משנה י
הסיטון מקנח מדותיו אחת לשלשים יום ובעל הבית אחת לשנים עשר חדש רבן שמעון בן גמליאל אומר חלוף הדברים חנוני מקנח מדותיו פעמים בשבת וממחה משקלותיו פעם אחת בשבת ומקנח מאזנים על כל משקל ומשקל
ר' עובדיה מברטנורא
הסיטון סוחר שקונה הרבה ביחד וחוזר ומוכר לחנונים מעט מעט
מקנח מדותיו בשביל היין והשמן שנקרש בתוכם והמדה מתמעטת
ובעל הבית שאינו מוכר תדיר כסיטון, מקנח פעם אחת בשנה
פעמים בשבת שהחנוני אינו חייב להטיף שלש טפין כמו שחייב הסיטון ובעל הבית, ומשתייר בכלי ונדבק בו
וממחה מקנח אבני משקלותיו ששוקל בהן דבר לח
על כל משקל ומשקל כל פעם ששוקל מקנח
--------------------------------- משנה יא
אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים בלח אבל ביבש אינו צריך וחייב להכריע לו טפח היה שוקל לו עין בעין נותן לו גירומיו אחד לעשרה בלח ואחד לעשרים ביבש מקום שנהגו למוד בדקה לא ימוד בגסה בגסה לא ימוד בדקה למחוק לא יגדוש לגדוש לא ימחוק
ר' עובדיה מברטנורא
וחייב להכריע טפח ממשקל ליטרא ואילך. אבל פחות מליטרא אין צריך הכרע טפח
היה שוקל עין בעין כגון במקום שלא נהגו להכריע ומעמיד קנה המאזנים בשוה
נותן לו את גרומיו הכרעותיו. לכל עשרה ליטרא מוסיף לו עשירית ליטרא, שהוא אחד למאה כשימכור בלח. וביבש מוסיף חצי עשירית ליטרא לכל עשרים ליטרא
למוד בדקה במדה קטנה
לא ימוד בגסה במדה גדולה. דהוי פסידא דלוקח, שאין נותן לו אלא הכרע אחד והיה צריך ליתן לו הכרעות רבות
למחוק להסיר מה שעולה על שפת המדה
לא יגדוש ואף על פי שמוסיף לו בדמים
לא ימחוק ואף על פי שפוחת לו מן הדמים