Baba Basra 1:5-6 - Mishna Yomit

משנה ה

כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל החצרות ראויות לבית שער כופין אותו לבנות לעיר חומה ודלתים ובריח רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל העיירות ראויות לחומה כמה יהא בעיר ויהא כאנשי העיר שנים עשר חודש קנה בה בית דירה הרי הוא כאנשי העיר מיד

ר' עובדיה מברטנורא

כופין אותו
את בן החצר שאינו רוצה לסייע לבני החצר

לבנות
לחצר בית שער להיות שומר הפתח יושב שם בצל ומרחיק את בני רשות הרבים מלהציץ בחצר

ודלת
לשער החצר

לא כל החצרות ראויות לבית שער
חצר שאינה סמוכה לרה"ר אינה ראויה לבית שער. ואין הלכה כרשב"ג. דאפילו שאינה סמוכה לרה"ר זמנין דדחקי רבים ועיילו ואתו

לא כל העיירות ראויות לחומה
עיר שאינה סמוכה לגבול האויבים אינה צריכה לחומה. ואין הלכה כרשב"ג. דאפילו אינה סמוכה לגבול האויבים צריכה לחומה, דזמנין דמקרו ואתו גייסות

ויהא כאנשי העיר
לשאת עמהם בעול

שנים עשר חדש
והאידנא דניידי, נהוג עלמא שלשים יום

------------------------------------
משנה ו

אין חולקין את החצר עד שיהא ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה ולא את השדה עד שיהא בה תשעה קבין לזה ותשעה קבין לזה רבי יהודה אומר עד שיהא בה תשעת חצאי קבין לזה ותשעת חצאי קבין לזה ולא את הגנה עד שיהא בה חצי קב לזה וחצי קב לזה רבי עקיבא אומר בית רובע ולא את הטרקלין ולא את המורן ולא את השובך ולא את הטלית ולא את המרחץ ולא את בית הבד עד שיהא בהן כדי לזה וכדי לזה זה הכלל כל שיחלק ושמו עליו חולקין ואם לאו אין חולקין אימתי בזמן שאין שניהם רוצים אבל בזמן ששניהם רוצים אפילו בפחות מכאן יחלוקו וכתבי הקודש אף על פי ששניהם רוצים לא יחלוקו

ר' עובדיה מברטנורא

אין חולקין את החצר
אין אחד מן השותפין יכול לכוף את חבירו לחלוק החצר עד שיהא בו ארבע אמות לכל אחד מן השותפין חוץ מן הפתחים, שכל בית שבחצר צריך שיהיה לפני פתחו ארבע אמות לפרק משאו מעל חמורו, וחוץ מאותן ארבע אמות צריך שיהיה בחצר ארבע אמות אחרות לכל אחד מן השותפין לשאר תשמישים ואז יהיה בחצר דין חלוקה

רבי יהודה אומר תשעה חצאי קבין
מר כי אתריה ומר כי אתריה. ולא פליגי. באתריה דר' יהודה היתה עושה תבואה, שדה בת תשעה חצאי קבין כשדה בת תשעה קבין באתרייהו דרבנן

בית רובע
מקום לזרוע בו רובע הקב. ופסק ההלכה, אין דין חלוקה בקרקעות העומדות לחרישה ולזריעה אלא אם כן ישאר לכל אחד מן השותפים קרקע כדי עבודת יום אחד בחרישה או בזריעה וכיוצא בהן

מורן וטרקלין
מיני פלטין הן

כדי לזה וכדי לזה
כדמפרש ואזיל שלאחר שיחלוקו ויטול כל אחד חלקו יהיה בחלק כל א' מהם מקום ראוי שיקרא טרקלין או מורן, שישאר בקצתו השם שהיה בכולו

בזמן שאין שניהם רוצין
אין יכול האחד לכוף את חבירו לחלוק על כרחו. אבל יכול לכופו לענין גוד או אגוד, כלומר, קנה חלקי או מכור לי חלקך במה שהוא שוה

וכתבי הקודש
תורה נביאים וכתובים

לא יחלוקו
ודוקא כשהם בכרך אחד. אבל בכרכים הרבה כל ספר בפני עצמו, אם רצו חולקים

Bava Basra1: 5

כּוֹפִין אוֹתוֹ לִבְנוֹת בֵּית שַׁעַר וְדֶלֶת לֶחָצֵר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא כָל הַחֲצֵרוֹת רְאוּיוֹת לְבֵית שַׁעַר. כּוֹפִין אוֹתוֹ לִבְנוֹת לָעִיר חוֹמָה, וּדְלָתַיִם, וּבְרִיחַ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא כָל הָעֲיָרוֹת רְאוּיוֹת לְחוֹמָה. כַּמָּה יְהֵא בָעִיר וִיהֵא כְאַנְשֵׁי הָעִיר? שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. קָנָה בָהּ בֵּית דִּירָה — הֲרֵי הוּא כְאַנְשֵׁי הָעִיר מִיָּד.

We compel him to build a gatehouse and a door for the courtyard. Rabban Shimon ben Gamliel says: Not all courtyards require a gatehouse. [We] compel him to build for the town a wall, double doors, and a crossbar. Rabban Shimon ben Gamliel says: Not all towns require a wall. How long must one be in the town to be [treated] like [one of] the citizens of the town? Twelve months. [However, if] he bought a house there, he is immediately [treated] like [one of] the citizens of the town.

Bava Basra1: 6

אֵין חוֹלְקִין אֶת הֶחָצֵר עַד שֶׁיְהֵא אַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה וְאַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה; וְלֹא אֶת הַשָּׂדֶה עַד שֶׁיְּהֵא בָהּ תִּשְׁעָה קַבִּין לָזֶה וְתִשְׁעָה קַבִּין לָזֶה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁיְּהֵא בָהּ תִּשְׁעַת חֲצָאֵי קַבִּין לָזֶה וְתִשְׁעַת חֲצָאֵי קַבִּין לָזֶה. וְלֹא אֶת הַגִּנָּה עַד שֶׁיְּהֵא בָהּ חֲצִי קַב לָזֶה וַחֲצִי קַב לָזֶה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בֵּית רֹבַע. וְלֹא אֶת הַטְּרַקְלִין, וְלֹא אֶת הַמּוֹרָן, וְלֹא אֶת הַשּׁוֹבָךְ, וְלֹא אֶת הַטַּלִּית, וְלֹא אֶת הַמֶּרְחָץ, וְלֹא אֶת בֵּית הַבַּד, עַד שֶׁיְּהֵא בָהֶן כְּדֵי לָזֶה וּכְדֵי לָזֶה. זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁיֵּחָלֵק וּשְׁמוֹ עָלָיו — חוֹלְקִין; וְאִם לָאו — אֵין חוֹלְקִין. אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁאֵין שְׁנֵיהֶם רוֹצִים; אֲבָל בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶם רוֹצִים — אֲפִלּוּ בְפָחוֹת מִכָּאן יַחֲלֹקוּ. וְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם רוֹצִים — לֹא יַחֲלֹקוּ.

We do not divide a courtyard unless there are four cubits for each one; nor [do we divide] a field unless there are nine kavs for each one. R' Yehudah says: Unless there are nine half-kavs for each one. Nor [do we divide] a garden unless there is half a kav for each one. R' Akiva says: A quarter-kav. Nor [do we divide] a salon, nor a hall, nor a dovecote, nor a cloak, nor a bathhouse, nor an olive press, unless there is enough for this one and enough for that one. This is the rule: Anything which can be divided and [still] retain its name we divide; but if not, we do not divide [it]. When? When they do not both consent; but when they both consent they may divide with even less than this. However, they may not divide Holy Scriptures even if they both consent.

Suggestions