Sanhedrin 6:2-3

משנה ב
היה רחוק מבית הסקילה כעשר אמות אומרים לו התודה שכן דרך המומתין מתודין שכל המתודה יש לו חלק לעולם הבא שכן מצינו בעכן שאמר לו יהושע בני שים נא כבוד לאלהי ישראל ותן לו תודה וגומר ויען עכן את יהושע ויאמר אמנה אנכי חטאתי וכזאת וגומר ומנין שכיפר לו וידויו שנאמר ויאמר יהושע למה עכרתנו יעכרך ה' היום הזה היום הזה אתה עכור ואי אתה עכור לעולם הבא ואם אינו יודע להתודות אומרים לו אמור תהא מיתתי כפרה על כל עונותי רבי יהודה אומר אם היה יודע שהוא מזומם אומר תהא מיתתי כפרה על כל עונותי חוץ מעון זה אמרו לו אם כן יהו כל אדם אומרים כך כדי לנקות את עצמן


ר' עובדיה מברטנורא


היה רחוק מבית הסקילה
דקרוב לבית הסקילה שמא תטרף דעתו ולא יכול להתודות


ותן לו תודה
ואע"ג דאין אדם נהרג על פי עצמו, הריגת עכן הוראת שעה היתה


וכזאת וכזאת עשיתי
בגמרא מפרש שמעל בחרמים בימי משה


שהוא מזומם
שעדיו הן זוממין


לנקות את עצמן
מן הבריות ויוציאו לעז על הדיינים ועל העדים. ואין הלכה כר"י


-----------------------------------------------------------


משנה ג
היה רחוק מבית הסקילה ארבע אמות מפשיטין אותו את בגדיו האיש מכסין אותו מלפניו והאשה מלפניה ומאחריה דברי רבי יהודה וחכמים אומרים האיש נסקל ערום ואין האשה נסקלת ערומה


ר' עובדיה מברטנורא


מפשיטין את בגדיו
דכתיב ורגמו אותו, ולא כסותו


מכסין אותו מלפניו
פרק אחד כלומר מעט ממנו מלפניו. ואין הלכה כר"י


Sanhedrin6: 2
הָיָה רָחוֹק מִבֵּית הַסְּקִילָה כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת, אוֹמְרִים לוֹ ,,הִתְוַדֵּה, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הַמּוּמָתִין מִתְוַדִּין, שֶׁכָּל הַמִּתְוַדֶּה יֶשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא”. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּעָכָן, שֶׁאָמַר לוֹ יְהוֹשֻׁעַ: ,,בְּנִי שִׂים נָא כָבוֹד לַה› אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתֶן־לוֹ תוֹדָה, וְגוֹ›. וַיַּעַן עָכָן אֶת־יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמַר אָמְנָה אָנֹכִי חָטָאתִי . . . וְכָזֹאת, וגו›. וּמִנַּיִן שֶׁכִּפֶּר לוֹ וִדּוּיוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: ,,וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ מֶה עֲכַרְתָּנוּ יַעְכָּרְךָ ה› בַּיּוֹם הַזֶּה” — הַיּוֹם הַזֶּה אַתָּה עָכוּר, וְאִי אַתָּה עָכוּר לָעוֹלָם הַבָּא. וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִתְוַדּוֹת, אוֹמְרִים לוֹ ,,אֱמֹר: תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל עֲוֹנוֹתַי”. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מְזֻמָּם, אוֹמֵר ,,תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל עֲוֹנוֹתַי חוּץ מֵעָוֹן זֶה”. אָמְרוּ לוֹ: אִם כֵּן, יְהוּ כָל אָדָם אוֹמְרִים כָּךְ כְּדֵי לְנַקּוֹת אֶת עַצְמָן.
[When] he was approximately ten cubits from the stoning place, they say to him, “Confess, as it is the practice of those who are executed to confess, because anyone who confesses has a share in the World to Come.” For so we find concerning Achan, that Joshua said to him: My son, please give honor to the God of Israel and render confession to him, etc. And Achan answered Joshua and said: I have sinned ... thus [have I done], etc. From where do we know that his confession brought him atonement? Because it says: And Joshua said, “Why have you troubled us? Hashem shall trouble you on this day” —- on this day you are troubled, but you will not be troubled in the World to Come. If he does not know how to confess, they said to him, “Say: Let my death by an atonement for all my sins.” R’ Yehudah says: If he knows that he is the victim of a plot, he should say, “Let my death be an atonement for all my sins except for this one.” They said to him: If so, everyone will say so in order to clear himself.
Sanhedrin6: 3
הָיָה רָחוֹק מִבֵּית הַסְּקִילָה אַרְבַּע אַמּוֹת, מַפְשִׁיטִין אוֹתוֹ אֶת בְּגָדָיו. הָאִישׁ, מְכַסִּין אוֹתוֹ מִלְּפָנָיו, וְהָאִשָּׁה, מִלְּפָנֶיהָ וּמֵאַחֲרֶיהָ; דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הָאִישׁ נִסְקָל עָרֹם וְאֵין הָאִשָּׁה נִסְקֶלֶת עֲרֻמָּה.
When he was four cubits from the stoning place, they removed his clothing. They cover a man in front, and a woman [both] in front and back; [these are] the words of R’ Yehudah. But the Sages say: A man is stoned unclothed but a woman is not stoned unclothed.