Sanhedrin 7:4-5 - Mishna Yomit

משנה ד
אלו הן הנסקלין הבא על האם ועל אשת האב ועל הכלה ועל הזכור ועל הבהמה והאשה המביאה את הבהמה והמגדף והעובד ע"ז והנותן מזרעו למולך ובעל אוב וידעוני והמחלל את השבת והמקלל אביו ואמו והבא על נערה המאורסה והמסית והמדיח והמכשף ובן סורר ומורה הבא על האם חייב עליה משום אם ומשום אשת אב רבי יהודה אומר אינו חייב אלא משום האם בלבד הבא על אשת אב חייב עליה משום אשת אב ומשום אשת איש בין בחיי אביו בין לאחר מיתת אביו בין מן האירוסין בין מן הנשואין הבא על כלתו חייב עליה משום כלתו ומשום אשת איש בין בחיי בנו בין לאחר מיתת בנו בין מן האירוסין בין מן הנשואין הבא על הזכור ועל הבהמה והאשה המביאה את הבהמה אם אדם חטא בהמה מה חטאת אלא לפי שבאת לאדם תקלה על ידה לפיכך אמר הכתוב תסקל דבר אחר שלא תהא בהמה עוברת בשוק ויאמרו זו היא שנסקל פלוני על ידה

ר' עובדיה מברטנורא

אלו הן הנסקלין
אית מינייהו דכתיב בהו סקילה בהדיא, והנך דלא כתיבא בהו סקילה כתיב בהו דמיו בו דמיהם בם, וכל מקום שנאמר דמיו בו דמיהם בם אינו אלא סקילה, דילפינן מאוב וידעוני דכתיב באבן ירגמו אותם דמיהם בם

והנותן מזרעו למולך
קסבר האי תנא מולך לאו עבודה זרה הוא אלא חוק האומות בעלמא הוא. מדתנא עבודה זרה, ותנא מולך

והמקלל אביו ואמו
חמור ממכה, דאיכא תרתי קלון אביו ואמו ומוציא שם שמים לבטלה, דהא תנן אינו חייב עד שיקללם בשם

והמסית
את היחידים

והמדיח
עיר הנידחת

מכשף
דכתיב מכשפה לא תחיה, וסמיך ליה כל שוכב עם בהמה מות יומת, מה שוכב עם בהמה בסקילה, אף מכשפה בסקילה

הבא על האם חייב עליה
שתי חטאות. דבכולהו עריות כתיב בהו כרת וכתיב בהו חילוק חטאות. ואפילו בגוף אחד. וכן הלכה

בין מן האירוסין
דכיון שקידשה, אשתו היא דכתיב ואיש כי יקח אשה משעת לקיחה נקראת אשתו. והך קיחה קדושין הן דגמר קיחה קיחה משדה עפרון

--------------------------------------------

משנה ה
המגדף אינו חייב עד שיפרש השם אמר רבי יהושע בן קרחה בכל יום דנין את העדים בכינוי יכה יוסי את יוסי נגמר הדין לא הורגים בכינוי אלא מוציאים כל אדם לחוץ ושואלים את הגדול שבהן ואומרים לו אמור מה ששמעת בפירוש והוא אומר והדיינים עומדין על רגליהן וקורעין ולא מאחין והשני אומר אף אני כמוהו והשלישי אומר אף אני כמוהו

ר' עובדיה מברטנורא

עד שיפרש את השם
ויברך השם בשם. שנאמר ונוקב שם ה' בנקבו שם, שינקוב השם בשם

בכל יום
כל זמן שהיו נושאים ונותנים בבדיקת העדים

היו דנין אותן בכינוי
כל אדם שמהפך דבר ומדבר כמו שמקלל ותולה באחר קרוי כינוי בלשון חכמים. ובלשון מקרא, כי לא ידעתי אכנה

יכה יוסי את יוסי
אני שמעתי מפני שהוא בן ארבע אותיות ועולה בגימטריא אלהי"ם, לכך מכנים שם בן ארבע אותיות ליוסי

נגמר הדין
ובאים ב"ד לומר חייב הוא, לא היו יכולים להרגו על פי עדות זו ששמעו, שהרי לא שמעו מפיהם אלא קללת כינוי

אלא מוציאים את כל האדם לחוץ
דגנאי הוא להשמיע ברכת השם לרבים

וקורעין ולא מאחין
עולמית. ודוקא תפירה אלכסנדרית שאין הקריעה ניכרת, אבל שאר תפירות מותר

אף אני שמעתי כמוהו
ואינו צריך להזכיר ברכת שם בשם

והשלישי אומר
אתיא כמאן דאמר מה שנים עדות אחת אף שלשה עדות אחת

Sanhedrin7: 4

אֵלּוּ הֵן הַנִּסְקָלִין: הַבָּא עַל הָאֵם, וְעַל אֵשֶׁת הָאָב, וְעַל הַכַּלָּה, וְעַל הַזְּכוּר, וְעַל הַבְּהֵמָה, וְהָאִשָּׁה הַמְבִיאָה אֶת הַבְּהֵמָה; וְהַמְגַדֵּף, וְהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, וְהַנּוֹתֵן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ, וּבַעַל אוֹב וְיִדְּעוֹנִי; וְהַמְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת; וְהַמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ; וְהַבָּא עַל נַעֲרָה הַמְאֹרָסָה; וְהַמֵּסִית, וְהַמַּדִּיחַ, וְהַמְכַשֵּׁף, וּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה. הַבָּא עַל הָאֵם חַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם אֵם וּמִשּׁוּם אֵשֶׁת אָב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא מִשּׁוּם הָאֵם בִּלְבָד. הַבָּא עַל אֵשֶׁת אָב חַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָב וּמִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ, בֵּין בְּחַיֵּי אָבִיו בֵּין לְאַחַר מִיתַת אָבִיו, בֵּין מִן הָאֵרוּסִין בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין. הַבָּא עַל כַּלָּתוֹ חַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם כַּלָּתוֹ וּמִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ, בֵּין בְּחַיֵּי בְנוֹ בֵּין לְאַחַר מִיתַת בְּנוֹ, בֵּין מִן הָאֵרוּסִין בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין. הַבָּא עַל הַזְּכוּר, וְעַל הַבְּהֵמָה, וְהָאִשָּׁה הַמְבִיאָה אֶת הַבְּהֵמָה: אִם אָדָם חָטָא, בְּהֵמָה מֶה חָטָאת? אֶלָּא לְפִי שֶׁבָּאת לָאָדָם תַּקָּלָה עַל יָדָהּ, לְפִיכָךְ אָמַר הַכָּתוּב תִּסָּקֵל. דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹּא תְהֵא הַבְּהֵמָה עוֹבֶרֶת בַּשּׁוּק וְיֹאמְרוּ ,,זוֹ הִיא שֶׁנִּסְקַל פְּלוֹנִי עַל יָדָהּ”.

These are the ones who are stoned: one who cohabits with his mother, or his father’s wife, or [his] daughter-in-law, or with a male, or an animal, or a woman who brings an animal [upon herself]; a blasphemer, an idolater, one who offers of his children to Molech, a practitioner of Ov or a Yidoni; one who desecrates the Sabbath; one who curses his father or mother; one who cohabits with a betrothed naarah; one who instigates [an individual to idolatry], one who leads astray [an entire town], a sorcerer, and a ben sorer umoreh. One who cohabits with [his] mother is liable for [having transgressed the prohibitions of] a mother and a father’s wife. R’ Yehudah says: He is liable only for a mother. One who cohabits with his fa-ther’s wife is liable for a father’s wife and for adultery, both during his father’s lifetime and after his death, whether she was betrothed or married. One who cohabits with his daughter-in-law is liable for his daughter-in-law and for adultery, both during his son’s lifetime and after his death, whether she was betrothed or married. One who cohabits with [another] man, or an animal, and a woman who brings an animal [upon herself]: If the person sinned, what did the animal sin? But because a person came to disaster through it, Scripture said that it should be stoned. In addition, so that it should not occur that the animal passes in the street and people say, “This is the one through whom so-and-so was stoned.”

Sanhedrin7: 5

הַמְגַדֵּף אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיְּפָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁם. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: בְּכָל יוֹם דָּנִין אֶת הָעֵדִים בְּכִנּוּי — ,,יַכֶּה יוֹסֵי אֶת יוֹסֵי”. נִגְמַר הַדִּין, לֹא הוֹרְגִים בְּכִנּוּי. אֶלָּא, מוֹצִיאִים אֶת כָּל הָאָדָם לַחוּץ וְשׁוֹאֲלִים אֶת הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן וְאוֹמְרִים לוֹ ,,אֱמֹר מַה שֶּׁשָּׁמַעְתָּ בְּפֵרוּשׁ”, וְהוּא אוֹמֵר. וְהַדַּיָּנִים עוֹמְדִין עַל רַגְלֵיהֶן וְקוֹרְעִין וְלֹא מְאַחִין. וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר: אַף אֲנִי כָּמוֹהוּ; וְהַשְּׁלִישִׁי אוֹמֵר: אַף אֲנִי כָּמוֹהוּ.

The blasphemer is not liable unless he utters the [Divine] Name. Said R’ Yehoshua ben Karchah: Each day they examine the witnesses by means of a pseudonym —- “May Yose smite Yose.” [When] the case is completed, they may not kill [based] upon a pseudonym. Rather, they send everyone out and ask the most eminent of them and say to him, “State explicitly what you heard,” and he says [it]. The judges stand on their feet and rend [their garments] and do not repair [them]. The second says: I too [heard] as he did; and the third says: I too [heard] as he did.

Suggestions