Sanhedrin 2:1-2 - Mishna Yomit

פרק ב

משנה א

כהן גדול דן ודנין אותו מעיד ומעידין אותו חולץ וחולצין לאשתו ומיבמין את אשתו אבל הוא אינו מיבם מפני שהוא אסור באלמנה מת לו מת אינו יוצא אחר המטה אלא הן נכסין והוא נגלה הן נגלין והוא נכסה ויוצא עמהן עד פתח העיר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר אינו יוצא מן המקדש שנאמר ומן המקדש לא יצא וכשהוא מנחם אחרים דרך כל העם עוברין בזה אחר זה והממונה ממצעו בינו לבין העם וכשהוא מתנחם מאחרים כל העם אומרים לו אנו כפרתך והוא אומר להן תתברכו מן השמים וכשמברין אותו כל העם מסובין על הארץ והוא מיסב על הספסל

ר' עובדיה מברטנורא

כהן גדול. אינו יוצא אחר המטה
דלמא אתי למנגע מתוך טרדתו, ורחמנא אמר ועל כל נפשות מת לא יבוא

הן נכסין והוא נגלה
כיון שנתכסו נושאי המטה מן המבוי כלומר שיצאו ממנו, הוא נגלה ונכנס בתוכו. אבל כל זמן שהן נגלין ונראין במבוי, הוא נכסה ממנו שאינו נכנס לתוכו

ויוצא עמהן עד פתח העיר
שבעיר מצויין מבואות ויכול להתכסות מהן. אבל חוץ לעיר ליכא הכירא

שנאמר ומן המקדש לא יצא
רבי יהודה דריש ומן המקדש לא יצא כל עיקר. ור' מאיר דריש ומקדושתו לא יצא, כלומר יזהר שלא יבא לידי מגע, ובתוך העיר שיש מבואות איכא היכרא ומזדהר. והלכה כרבי יהודה

וכשהוא מנחם את אחרים
דבמת שאינו שלו כולי עלמא מודו דיכול הוא לילך, דלא טריד ולא אתי למנגע. וכשחוזרין מן הקברות ועומדין בשורה לנחם האבלים וכל העם עוברים זה אחר זה ומנחמין האבל שעומד במעמדו וכל אחד אומר לו תתנחם מן השמים

והממונה ממצעו
שהוא הולך לימין כהן גדול וכל העם משמאלו, נמצא כהן גדול באמצע

הממונה
הוא הסגן, שהוא ממונה לעבוד תחת כהן גדול אם יארע פסול בכהן גדול ביום הכפורים

אנו כפרתך
בנו תתכפר אתה ואנחנו תחתיך לכל הראוי לבא עליך

וכשמברין אותו
שאבל אסור לאכול סעודה ראשונה משלו, וקרוביו ואוהביו מאכילין אותו

מסובין על הארץ
הן מצירין ומתאבלין בצערו

והוא מיסב
בכבוד על הספסל

----------------------------
משנה ב

המלך לא דן ולא דנין אותו לא מעיד ולא מעידין אותו לא חולץ ולא חולצין לאשתו לא מיבם ולא מיבמין לאשתו רבי יהודה אומר אם רצה לחלוץ או ליבם זכור לטוב אמרו לו אין שומעין לו ואין נושאין אלמנתו רבי יהודה אומר נושא המלך אלמנתו של מלך שכן מצינו בדוד שנשא אלמנתו של שאול שנאמר ואתנה לך את בית אדוניך ואת נשי אדוניך בחיקך

ר' עובדיה מברטנורא

המלך לא דן ולא דנין אותו
ודוקא מלכי ישראל שאינם נשמעים לדברי חכמים. אבל מלך ממלכי בית דוד. דן ודנין אותו, שנאמר בית דוד כה אמר ה' דינו לבוקר משפט

אין שומעין לו
דמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, וגנאי הוא לו שיחלוץ וירקה בפניו. וכל שאינה בת חליצה אינה בת יבום. וכן הלכה

מלך נושא אלמנתו של מלך
והלכה כר' יהודה בהא

Sanhedrin2: 1

כֹּהֵן גָּדוֹל דָּן וְדָנִין אוֹתוֹ. מֵעִיד, וּמְעִידִין אוֹתוֹ. חוֹלֵץ, וְחוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ, וּמְיַבְּמִין אֶת אִשְׁתּוֹ. אֲבָל הוּא אֵינוֹ מְיַבֵּם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא אָסוּר בְּאַלְמָנָה. מֵת לוֹ מֵת, אֵינוֹ יוֹצֵא אַחַר הַמִּטָּה; אֶלָּא הֵן נִכְסִין, וְהוּא נִגְלֶה; הֵן נִגְלִין, וְהוּא נִכְסֶה; וְיוֹצֵא עִמָּהֶן עַד פֶּתַח הָעִיר; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ יוֹצֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ,,וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא”. וּכְשֶׁהוּא מְנַחֵם אֲחֵרִים, דֶּרֶךְ כָּל הָעָם עוֹבְרִין בְּזֶה אַחַר זֶה, וְהַמְמֻנֶּה מְמַצְּעוֹ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם. וּכְשֶׁהוּא מִתְנַחֵם מֵאֲחֵרִים, כָּל הָעָם אוֹמְרִים לוֹ ,,אָנוּ כַּפָּרָתְךָ”, וְהוּא אוֹמֵר לָהֶן ,,תִּתְבָּרְכוּ מִן הַשָּׁמַיִם”. וּכְשֶׁמַּבְרִין אוֹתוֹ, כָּל הָעָם מְסֻבִּין עַל הָאָרֶץ וְהוּא מֵסֵב עַל הַסַּפְסָל.

The Kohen Gadol may judge and be judged. He may testify, and he may be testified against. He may perform chalitzah, and chalitzah may be performed with his wife, and yibum may be performed with his wife. However, he may not perform yibum, because he is forbidden to [marry] a widow. [If] someone [close] to him dies, he may not follow the bier; rather, [once] they pass from view, he may appear; [where] they appear, he must remain concealed from view; and goes with them until the entrance to the town; [these are] the words of R’ Meir. R’ Yehudah says: He does not leave the Temple, as it is stated: And from the Temple, he shall not depart. When he comforts others, it is customary for all the people to pass along one after an-other, and the appointed one places him between himself and the people. When he is comforted by others, all the people say to him, “We are your atonement,” and he says to them, “May you be blessed from Heaven.” When they feed him the mourner’s meal, all the people sit on the ground and he sits on a stool.

Sanhedrin2: 2

הַמֶּלֶךְ לֹא דָן וְלֹא דָנִין אוֹתוֹ. לֹא מֵעִיד וְלֹא מְעִידִין אוֹתוֹ. לֹא חוֹלֵץ וְלֹא חוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ. לֹא מְיַבֵּם וְלֹא מְיַבְּמִין לְאִשְׁתּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם רָצָה לַחֲלוֹץ אוֹ לְיַבֵּם, זָכוּר לְטוֹב. אָמְרוּ לוֹ: אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. וְאֵין נוֹשְׂאִין אַלְמְנָתוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נוֹשֵׂא הַמֶּלֶךְ אַלְמְנָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְדָוִד שֶׁנָּשָׂא אַלְמְנָתוֹ שֶׁל שָׁאוּל, שֶׁנֶּאֱמַר: ,,וָאֶתְּנָה לְךָ אֶת בֵּית אֲדֹנֶיךָ וְאֶת נְשֵׁי אֲדֹנֶיךָ בְּחֵיקֶךָ”.

The king may not judge nor be judged. He may not testify nor be testified against. He does not perform chalitzah, nor is chalitzah performed with his wife. He does not perform yibum, nor is yibum performed with his wife. R’ Yehudah says: If he wishes to perform chalitzah or yibum, the is remembered favorably. They said to him: They do not listen to him. No one may marry his widow. R’ Yehudah says: A king may marry the widow of [another] king, as we find that David married the widow of Saul, as it is stated: And I gave you the house of your master and the wives of your master in your bosom.

Suggestions