משנה ד בית הסקילה היה גבוה שתי קומות אחד מן העדים דוחפו על מתניו נהפך על לבו הופכו על מתניו אם מת בה יצא ואם לאו השני נוטל את האבן ונותנה על לבו אם מת בה יצא ואם לאו רגימתו בכל ישראל שנאמר יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העם באחרונה כל הנסקלין נתלין דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים אינו נתלה אלא המגדף והעובד ע"ז האיש תולין אותו פניו כלפי העם והאשה פניה כלפי העץ דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים האיש נתלה ואין האשה נתלית אמר להן רבי אליעזר והלא שמעון בן שטח תלה נשים באשקלון אמרו לו שמנים נשים תלה ואין דנין שנים ביום אחד כיצד תולין אותו משקעין את הקורה בארץ והעץ יוצא ממנה ומקיף שתי ידיו זו על גבי זו ותולה אותו רבי יוסי אומר הקורה מוטה על הכותל ותולה אותו כדרך שהטבחין עושין ומתירין אותו מיד ואם לן עובר עליו בלא תעשה שנאמר לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו כי קללת אלהים תלוי וגומר כלומר מפני מה זה תלוי מפני שבירך את השם ונמצא שם שמים מתחלל

ר' עובדיה מברטנורא

היה גבוה שתי קומות ומפילו משם לארץ

הופכו על מתניו שכשהוא מושכב פרקדן מגונה יותר

מגדף מברך את ה'

ועובד עבודה זרה נמי מגדף הוא. דכתיב והנפש אשר תעשה ביד רמה וגו' את ה' הוא מגדף, ואותה פרשה בעבודה זרה מדברת

ואין דנין שנים ביום אחד בבית דין אחד. משום דלא מצי לאפוכי בזכותייהו דכל חד וחד. אלא תלייתן של נשים הללו הוראת שעה היתה ואין למדים ממנה. ואין הלכה כרבי אליעזר

משקיעין נועצים

והעץ יוצא ממנה כמין יתד היה יוצא מן הקורה סמוך לראשה

ומקיף סומך זו אצל זו. כמו לתרום שלא מן המוקף

ותולין אותו בידיו

-------------------------------------------------------------------------

משנה ה אמר ר' מאיר בשעה שאדם מצטער שכינה מה הלשון אומרת כביכול קלני מראשי קלני מזרועי אם כן המקום מצטער על דמם של רשעים שנשפך קל וחומר על דמם של צדיקים ולא זו בלבד אלא כל המלין את מתו עובר בלא תעשה הלינו לכבודו להביא לו ארון ותכריכים אינו עובר עליו ולא היו קוברין אותו בקברות אבותיו אלא שתי בתי קברות היו מתוקנין לבית דין אחת לנהרגין ולנחנקין ואחת לנסקלין ולנשרפין

ר' עובדיה מברטנורא

בזמן שאדם מצטער שפורענות באה עליו בעונו

מה לשון אומרת באיזה לשון שכינה קובלת ומנודדת עליו

קלני מראשי ראשי כבד עלי וזרועי כבד עלי. כאדם שהוא עיף

קלני איני קל מראשי

ולא זה בלבד עובר בלא תעשה אם הלינו

לא היו קוברין אותן בקברות אבותיהן לפי שאין קוברין רשע אצל צדיק

שני קברות היו מתוקנין לבית דין לפי שאין קוברים מי שנתחייב מיתה חמורה אצל מי שנתחייב מיתה קלה. והלכתא גמירא לה שנים ולא ארבעה