Baba Basra 7:1-2 - Mishna Yomit

פרק ז

משנה א

האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך היו שם נקעים עמוקים עשרה טפחים או סלעים גבוהים עשרה טפחים אינן נמדדין עמה פחות מכאן נמדדין עמה ואם אמר לו כבית כור עפר אפילו היו שם נקעים עמוקים יותר מעשרה טפחים או סלעים גבוהין יותר מעשרה טפחים הרי אלו נמדדין עמה

ר' עובדיה מברטנורא

האומר לחבירו בית כור עפר
מדת בית כור הוא חמשה ושבעים אלף אמה. שחצר המשכן היה בית סאתים, והיה מאה על חמשים, וכור שלשים סאין

עפר
הראוי לזריעה משמע. אבל אם אמר בית כור סתם, או בית כור קרקע, אפילו היה כולו סלעים הגיעו, דשמא לבנות בית או למשטח ביה פירי בעי ליה

נקעים
בקעים עמוקים או סלעים גבוהים עשרה. וכגון שרחבים ארבע על ארבע דהוי מקום חשוב

אין נמדדין עמה
וצריך שיתן לו בית כור שלם מקרקע חלק. שאין אדם רוצה ליתן מעותיו במקום אחד ויראו לו כשנים ושלשה מקומות

כבית כור
משמע כמו שהיא בין סלעים בין עפר

--------------------------------
משנה ב

בית כור עפר אני מוכר לך מדה בחבל פחת של שהוא ינכה הותיר כל שהוא יחזיר אם אמר הן חסר הן יתר אפילו פחת רובע לסאה או הותיר רובע לסאה הגיעו יותר מכאן יעשה חשבון מה הוא מחזיר לו מעות ואם רצה מחזיר לו קרקע ולמה אמרו מחזיר לו מעות לייפות כחו של מוכר שאם שייר בשדה בית תשעה קבין ובגינה בית חצי קב וכדברי רבי עקיבא בית רובע מחזיר לו את הקרקע ולא את הרובע בלבד הוא מחזיר אלא את כל המותר

ר' עובדיה מברטנורא

מדה בחבל
כלומר בצמצום אני מוכר לך שדה זו שיש בה בית כור עפר כמו שמודדים במדת החבל לא פחות ולא יותר

פיחת כל שהוא
שלא היה באותו שדה בית כור שלם, המקח קיים, וינכה המוכר כפי הפחת

הותיר
קרקע כל שהו על בית כור, יחזיר למוכר הקרקע שהותיר או דמי הקרקע, כדמפרש ואזיל

אם אמר לו
מוכר ללוקח, בית כור עפר אני מוכר לך הן חסר הן יתר, בכך וכך דמים, ולא אמר לו מדה בחבל

אפילו פיחת או הותיר רובע קב
לכל סאה דהיינו שלשים רביעיות לבית כור, הגיעו. ומדתני תנא אפילו פיחת רובע לסאה, ולא תני אפילו פיחת שבעה קבין ומחצה לכור, שמעינן מינה דאפילו במכירה מועטת, כגון בית סאה אני מוכר לך הן חסר הן יתר, אם פיחת רובע או הוסיף רובע, הגיעו. ואם אמר בית כור סתם, סתמא נמי כהן חסר הן יתר דמי

יותר מכאן
יותר מרובע לכל סאה אם הותיר, יעשה חשבון, יחשוב כמה הותיר על בית כור וכמה שוין לפי חשבון שמכר את בית כור

ולמה אמרו יחזיר לו מעות
שמן הדין אין להחזיר לו אלא קרקע שהרי לא קנה הלוקח אלא בית כור בלבד. ולא תקנו חכמים שיתן לו מעות כנגד זה היתר, אלא לייפות כחו של מוכר שלא יפסיד אותו קרקע מועט דלא חזי ליה למידי

שאם שייר
בבית כור שדה בית תשעה קבין דהשתא חזי ליה האי קרקע, כדאמרינן דף י"א, דבית תשעה קבין חשוב להיות נקרא שדה, אז אין מחזיר לו מעות, אלא המוכר נוטל את הקרקע שלו. ושמעינן ממתניתין דשבעת קבין ומחצה לכור שהוא רובע הקב לכל סאה, הוי מחילה. משבעה קבין ומחצה עד תשעה קבין ולא עד בכלל, יעשה חשבון. תשעה קבין או יותר, יחזיר קרקע

ולא את הרובע
הכי קאמר, היכא דאמרן יעשה חשבון או יחזיר קרקע, לא את המותר בלבד הוא מחזיר אלא גם כל השלשים רביעיות של בית כור היתרים הוא מחזיר, דכיון דאיכא קרקע חשוב בין הכל, לא מחיל מידי

Bava Basra7: 1

הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: ,,בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לָךְ”, הָיוּ שָׁם נְקָעִים עֲמֻקִּים עֲשָׂרָה טְפָחִים, אוֹ סְלָעִים גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה טְפָחִים — אֵינָן נִמְדָּדִין עִמָּהּ; פָּחוֹת מִכָּאן — נִמְדָּדִין עִמָּהּ. וְאִם אָמַר לוֹ: ,,כְּבֵית כּוֹר עָפָר”, אֲפִלּוּ הָיוּ שָׁם נְקָעִים עֲמֻקִּים יוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, אוֹ סְלָעִים גְבוֹהִין יוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים — הֲרֵי אֵלּוּ נִמְדָּדִין עִמָּהּ.

[If] one said to another, “I am selling you a beis kor of earth,” [and] it contained cervices ten handbreadths deep, or rocks ten handbreadths high, they are not measured with it; [if they were] less than this, they are measured with it. If he said to him, “[I am selling you] like a beis kor of earth,” even if it contained crevices deeper than ten handbreadths, or rocks higher than ten handbreadths, they are measured with it.

Bava Basra7: 2

,,בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לָךְ, מִדָּה בְחֶבֶל”, פִּחֵת כָּל שֶׁהוּא — יְנַכֶּה; הוֹתִיר כָּל שֶׁהוּא — יַחֲזִיר. אִם אָמַר: ,,הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר”, אֲפִלּוּ פָחַת רֹבַע לִסְאָה אוֹ הוֹתִיר רֹבַע לִסְאָה — הִגִּיעוֹ. יוֹתֵר מִכָּאן — יַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן. מַה הוּא מַחֲזִיר לוֹ? מָעוֹת. וְאִם רָצָה — מַחֲזִיר לוֹ קַרְקַע. וְלָמָּה אָמְרוּ מַחֲזִיר לוֹ מָעוֹת? לְיַפּוֹת כֹּחוֹ שֶׁל מוֹכֵר. שֶׁאִם שִׁיֵּר בַּשָּׂדֶה בֵּית תִּשְׁעָה קַבִּין, וּבַגִּנָּה בֵּית חֲצִי קַב, וּכְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא בֵּית רֹבַע — מַחֲזִיר לוֹ אֶת הַקַּרְקַע. וְלֹא אֶת הָרֹבַע בִּלְבַד הוּא מַחֲזִיר, אֶלָּא אֶת כָּל הַמּוֹתָר.

[If one said to another,] “I am selling you a beis kor of earth, as measured by a rope,” [if] he gave [even] the slightest amount less he must deduct; [if] he gave [even] the slightest amount more he must give back. If he said, “whether less or more,” even if he gave a quarter-kav less per seah or a quarter-kav more per seah, it becomes his. [If it was] more than this, he should make a reckoning. What does he give back? Money. But if [the seller] prefers, he gives him back the land. Why did they say that he gives back money? To improve the position of the seller. So that if there remained an area of nine kavs in the field, or half a kav in a garden —- or a quarter-kav according to R' Akiva —- he may give him back the land. Moreover, it is not only the quar-ter-kav that he gives back, but all the excess.

Suggestions