליקח בחכירות שדך עשרת כורין לשנה, הלויני מאתים זוז שאוכל להוציא לזבל שדה זו ולזרעה ולחרשה ואני מעלה לך בחכירותה י"ב כורים לשנה ואחזיר לך מעותיך, זה מותר, דהוי כאילו מעדיף לו שני כורים הללו מפני שחוכר ממנו שדה טובה ומשובחת שחכירותה יפה מחכירות שדה רעה


--------------------------------------------
משנה ו


אין מקבלין צאן ברזל מישראל מפני שהוא רבית אבל מקבלין צאן ברזל מן העכו"ם ולווין מהן ומלוין אותן ברבית וכן בגר תושב מלוה ישראל מעותיו של עכו"ם מדעת העכו"ם אבל לא מדעת ישראל


ר' עובדיה מברטנורא


אין מקבלין צאן ברזל
כל אחריות הנכסים על המקבל, ושם אותם עליו במעות, וכל זמן שאין נותן לו מעותיו חולקים השכר. ואע"ג דמשנה יתירה היא, דהא תנא ליה לעיל אין מושיבים חנוני למחצית שכר משום דמקבל עליה פלגא בהפסד, וכל שכן הכא דקבל כל האחריות עליו. נקט ליה משום סיפא. אבל מקבלים צאן ברזל מן הנכרים


מדעת הנכרי
כגון ישראל שלוה מעות מנכרי ברבית וביקש להחזירם לו, מצאו ישראל אחר ואמר תנם לי ואני אעלה לך כדרך שאתה מעלה לו. אם העמידו אצל נכרי, אע"פ שישראל נותנם לו במצות הנכרי, מותר. ואם לא העמידו אצל נכרי, אסור. דהוא ניהו דקא מוזיף ליה בריבית


Bava Metzia5: 5
שָׁמִין פָּרָה וַחֲמוֹר וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה וְאוֹכֵל — לְמֶחֱצָה. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַחֲלוֹק אֶת הַוְּלָדוֹת מִיָּד — חוֹלְקִין; מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְגַדֵּל — יְגַדֵּלוּ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: שָׁמִין עֵגֶל עִם אִמּוֹ, וּסְיָח עִם אִמּוֹ. וּמַפְרִיז עַל שָׂדֵהוּ, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם רִבִּית.
A cow or a donkey or anything that works and eats may be assessed at half profit. [In] a place where they are accustomed to divide the offspring immediately, they divide [them]; [in] a place where they are accustomed to raise [them], they must raise [them]. Rabban Shimon ben Gamliel says: A calf may be assessed with its mother, and a foal with its mother. One may in-crease the rent of his field, and he need not fear that it is interest.
Bava Metzia5: 6
אֵין מְקַבְּלִין צֹאן בַּרְזֶל מִיִּשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רִבִּית. אֲבָל מְקַבְּלִין צֹאן בַּרְזֶל מִן הַנָּכְרִים, וְלֹוִין מֵהֶן וּמַלְוִין אוֹתָן בְּרִבִּית. וְכֵן בְּגֵר תּוֹשָׁב.  מַלְוֶה יִשְׂרָאֵל מָעוֹתָיו שֶׁל נָכְרִי מִדַּעַת הַנָּכְרִי, אֲבָל לֹא מִדַּעַת יִשְׂרָאֵל.
Fixed-value property may not be accepted from a Jew, because it is interest. But fixed-value property may be accepted from gentiles, and we may borrow from them and lend them with interest. And so it is with a resident alien.  A Jew may lend out a gentile’s money with the knowledge of the gentile, but not with the knowledge of a Jew.