משנה ו העובד עבודה זרה אחד העובד ואחד הזובח ואחד המקטר ואחד המנסך ואחד המשתחוה ואחד המקבלו עליו לאלוה והאומר לו אלי אתה אבל המגפף והמנשק והמכבד והמרבץ והמרחץ הסך המלביש והמנעיל עובר בלא תעשה הנודר בשמו והמקיים בשמו עובר בלא תעשה הפוער עצמו לבעל פעור זו היא עבודתו הזורק אבן למרקוליס זו היא עבודתו
ר' עובדיה מברטנורא
אחד העובד עבודה זרה, בדבר שדרך עבודתה בכך
ואחד הזובח כו' ואע"פ שאין דרך עבודתה באחת מארבע עבודות הללו, חייב. וכל שאר עבודות חוץ מאלו, אינו חייב עד שיעבוד כדרך עבודתה
והמקבלו עליו לאלוה אפי' באמירה בעלמא. דאתקש לזביחה, דכתיב ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך
והאומר לו אלי אתה בפניו. ואתא סיפא לגלויי רישא. דאי תנא רישא הוה אמינא הני מילי בפניו אבל שלא בפניו לא, תנא סיפא בפניו, מכלל דרישא שלא בפניו ואפילו הכי חייב
המגפף מחבק
עובר בלא תעשה לא תעבדם יתירה כתיב
הנודר בשמו קונם עלי כל פירות שבעולם בשם עבודה זרה פלוני
המקיים נשבע
עובר בלא תעשה ושם אלהים אחרים לא תזכירו
הפוער עצמו מתריז רעי לפניו
וזו היא עבודתו ואפילו נתכוין לבזותו, הואיל וזו היא עבודתו חייב חטאת
והזורק אבן למרקוליס שעובדים אותו בזריקת אבנים. והמסלק אבן מלפניו נמי חייב, שעובדים אותו נמי בסילוק אבנים:
מרקוליס חילוף השבח. מר לשון חלוף הוא, כמו במר דכנתא. במר דשחוטה. קלוס, שבח
וזו היא עבודתו ואפילו נתכוין לרוגמו, חייב חטאת
------------------------------------------
משנה ז הנותן מזרעו למולך אינו חייב עד שימסור למולך ויעביר באש מסר למולך ולא העביר באש העביר באש ולא מסר למולך אינו חייב עד שימסור למולך ויעביר באש בעל אוב זה פיתום המדבר משיחיו וידעוני זה המדבר בפיו הרי אלו בסקילה והנשאל בהם באזהרה
ר' עובדיה מברטנורא
שימסור למולך מוסרו ביד הכומרים
ויעביר באש מעבירו מצד זה לצד זה
עד שימסור ויעביר באש שנאמר לא תתן להעביר, וכתיב התם לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש, מה העברה האמורה שם באש, אף העברה האמורה כאן באש
אוב זה פיתום לוקח גולגולת של מת לאחר שנתאכל הבשר ומקטיר לה ושואל ממנה עתידות והיא משיבה
והמדבר משחיו ויש שעושים שישיב המת דרך בית השחי
ידעוני חיה ששמה ידוע. וצורתה כצורת אדם בפניה וידיה ורגליה, והיא מחוברת בטבורה לחבל היוצא מן השורש הנשרש בארץ שמשם חיותה, וכשרוצים לצוד אותה מורים בחצים אל החבל עד שהוא נפסק והיא מתה מיד. והיא קרויה בלשון חכמים בר נש דטור
והנשאל בהם שבא ושואל ליודע בהם להגיד לו דבר העתיד כגון שאול
באזהרה דאל תפנו אל האובות