Baba Basra 2:7-8

משנה ז


מרחיקין את האילן מן העיר עשרים וחמש אמה ובחרוב ובשקמה חמשים אמה אבא שאול אומר כל אילן סרק חמשים אמה אם העיר קדמה קוצץ ואינו נותן דמים ואם האילן קדם קוצץ ונותן דמים ספק זה קדם ספק זה קדם קוצץ ואינו נותן דמים


ר' עובדיה מברטנורא


מרחיקין את האילן מן העיר
לפי שנוי הוא לעיר כשיש מרחב פנוי לפניה


חרוב ושקמה
ענפיהן מרובים


אילן סרק
גנאי הוא לעיר


ונותן דמים
מי שהעיר שלו


ספק וכו' קוצץ ואינו נותן דמים
דכיון דדינא הוי דבין זה קדם ובין זה קדם קוצץ, לאחר שקצץ אמרינן ליה לבעל האילן אייתי ראיה שהאילן קדם ושקול


------------------------------------
משנה ח


מרחיקין גורן קבוע מן העיר חמשים אמה לא יעשה אדם גורן קבוע בתוך שלו אלא אם כן יש לו חמשים אמה לכל רוח ומרחיק מנטיעותיו של חבירו ומנירו כדי שלא יזיק


ר' עובדיה מברטנורא


גורן קבוע
גורן שיש בו כרי גדול שזורים אותו ברחת, קרוי גורן קבוע. ושאין הכרי גדול ואין בו לזרות המוץ ברחת אלא הרוח מנשבת בכרי והמוץ נידף מאליו, קרוי גורן שאינו קבוע


חמשים אמה
מפני המוץ שמזיק את בני העיר. כשהוא זורה


ומנירו
של חבירו. ניר, היא חרישה שחורשים בימות הקיץ כדי שימותו שרשי הקוצים והעשבים


כדי שלא יזיק
מה טעם קאמר, מה טעם מרחיק מנטיעותיו של חבירו ומנירו חמשים אמה, כדי שלא יזיק המוץ לנטיעותיו ולנירו, שהוא נעשה זבל ומקלקל הניר ומיבש הנטיעות


Bava Basra2: 7
מַרְחִיקִין אֶת הָאִילָן מִן הָעִיר עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמָּה, וּבֶחָרוּב וּבַשִּׁקְמָה — חֲמִשִּׁים אַמָּה. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: כָּל אִילַן סְרָק — חֲמִשִּׁים אַמָּה. אִם הָעִיר קָדְמָה — קוֹצֵץ וְאֵינוֹ נוֹתֵן דָּמִים; וְאִם הָאִילָן קָדַם — קוֹצֵץ וְנוֹתֵן דָּמִים. סָפֵק זֶה קָדַם סָפֵק זֶה קָדַם — קוֹצֵץ וְאֵינוֹ נוֹתֵן דָּמִים.
One must distance a tree twenty-five cubits from a town; and in [the case of] carob or sycamore trees, fifty cubits. Abba Shaul says: Any nonfruit-bearing tree [requires] fifty cubits. If the town was there first, he cuts down [the tree] and does not pay compensation; but if the tree was there first, he cuts [it] down and pays compensation. [If there is] doubt [whether] this one was first or that one, he cuts [it] down and does not pay compensation.
Bava Basra2: 8
מַרְחִיקִין גֹּרֶן קָבוּעַ מִן הָעִיר חֲמִשִּׁים אַמָּה. לֹא יַעֲשֶׂה אָדָם גֹּרֶן קָבוּעַ בְתוֹךְ שֶׁלּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן יֶשׁ לוֹ חֲמִשִּׁים אַמָּה לְכָל רוּחַ, וּמַרְחִיק מִנְּטִיעוֹתָיו שֶׁל חֲבֵרוֹ וּמִנִּירוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק.
One must distance a fixed threshing floor fifty cubits from a town. One may not establish a fixed threshing floor within his own property unless he owns fifty cubits [of land] in every direction, and he must distance [it] from the plantings of his neighbor and from his plowed-over areas so that it should not damage [them].