פרק ב
משנה א
כהן גדול דן ודנין אותו מעיד ומעידין אותו חולץ וחולצין לאשתו ומיבמין את אשתו אבל הוא אינו מיבם מפני שהוא אסור באלמנה מת לו מת אינו יוצא אחר המטה אלא הן נכסין והוא נגלה הן נגלין והוא נכסה ויוצא עמהן עד פתח העיר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר אינו יוצא מן המקדש שנאמר ומן המקדש לא יצא וכשהוא מנחם אחרים דרך כל העם עוברין בזה אחר זה והממונה ממצעו בינו לבין העם וכשהוא מתנחם מאחרים כל העם אומרים לו אנו כפרתך והוא אומר להן תתברכו מן השמים וכשמברין אותו כל העם מסובין על הארץ והוא מיסב על הספסל
ר' עובדיה מברטנורא
כהן גדול. אינו יוצא אחר המטה דלמא אתי למנגע מתוך טרדתו, ורחמנא אמר ועל כל נפשות מת לא יבוא
הן נכסין והוא נגלה כיון שנתכסו נושאי המטה מן המבוי כלומר שיצאו ממנו, הוא נגלה ונכנס בתוכו. אבל כל זמן שהן נגלין ונראין במבוי, הוא נכסה ממנו שאינו נכנס לתוכו
ויוצא עמהן עד פתח העיר שבעיר מצויין מבואות ויכול להתכסות מהן. אבל חוץ לעיר ליכא הכירא
שנאמר ומן המקדש לא יצא רבי יהודה דריש ומן המקדש לא יצא כל עיקר. ור' מאיר דריש ומקדושתו לא יצא, כלומר יזהר שלא יבא לידי מגע, ובתוך העיר שיש מבואות איכא היכרא ומזדהר. והלכה כרבי יהודה
וכשהוא מנחם את אחרים דבמת שאינו שלו כולי עלמא מודו דיכול הוא לילך, דלא טריד ולא אתי למנגע. וכשחוזרין מן הקברות ועומדין בשורה לנחם האבלים וכל העם עוברים זה אחר זה ומנחמין האבל שעומד במעמדו וכל אחד אומר לו תתנחם מן השמים
והממונה ממצעו שהוא הולך לימין כהן גדול וכל העם משמאלו, נמצא כהן גדול באמצע
הממונה הוא הסגן, שהוא ממונה לעבוד תחת כהן גדול אם יארע פסול בכהן גדול ביום הכפורים
אנו כפרתך בנו תתכפר אתה ואנחנו תחתיך לכל הראוי לבא עליך
וכשמברין אותו שאבל אסור לאכול סעודה ראשונה משלו, וקרוביו ואוהביו מאכילין אותו
מסובין על הארץ הן מצירין ומתאבלין בצערו
והוא מיסב בכבוד על הספסל
---------------------------- משנה ב
המלך לא דן ולא דנין אותו לא מעיד ולא מעידין אותו לא חולץ ולא חולצין לאשתו לא מיבם ולא מיבמין לאשתו רבי יהודה אומר אם רצה לחלוץ או ליבם זכור לטוב אמרו לו אין שומעין לו ואין נושאין אלמנתו רבי יהודה אומר נושא המלך אלמנתו של מלך שכן מצינו בדוד שנשא אלמנתו של שאול שנאמר ואתנה לך את בית אדוניך ואת נשי אדוניך בחיקך
ר' עובדיה מברטנורא
המלך לא דן ולא דנין אותו ודוקא מלכי ישראל שאינם נשמעים לדברי חכמים. אבל מלך ממלכי בית דוד. דן ודנין אותו, שנאמר בית דוד כה אמר ה' דינו לבוקר משפט
אין שומעין לו דמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, וגנאי הוא לו שיחלוץ וירקה בפניו. וכל שאינה בת חליצה אינה בת יבום. וכן הלכה
מלך נושא אלמנתו של מלך והלכה כר' יהודה בהא