Sanhedrin 5:3-4 - Mishna Yomit

משנה ג
אחד אומר בשנים בחדש ואחד אומר בשלשה בחדש עדותן קיימת שזה יודע בעבורו של חדש וזה אינו יודע בעבורו של חדש אחד אומר בשלשה ואחד אומר בחמשה עדותן בטלה אחד אומר בשתי שעות ואחד אומר בג' שעות עדותן קיימת אחד אומר בשלש ואחד אומר בחמש עדותן בטלה רבי יהודה אומר קיימת אחד אומר בחמש ואחד אומר בשבע עדותן בטלה שבחמש חמה במזרח ובשבע חמה במערב

ר' עובדיה מברטנורא

שזה ידע בעיבורו של חודש
זה שאמר בשנים ידע שהחודש שעבר מלא היה, ויום ראשון של חודש שהוא יום שלשים, מחודש שעבר היה. ודוקא עד חצי החודש, אבל מחצי החודש ואילך עדותן בטילה, שחזקה אין עובר חצי החודש עד שכל העולם יודעים מתי קדשו ב"ד את החודש

רבי יהודה אומר קיימת
דעביד אינש דטעי כולי האי

חמה במזרח
ממקום זריחת החמה עד אמצע הרקיע קרוי מזרח, ומאמצע הרקיע עד מקום השקיעה קרוי מערב

---------------------------------------------------------------------------------------

משנה ד
ואחר כך מכניסין את השני ובודקין אותו אם נמצאו דבריהם מכוונין פותחין בזכות אמר אחד מן העדים יש לי ללמד עליו זכות או אחד מן התלמידים יש לי ללמד עליו חובה משתקין אותו אמר אחד מן התלמידים יש לי ללמד עליו זכות מעלין אותו ומושיבין אותו ביניהן ולא היה יורד משם כל היום כולו אם יש ממש בדבריו שומעין לו ואפילו הוא אומר יש לי ללמד על עצמי זכות שומעין לו ובלבד שיש ממש בדבריו

ר' עובדיה מברטנורא

נמצאו דבריהם מכוונים
ומעתה צריכין לישא וליתן בדבר

פותחין בזכות
אם לא עברת אל תירא

אמר אחד מן העדים יש לי ללמד עליו זכות
אפילו זכות, וכ"ש חובה. משתקים אותו, דכתיב ועד אחד לא יענה, בין לזכות בין לחובה

אמר אחד מן התלמידים
היושבים לפני הדיינים. יש לי ללמד עליו חובה

משתקין אותו
דכתיב ועד אחד לא יענה בנפש למות, למות הוא דאינו עונה, הא לזכות עונה

אינו יורד משם כל היום
ואפילו שאין ממש בדבריו. אבל יש ממש בדבריו, אינו יורד משם לעולם

Sanhedrin5: 3

אֶחָד אוֹמֵר בִּשְׁנַיִם בַּחֹדֶשׁ וְאֶחָד אוֹמֵר בִּשְׁלשָׁה בַחֹדֶשׁ, עֵדוּתָן קַיֶּמֶת, שֶׁזֶּה יוֹדֵעַ בְּעִבּוּרוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ וְזֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּעִבּוּרוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ. אֶחָד אוֹמֵר בִּשְׁלשָׁה וְאֶחָד אוֹמֵר בַּחֲמִשָּׁה, עֵדוּתָן בְּטֵלָה. אֶחָד אוֹמֵר בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת וְאֶחָד אוֹמֵר בְּשָׁלשׁ שָׁעוֹת, עֵדוּתָן קַיֶּמֶת. אֶחָד אוֹמֵר בְּשָׁלשׁ וְאֶחָד אוֹמֵר בְּחָמֵשׁ, עֵדוּתָן בְּטֵלָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: קַיֶּמֶת. אֶחָד אוֹמֵר בְּחָמֵשׁ וְאֶחָד אוֹמֵר בְּשֶׁבַע, עֵדוּתָן בְּטֵלָה, שֶׁבְּחָמֵשׁ חַמָּה בַמִּזְרָח וּבְשֶׁבַע חַמָּה בַמַּעֲרָב.

[If] one says [it happened] on the second of the month and one says [it happened] on the third of the month, their testimony is upheld, because this one is aware of the intercalation of the month and this one is not aware of the intercalation of the month. [If] one says [it happened] on the third and one says [it happened] on the fifth, their testimony is null. [If] one says [it happened] in the second hour [of the day] and one says [it happened] in the third hour [of the day], their testimony is up-held. [If] one says [it happened] in the third [hour] and one says in the fifth, their testimony is null. R’ Yehudah says: It is up-held. [But if] one says [it happened] in the fifth [hour] and one says in the seventh, their testimony is null, because in the fifth [hour] the sun is to the east while in the seventh [hour] it is to the west.

Sanhedrin5: 4

וְאַחַר כָּךְ, מַכְנִיסִין אֶת הַשֵּׁנִי וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ. אִם נִמְצְאוּ דִבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִין, פּוֹתְחִין בִּזְכוּת. אָמַר אֶחָד מִן הָעֵדִים ,,יֶשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת”, אוֹ אֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים ,,יֶשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה”, מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. אָמַר אֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים ,,יֶשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת”, מַעֲלִין אוֹתוֹ וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בֵּינֵיהֶן, וְלֹא הָיָה יוֹרֵד מִשָּׁם כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ. אִם יֵשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו, שׁוֹמְעִין לוֹ. וַאֲפִלּוּ הוּא אוֹמֵר ,,יֶשׁ לִי לְלַמֵּד עַל עַצְמִי זְכוּת”, שׁוֹמְעִין לוֹ, ובִלְבַד שֶׁיֵּשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו.

After this, they admit the second [witness] and examine him. [If] their words concur, they open with [the consideration of] acquittal. [If] one of the witnesses says, “I can pre- sent grounds for his acquittal,” or one of the disciples [says,] “I can pre-sent grounds for his conviction,” they silence him. [If] one of the disciples says, “I can present grounds for his acquittal,” they elevate and seat him among them, and he does not descend from there the entire day. If there is substance to his words, they listen to him. Even if he says, “I can present grounds for my own acquittal,” they listen to him, as long as there is substance to his words.

Suggestions