Sanhedrin 1:5-6

משנה ה


אין דנין לא את השבט ולא את נביא השקך ולא את כהן גדול אלא על ×€×™ בית דין של שבעים ואחד ואין מושיאין למלחמת הךשות אלא על ×€×™ בית דין של שבעים ואחד אין מוסי׀ין על העיך ועל העזךות אלא על ×€×™ בית דין של שבעים ואחד אין עושין סנהדךיות לשבטים אלא על ×€×™ בית דין של שבעים ואחד אין עושין עיך הנדחת אלא על ×€×™ בית דין של שבעים ואחד ואין עושין עיך הנדחת בס׀ך ולא שלשה אבל עושין אחת או שתים


ך' עובדיה מב׹טנו׹א


את השבט
׹ובו של שבט שעבדו עבודה ז׹ה במזיד, אין דנין אלא בב"ד של שבעים ואחד. דכתיב את האיש ההוא או את האשה ההיא אל שעךיך, איש ואשה אתה מושיא אל שעךיך, ואי אתה מושיא את השבט אל שעךיך, אלא בבית דין הגדול


ולא את נביא השקך
גמ׹ דב׹ דב׹ מזקן ממךא, כתיב הכא אשך יזיד לדב׹ דב׹, וכתיב בזקן ממךא כי י׀לא ממך דב׹, מה זקן ממךא בב"ד הגדול דכתיב וקמת ועלית, אף נביא שקך בב"ד הגדול


ולא את כהן גדול
דאמ׹ קךא את הדב׹ הגדול יביאו אליך, דב׹יו של גדול יביאו אליך. ומשה במקום שבעים ואחד קאי


ואין מושיאין למלחמת הךשות
כל מלחמה חוץ ממלחמת שבעה עממין ומלחמת עמלק, ק׹ויה מלחמת הךשות


אלא בבית דין של שבעים ואחד
דכתיב בדוד ואח׹י אחיתו׀ל בניהו בן יהוידע. אחיתו׀ל זה יועץ, בניהו בן יהוידע זו סנהדךין, שהיה מו׀לא שבכולן וכולן נג׹׹ים אח׹יו


על העיך
יךושלים. שקדושתה גדולה מקדושת שאך אךץ ישךאל


והעזךות
קדושתן גדולה מקדושת יךושלים. ואי א׀שך לחדש קדושה אלא בבית דין של שבעים ואחד, דאמ׹ קךא ככל אשך אני מ׹אה אותך וגו' וכן תעשו, לדוךות. מה משכן קדוש על ×€×™ משה שהוא במקום סנהדךי גדולה, אף לדוךות תוס׀ת עיך ועזךות על ×€×™ סנהדךי גדולה


ואין עושין סנהדךאות לשבטים כו
כדאשכחן במשה דאוקי סנהדךאות ומשה במקום שבעים ואחד קאי


אין עושין עיך הנדחת כו
דכתיב והו׊את את האיש ההוא או את האשה ההיא, איש ואשה אתה מושיא אל שעךיך, לבית דין שבעיךך, ואי אתה מושיא את כל העיך אל שעךיך, אלא לשעך המיוחד


בס׀ך
עיך המבדלת בין אךץ ישךאל לאךץ העמים, דכתיב מק׹בך, ולא מן הס׀ך. וטעמא דק׹א, שמא ישמעו נכ׹ים ויבואו ויח׹יבו אךץ ישךאל, ל׀יכך אין מניחין העיך תל עולם כמש׀ט עיך הנדחת אבל הו׹גין את יושביה בלבד


ולא שלשה
עייךות. עיך הנדחת בב"ד אחד ובמקום אחד, כלומ׹ ק׹ובים זו לזו. אבל בשנים ושלשה מקומות עושים


-------------------------------
משנה ו


סנהדךי גדולה היתה של שבעים ואחד וקטנה של עשךים ושלשה ומנין לגדולה שהיא של שבעים ואחד שנאמ' אס׀ה לי שבעים איש מזקני ישךאל ומשה על גביהן ה׹י שבעים ואחד ׹בי יהודה אומ׹ שבעים ומנין לקטנה שהיא של עשךים ושלשה שנאמך וש׀טו העדה והשילו העדה עדה שו׀טת ועדה מ׊לת ה׹י כאן עשךים ומנין לעדה שהיא עשךה שנאמך עד מתי לעדה הךעה הזאת ישאו יהושע וכלב ומנין להביא עוד שלשה ממשמע שנאמך לא תהיה אח׹י ׹בים לךעות שומע אני שאהיה עמהם לטובה אם כן למה נאמך אח׹י ׹בים להטות לא כהטייתך לטובה הטייתך לךעה הטייתך לטובה על ×€×™ אחד הטייתך לךעה על ×€×™ שנים ואין בית דין שקול מוסי׀ין עליהם עוד אחד ה׹י כאן עשךים ושלשה וכמה יהא בעיך ותהא ׹אויה לסנהדךין מאה ועשךים ׹בי נחמיה אומ׹ מאתים ושלשים כנגד שךי עשךות


ך' עובדיה מב׹טנו׹א


ומשה על גביהם ה׹י שבעים ואחד
דאמ׹ קךא ונשאו אתך, ואת בהדייהו


׹בי יהודה אומ׹ שבעים
דדךיש אתך, בדומין לך, ולא שיהיה הוא יושב עמהן בדין. ואין הלכה כ׹בי יהודה


עדה שו׀טת
עשךה מחייבין


עדה מ׊לת
עשךה מזכין. ושמעינן מינה דש׹יך שיהיו עשךים שאם יחלקו יהיו עשךה מחייבין ועשךה מזכין


הטייתך לךעה על ×€×™ שנים
והכי קאמך קךא, לא תהיה אח׹י ׹בים לךעות, לחייב על ×€×™ אחד שיהיה יתך על המזכין. אבל אח׹י ׹בים, להטות בשנים, א׀ילו לךעות, כשיהיו שנים מחייבין יותך על המזכין. הלכך על כ׹חך עשךים ושלשה בעינן, דבשי׹ מעשךה מזכין ליכא למימ׹, דהא כתיב והשילו העדה, ותו לא משכחת חובה בבשי׹ משנים עשך


ואין בית דין שקול
אין עושין בית דין זוגות, שאם יחלקו לחשאים הוי להו ׀לגא ו׀לגא ולא משכחת לה הטייתך לטובה על ×€×™ אחד. הלכך מוסי׀ין עליהם עוד אחד והוו להו עשךים ושלשה


מאה ועשךים
מ׀ךש בגמ׹א, עשךים ושלשה, סנהדךי קטנה. ושלש שוךות של עשךים ושלש עשךים ושלש יושבים ל׀ניהם, שאם הוש׹כו להוסיף על הדיינים מוסי׀ים מהם. ועשךה בטלנים, עשךה בני אדם בטלים מכל מלאכה שיושבים תמיד בבית המדךש. ושני סו׀ךים לכתוב דב׹י המזכין ודב׹י המחייבין. ושני חזנים, שמשי בית דין להלקות החייב ולהזמין בעלי הדין. ושני בעלי דינין. ושני עדים. ושני זוממין. ושני זוממי זוממין. ושני גבאים, ושלישי לחלק השדקה, ש׊דקה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה. וךו׀א אומן להקיז דם. ולבל׹. ומלמד תינוקות. ה׹י מאה ועשךים


מאתים ושלשים כדי שךי עשךות
דהיינו עשךים ושלשה עשיךיות, שיהא כל דיין שך של עשךה. דבשי׹ משךי עשךה לא אשכחן שךךה. ואין הלכה כ׹בי נחמיה


Sanhedrin1: 5
אֵין ד֌֞נ֎ין לֹא אֶת הַשׁ֌ֵבֶט, וְלֹא אֶת נְב֮יא הַשׁ֌ֶקֶך, וְלֹא אֶת כ֌ֹהֵן ג֌֞דוֹל, אֶל֌֞א עַל ׀֌֎י בֵית ד֌֎ין שֶׁל שׁ֎בְע֎ים וְאֶח֞ד. וְאֵין מוֹ׊֎יא֎ין לְמ֎לְחֶמֶת ה֞ךְשׁו֌ת אֶל֌֞א עַל ׀֌֎י בֵית ד֌֎ין שֶׁל שׁ֎בְע֎ים וְאֶח֞ד. אֵין מוֹס֎י׀֎ין עַל ה֞ע֎יך וְעַל ה֞עֲז֞ךוֹת אֶל֌֞א עַל ׀֌֎י בֵית ד֌֎ין שֶׁל שׁ֎בְע֎ים וְאֶח֞ד. אֵין עוֹשׂ֎ין סַנְהֶדְך֞יוֹת לַשׁ֌ְב֞ט֎ים אֶל֌֞א עַל ׀֌֎י בֵית ד֌֎ין שֶׁל שׁ֎בְע֎ים וְאֶח֞ד. אֵין עוֹשׂ֎ין ע֎יך הַנ֌֎ד֌ַחַת אֶל֌֞א עַל ׀֌֎י בֵית ד֌֎ין שֶׁל שׁ֎בְע֎ים וְאֶח֞ד. וְאֵין עוֹשׂ֎ין ע֎יך הַנ֌֎ד֌ַחַת ב֌ַס֌ְ׀֞ך, וְלֹא שׁ֞לשׁ, אֲב֞ל עוֹשׂ֎ין אַחַת אוֹ שְׁת֌ַי֎ם.
A tribe, a false prophet, and a Kohen Gadol, may not be judged except before the court of seventy-one. A discretionary war may not be waged without the approval of the court of seventy-one. Additions to the city and to the courtyards may be made only with the court of seventy-one. Sanhedrins for the tribes may be appointed only by the court of seventy-one. An apostate town can be so designated only by the court of seventy-one. They cannot designate an apostate town on the border, nor three, but they may so designate one or two.
Sanhedrin1: 6
סַנְהֶדְך֎י גְדוֹל֞ה ה֞יְת֞ה שֶׁל שׁ֎בְע֎ים וְאֶח֞ד, ו֌קְטַנ֌֞ה שֶׁל עֶשְׂך֎ים ו֌שְׁלשׁ֞ה. ו֌מ֎נ֌ַי֎ן לַג֌ְדוֹל֞ה שֶׁה֎יא שֶׁל שׁ֎בְע֎ים וְאֶח֞ד? שֶׁנ֌ֶאֱמַך: ,,אֶסְ׀֞ה֟ל֌֎י שׁ֎בְע֎ים א֎ישׁ מ֎ז֌֎קְנֵי י֎שְׂך֞אֵל”, ו֌משֶׁה עַל ג֌ַב֌ֵיהֶן, הֲךֵי שׁ֎בְע֎ים וְאֶח֞ד. ךַב֌֎י יְהו֌ד֞ה אוֹמֵך: שׁ֎בְע֎ים. ו֌מ֎נ֌ַי֎ן לַק֌ְטַנ֌֞ה שֶׁה֎יא שֶׁל עֶשְׂך֎ים ו֌שְׁלשׁ֞ה? שֶׁנ֌ֶאֱמַך: ,,וְשׁ֞׀ְטו֌ ה֞עֵד֞ה ... וְה֎׊֌֎ילו֌ ה֞עֵד֞ה” — עֵד֞ה שׁוֹ׀ֶטֶת וְעֵד֞ה מַ׊֌ֶלֶת; הֲךֵי כ־אן עֶשְׂך֎ים. ו֌מ֎נ֌ַי֎ן ל֞עֵד֞ה שֶׁה֎יא עֲשׂ֞ך֞ה? שֶׁנ֌ֶאֱמַך: ,,עַד מ֞תַי ל֞עֵד֞ה ה֞ך֞ע֞ה הַז֌ֹאת” — י֞׊ְאו֌ יְהוֹשֻׁעַ וְכ֞לֵב. ו֌מ֎נ֌ַי֎ן לְה־ב֮יא עוֹד שְׁלשׁ֞ה? מ֎מ֌ַשְׁמַע שֶׁנ֌ֶאֱמַך: ,,לֹא ת֎הְיֶה אַחֲךֵי ךַב֌֎ים לְך֞עֹת”, שׁוֹמֵעַ אֲנ֎י שֶׁאֶהְיֶה ע֎מ֌֞הֶם לְטוֹב֞ה. א֎ם כ֌ֵן, ל֞מ֌֞ה נֶאֱמַך: ,,אַחֲךֵי ךַב֌֎ים לְהַטֹת”? לֹא כְהַט֌֞י֞תְך֞ לְטוֹב֞ה הַט֌֞י֞תְך֞ לְך֞ע֞ה. הַט֌֞י֞תְך֞ לְטוֹב֞ה עַל ׀֌֎י אֶח֞ד; הַט֌֞י֞תְך֞ לְך֞ע֞ה עַל ׀֌֎י שְׁנַי֎ם. וְאֵין ב֌ֵית ד֌֎ין שׁ֞קו֌ל, מוֹס֎י׀֎ין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶח֞ד, הֲךֵי כ־אן עֶשְׂך֎ים ו֌שְׁלשׁ֞ה.  וְכַמ֌֞ה יְהֵא ב֞ע֎יך ו֌תְהֵא ךְאו֌י֞ה לְסַנְהֶדְך֎ין? מֵא֞ה וְעֶשְׂך֎ים. ךַב֌֎י נְחֶמְי֞ה אוֹמֵך: מ֞אתַי֎ם ו֌שְׁלשׁ֎ים, כ֌ְנֶגֶד שׂ֞ךֵי עֲשׂ֞ךוֹת.
The Great Sanhedrin was composed of seventy-one [judges], and a lesser one of twenty-three. From where [do we know] that the great one was seventy-one? Because it says: Gather to me seventy men from the leaders of Israel, and Moses [pre-sided] over them; hence, seventy-one. R’ Yehudah says: Seventy. And from where [do we know] that a lesser one is com-prised of twenty-three? Because it says: And the congregation shall judge ... and the congregation shall save —- a congrega-tion which judges and a congregation which saves; we thus arrive at twenty. And from where [do we know] that a congregation consists of ten? Because it says: Until when, this evil congregation? —- which excludes Joshua and Caleb. And from where do we [know to] include another three? From the implication of that which it says: Do not follow a majority to convict, I may infer that I should follow them to exonerate. If so, why does it say: according to the majority [the matter] shall be de-cided? [This teaches that] the decision to convict is unlike the decision to exonerate. The decision to exonerate turns on the vote of one; [while] the decision to convict [must] turn on the vote of two. But since no court may consist of an even number, we must add another, for a total of twenty-three.  How many must be in a town to warrant a sanhedrin? One hundred and twenty. R’ Nechemiah says: Two hundred and thirty, corresponding to the officers of the tens.