Baba Basra 10:1-2 - Mishna Yomit

פרק י

משנה א

גט פשוט עדיו מתוכו ומקושר עדיו מאחוריו פשוט שכתבו עדיו מאחוריו ומקושר שכתבו עדיו מתוכו שניהם פסולים רבי חנינא בן גמליאל אומר מקושר שכתבו עדיו מתוכו כשר מפני שיכול לעשותו פשוט רבן שמעון בן גמליאל אומר הכל כמנהג המדינה

ר' עובדיה מברטנורא

גט פשוט
שטר פשוט, כעין שלנו שאינן תפורים ומקושרין. וכל שטר קרוי גט

עדיו מתוכו
מבפנים כעין שאנו עושים

מקושר מאחוריו
כותב שטה אחת או שתים וכורכן על החלק ותופר, ועד אחד חותם על הכרך מבחוץ, וחוזר וכותב שני שיטין או יותר מבפנים וכורכן על החלק, וחותם עד שני על הכרך מבחוץ, וכן עד שלישי. ותקנו רבנן גט מקושר, משום כהנים קפדנים שהיו כותבים גט פתאום לנשותיהם ומתחרטים ולא היו יכולין להחזירן, והתקינו להם גט מקושר שאינו נוח ליכתב מהרה, שמא בתוך כך יתפייס. וכשם שתיקנו מקושר בגט, כך תיקנו בשאר שטרות, שלא חילקו חכמים

שניהם פסולין
שלא נעשו כתיקון חכמים

שיכול לעשותו פשוט
שאם יקרע התפירות ויפתח השטר יהיה פשוט

רשב"ג אומר הכל כמנהג המדינה
פלוגתא דתנא קמא ורבן שמעון בן גמליאל באתרא דנהיגי בפשוט ובמקושר ואמר ליה עבד לי מקושר ואזיל ועבד ליה פשוט, או פשוט ועבד ליה מקושר, ת"ק סבר מקפד קפיד ופסול. ורבן שמעון בן גמליאל סבר הואיל ומנהג המדינה בתרווייהו, לא קפיד וכשר. והלכה כת"ק

משנה ב

גט פשוט עדיו בשנים ומקושר בשלשה פשוט שכתוב בו עד אחד ומקושר שכתוב בו שני עדים שניהם פסולין כתב בו זוזין מאה דאינון סלעין עשרין אין לו אלא עשרין זוזין מאה דאינון תלתין סלעין אין לו אלא מנה כסף זוזין דאינון ונמחק אין פחות משתים כסף סלעין דאינון ונמחק אין פחות משנים דרכונות דאינון ונמחק אין פחות משתים כתוב בו מלמעלה מנה ומלמטה מאתים מלמעלה מאתים ומלמטה מנה הכל הולך אחר התחתון אם כן למה כותבין את העליון שאם תמחק אות אחת מן התחתון ילמד מן העליון

ר' עובדיה מברטנורא

פשוט שכתוב בו עד אחד
הכי קאמר, כשם שפשוט שכתוב בו עד אחד פסול מדאורייתא, כך מקושר שכתוב בו שני עדים פסול מדאורייתא

אין לו אלא עשרים
ואע"ג דזוזים מאה, חמשה ועשרים סלעים הם, יד בעל השטר על התחתונה. והכי מפרשינן ליה לשטרא, מאה זוזים גרועים שאינם שוין אלא עשרים סלעים

אין לו אלא מנה
עשרים וחמשה סלעים. דהכי מפרשינן לשטרא, מאה זוזין דאינון תלתין סלעים קלים וגרועים, שהם עשרים וחמשה מן הטובים

ונמחק
שנמחק המנין שנכתב אחריו

ומלמטה מאתים
כשכופל את דבריו בשטר

הכל הולך אחר התחתון
ובלבד שלא יהיה כתוב בשטה אחרונה

למה כותבין את העליון
הואיל ובסוף השטר חוזר וכופל, ואחריות ממון זה כך וכך קבלתי עלי

Bava Basra10: 1

גֵּט פָּשׁוּט — עֵדָיו מִתּוֹכוֹ; וּמְקֻשָּׁר — עֵדָיו מֵאֲחוֹרָיו. פָּשׁוּט שֶׁכָּתְבוּ עֵדָיו מֵאֲחוֹרָיו, וּמְקֻשָּׁר שֶׁכָּתְבוּ עֵדָיו מִתּוֹכוֹ — שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִים. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מְקֻשָּׁר שֶׁכָּתְבוּ עֵדָיו מִתּוֹכוֹ כָּשֵׁר, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ פָשׁוּט. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה.

An open document [has] its witnesses on the inside; and a bound [document has] its witnesses on the outside. An open one whose wit-nesses wrote on the outside, and a bound one whose witnesses wrote on the inside, are both invalid. R' Chanina ben Gamliel says: A bound one whose witnesses wrote on the inside is valid, because he can make it an open one. Rabban Shimon ben Gamliel says: All in accord with the custom of the land.

Bava Basra10: 2

גֵּט פָּשׁוּט — עֵדָיו בִּשְׁנָיִם, וּמְקֻשָּׁר — בִּשְׁלשָׁה. פָּשׁוּט שֶׁכָּתוּב בּוֹ עֵד אֶחָד, וּמְקֻשָּׁר שֶׁכָּתוּב בּוֹ שְׁנֵי עֵדִים — שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִין. כָּתַב בּוֹ ,,זוּזִין מְאָה, דְאִנּוּן סִלְעִין עֶשְׂרִין” — אֵין לוֹ אֶלָּא עֶשְׂרִין. ,,זוּזִין מְאָה, דְאִנּוּן תְּלָתִין סִלְעִין” — אֵין לוֹ אֶלָּא מָנֶה. ,,כְּסַף זוּזִין דְּאִנּוּן ...”, וְנִמְחַק — אֵין פָּחוֹת מִשְּׁתַּיִם. ,,כְּסַף סִלְעִין דְּאִנּוּן ...”, וְנִמְחַק — אֵין פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם. ,,דַּרְכּוֹנוֹת דְּאִנּוּן ...”, וְנִמְחַק — אֵין פָּחוֹת מִשְּׁתַּיִם. כָּתוּב בּוֹ מִלְמַעְלָה מָנֶה, וּמִלְּמַטָּה מָאתַיִם, מִלְמַעְלָה מָאתַיִם וּמִלְּמַטָּה מָנֶה — הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַתַּחְתּוֹן. אִם כֵּן, לָמָּה כוֹתְבִין אֶת הָעֶלְיוֹן? שֶׁאִם תִּמָּחֵק אוֹת אַחַת מִן הַתַּחְתּוֹן, יִלְמַד מִן הָעֶלְיוֹן.

An open document requires two witnesses, and a bound one, three. An open one in which one witness is signed, and a bound one in which two witnesses are signed, are both invalid. [If] he wrote in it, “one hundred zuzin, which are twenty selas,” he receives only twenty [selas]. [If he wrote,] “one hundred zuzin which are thirty selas,” he receives only a maneh. [If it stat-ed,] “silver zuzin which are ...” and [the rest] was erased, it is not less than two [zuzin]. Silver selas which are ...” and [the rest] was erased, it is not less than two [selas]. “Darkons which are ...” and [the rest] was erased, it is not less than two [darkons]. [If] above was written, one hundred [zuzin], and below, two hundred [zuzin], [or] above two hundred and below one hundred —- everything follows the bottom [statement]. If so, why is the top written? So that if one letter from the bottom should be erased, it will be derived from the top.

Suggestions