משנה ו
כיצד בודקים את העדים היו מכניסין אותן ומאיימין עליהן ומוציאין את כל האדם לחוץ ומשיירין את הגדול שבהן ואומרים לו אמור היאך אתה יודע שזה חייב לזה אם אמר הוא אמר לי שאני חייב לו איש פלוני אמר לי שהוא חייב לו לא אמר כלום עד שיאמר בפנינו הודה לו שהוא חייב לו מאתים זוז ואחר כך מכניסין את השני ובודקים אותו אם נמצאו דבריהם מכוונים נושאין ונותנים בדבר שנים אומרים זכאי ואחד אומר חייב זכאי שנים אומרים חייב ואחד אומר זכאי חייב אחד אומר זכאי ואחד אומר חייב ואפילו שנים מזכין או שנים מחייבין ואחד אומר איני יודע יוסיפו הדיינין:
ר' עובדיה מברטנורא
ומאיימין עליהם מודיעים אותם שהשוכרים עדי שקר הן עצמן מבזין אותן וקוראים להן רשעים, דכתיב בנבות, והושיבו שנים אנשים בני בליעל נגדו, שיועצי המלך שהיו יועצים לשכרן קוראים להן בני בליעל
הוא אמר לי הלוה אמר לי
לא אמר כלום דעביד איניש דאמר פלוני נושה בי, כדי שלא יחזיקוהו עשיר
הודה לו שהיו שניהם בפנינו ולהודות לו נתכוין, להיות לו עדים בדבר
אפילו שנים מזכין או מחייבים ואחד אומר איני יודע יוסיפו דיינים ואע"ג דאי הוה פליג עלייהו היה בטל במיעוטו, כי אמר איני יודע הוי כמו שלא ישב בדין, נמצא הדין בשנים ואנן שלש בעינן
-------------------------------
משנה ז
גמרו את הדבר היו מכניסין אותן הגדול שבדיינים אומר איש פלוני אתה זכאי איש פלוני אתה חייב ומנין לכשיצא אחד מן הדיינים לא יאמר אני מזכה וחבירי מחייבין אבל מה אעשה שחבירי רבו עלי על זה נאמר לא תלך רכיל בעמך ואומר הולך רכיל מגלה סוד:
ר' עובדיה מברטנורא
היו מכניסין אותן לבעלי דינין. שלאחר ששמעו טענותיהן היו מוציאין אותן לחוץ כדי שישאו ויתנו בדבר ולא ישמעו הבעלי דינים מי מחייב ומי מזכה