Sanhedrin 2:3-4 - Mishna Yomit

משנה ג

מת לו מת אינו יוצא מפתח פלטרין שלו רבי יהודה אומר אם רוצה לצאת אחר המטה יוצא שכן מצינו בדוד שיצא אחר מטתו של אבנר שנאמר והמלך דוד הולך אחר המטה אמרו לו לא היה הדבר אלא לפייס את העם וכשמברין אותו כל העם מסובין על הארץ והוא מיסב על הדרגש

ר' עובדיה מברטנורא

אינו יוצא מפתח פלטרין שלו
שגנאי הוא למלך להראות עגמת נפש לפני העם

לפייס את העם
כדי שיכירו שלא בעצת דוד הרג יואב את אבנר. ואין הלכה כרבי יהודה

דרגש
מטה

-----------------------------------
משנה ד

ומוציא למלחמת הרשות על פי בית דין של שבעים ואחד ופורץ לעשות לו דרך ואין ממחין בידו דרך המלך אין לו שיעור וכל העם בוזזין ונותנין לפניו והוא נוטל חלק בראש לא ירבה לו נשים אלא שמנה עשרה רבי יהודה אומר מרבה הוא לו ובלבד שלא יהו מסירות את לבו ר' שמעון אומר אפילו אחת ומסירה את לבו הרי זה לא ישאנה אם כן למה נאמר לא ירבה לו נשים אפילו כאביגיל לא ירבה לו סוסים אלא כדי מרכבתו וכסף וזהב לא ירבה לו מאד אלא כדי ליתן אספניא וכותב לו ספר תורה לשמו יוצא למלחמה מוציאה עמו נכנס מכניסה עמו יושב בדין היא עמו מיסב היא כנגדו שנאמר והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו

ר' עובדיה מברטנורא

למלחמת הרשות
מלחמת שאר אומות חוץ ממלחמת עמלק ומלחמת שבעה עממין

ופורץ
גדר של אחרים

לעשות לו דרך
ללכת לכרמו ולשדהו

ואין ממחין בידו
אין מעכבין עליו

חלק בראש
חלק היפה בורר ראשון. ונוטל מחצה מכל הבזה

אלא שמונה עשרה
שהרי דוד היו לו שש נשים וקאמר ליה נביא ואם מעט ואוסיפה לך כהנה וכהנה, כהנה קמא שית, וכהנה בתרא שית, הרי שמונה עשר

מרבה הוא לו
יותר מי"ח. ושלש מחלוקות יש בדבר. ת"ק סבר נושא י"ח ואפילו פרוצות, ויותר מי"ח לא ישא ואפילו כשרות, שכך הוא גזירת הכתוב. ר' יהודה סבר נושא י"ח ואפילו פרוצות, ויותר מי"ח פרוצות לא ישא, וכשרות והגונות ישא כמו שירצה. ופליג אתנא קמא בחדא. ר' שמעון סבר אפילו אחת פרוצה לא ישא, וכשרות והגונות לא ישא יותר משמונה עשרה. ופליג אתנא קמא בחדא ואדרבי יהודה בתרתי. והלכה כת"ק

אלא כדי מרכבתו
דוקא סוסים בטלים להרחיב דעתו ולהתגדל ברוב סוסים אסור אבל כדי רכבו ופרשיו להלחם באויביו מותר

אספניא
שכר חיילות הנכנסים ויוצאים עמו כל השנה

וכותב לו ס"ת לשמו
חוץ מס"ת שחייב כל אדם מישראל להיות לו ס"ת, והוא מונח בבית גנזיו. וס"ת שכותב לשמו כשהוא מלך נכנס ויוצא עמו תמיד

מיסב
על השלחן

Sanhedrin2: 3

מֵת לוֹ מֵת, אֵינוֹ יוֹצֵא מִפֶּתַח פַּלְטְרִין שֶׁלּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם רוֹצֶה לָצֵאת אַחַר הַמִּטָּה יוֹצֵא, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְדָוִד שֶׁיָּצָא אַחַר מִטָּתוֹ שֶׁל אַבְנֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: ,,וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד הֹלֵךְ אַחֲרֵי הַמִּטָּה”. אָמְרוּ לוֹ: לֹא הָיָה הַדָּבָר אֶלָּא לְפַיֵּס אֶת הָעָם. וּכְשֶׁמַּבְרִין אוֹתוֹ, כָּל הָעָם מְסֻבִּין עַל הָאָרֶץ וְהוּא מֵסֵּב עַל הַדַּרְגָּשׁ.

[If] someone [close] to him dies, he does not leave the entrance of his palace. R’ Yehudah says: If he wishes to go out after the bier he may go out, for so we find concerning David that he went out after the bier of Abner, as it is stated: And King Da-vid followed the bier. They said to him: This was only to placate the people. When they feed him the mourner’s meal, all the people sit on the floor and he sits on the dargash.

Sanhedrin2: 4

וּמוֹצִיא לְמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת עַל פִּי בֵית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד. וּפוֹרֵץ לַעֲשׂוֹת לוֹ דֶרֶךְ וְאֵין מְמַחִין בְּיָדוֹ. דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ אֵין לוֹ שִׁעוּר. וְכָל הָעָם בּוֹזְזִין וְנוֹתְנִין לְפָנָיו, וְהוּא נוֹטֵל חֵלֶק בָּרֹאשׁ. ,,לֹא יַרְבֶּה־לּוֹ נָשִׁים” — אֶלָּא שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מַרְבֶּה הוּא לוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהוּ מְסִירוֹת אֶת לִבּוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֲפִלּוּ אַחַת, וּמְסִירָה אֶת לִבּוֹ, הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׂאֶנָּה. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר: ,,וְלֹא יַרְבֶּה־לּוֹ נָשִׁים”? — אֲפִלּוּ כַאֲבִגַיִל. ,,לֹא־יַרְבֶּה־לּוֹ סוּסִים” — אֶלָּא כְדֵי מֶרְכַּבְתּוֹ. ,,וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה־לּוֹ מְאֹד” — אֶלָּא כְדֵי לִתֵּן אַסְפַּנְיָא. וְכוֹתֵב לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה לִשְׁמוֹ — יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה, מוֹצִיאָהּ עִמּוֹ; נִכְנָס, מַכְנִיסָהּ עִמּוֹ; יוֹשֵׁב בַּדִּין, הִיא עִמּוֹ; מֵסֵב, הִיא כְנֶגְדּוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: ,,וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל־יְמֵי חַיָּיו”.

He may wage a discretionary war with the consent of the court of seventy-one. He may break through to make a path for himself and no one may impede him. The king’s path has no limits. All the people plunder and place [it] before him, and he takes the first portion. Let him not take for himself many wives —- only eighteen. R’ Yehudah says: He may take for himself [even] many, as long as they do not turn his heart. R’ Shimon says: Even one, if she turns his heart, he may not marry her. If so, why does it say: Let him not take for himself many wives? Even [if they are] like Abigail. Let him not accumulate for himself many horses —- only enough for his chariots. And silver and gold let him not accumulate for himself greatly —- only enough to pay his troops. He writes a Torah scroll for himself —- [when] he goes out to war, he takes it with him; [when] he returns, he brings it back with him; [when] he sits in judgment, it is with him; [when] he reclines, it is before him; as it is stated: And it shall be with him, and he shall read in it all the days of his life.

Suggestions