Sanhedrin 7:10-11 - Mishna Yomit

משנה י
המסית זה הדיוט המסית את ההדיוט אמר לו יש יראה במקום פלוני כך אוכלת כך שותה כך מטיבה כך מריעה כל חייבי מיתות שבתורה אין מכמינין עליהם חוץ מזו אמר לשנים והן עדיו מביאין אותו לבית דין וסוקלין אותו אמר לאחד הוא אומר יש לי חברים רוצים בכך אם היה ערום ואינו יכול לדבר בפניהם מכמינין לו עדים אחורי הגדר והוא אומר לו אמור מה שאמרת לי ביחוד והלה אומר לו והוא אומר לו היאך נניח את אלהינו שבשמים ונלך ונעבוד עצים ואבנים אם חוזר בו הרי זה מוטב ואם אמר כך היא חובתנו וכך יפה לנו העומדין מאחורי הגדר מביאין אותו לבית דין וסוקלין אותו האומר אעבוד אלך ואעבוד נלך ונעבוד אזבח אלך ואזבח נלך ונזבח אקטיר אלך ואקטיר נלך ונקטיר אנסך אלך ואנסך נלך וננסך אשתחוה אלך ואשתחוה נלך ונשתחוה המדיח זה האומר נלך ונעבוד ע"ז

ר' עובדיה מברטנורא

זה הדיוט המסית
דוקא הדיוט שהסית. שנביא המסית מיתתו בחנק

והמסית את ההדיוט
לאו דוקא, שלא מצינו חילוק בין מסית את ההדיוט למסית את הנביא. אלא למעוטי מסית את הרבים, כגון מדיחי עיר מישראל שמיתתן בחנק

מכמינין
לשון מארב

אם היה המסית ערום ואינו יכול לדבר בפניהם
כלומר אומר לניסת שאינו יכול לדבר בפניהם מפני יראת בית דין

ביחוד
כלומר, אין איש עמנו ויכול אתה לומר עתה מה שאמרת לי כבר

האומר אעבוד
באחד מכל הלשונות הללו הוי מסית וחייב

המדיח
ואם מדיח את הרבים הוא, אינו חייב עד שיאמר בלשון רבים נלך ונעבוד

-------------------------------------

משנה יא
המכשף העושה מעשה חייב ולא האוחז את העינים רבי עקיבא אומר משום רבי יהושע שנים לוקטין קישואין אחד לוקט פטור ואחד לוקט חייב העושה מעשה חייב האוחז את העינים פטור

ר' עובדיה מברטנורא

העושה מעשה
ממש, בסקילה

ולא האוחז את העינים
מראה לבריות כאילו עושה ואינו עושה כלום

שנים לוקטים קשואים
במכשפות בפנינו, אחד מהן ליקט וחייב מיתה, וחבירו ליקט ופטור מן המיתה. כיצד, העושה מעשה שליקט ממש בכשפים, חייב. והאוחז את העינים, הראה לנו כאילו נתקבצו כולן למקום אחד והקשואים לא זזו ממקומן, פטור מן המיתה

Sanhedrin7: 10

הַמֵּסִית — זֶה הֶדְיוֹט הַמֵּסִית אֶת הַהֶדְיוֹט: אָמַר לוֹ: ,,יֵשׁ יִרְאָה בְמָקוֹם פְּלוֹנִי; כָּךְ אוֹכֶלֶת; כָּךְ שׁוֹתָה; כָּךְ מְטִיבָה; כָּךְ מְרִיעָה”. כָּל חַיָּבֵי מִיתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה אֵין מַכְמִינִין עֲלֵיהֶם חוּץ מִזּוֹ. אָמַר לִשְׁנַיִם, וְהֵן עֵדָיו, מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין וְסוֹקְלִין אוֹתוֹ. אָמַר לְאֶחָד, הוּא אוֹמֵר ,,יֶשׁ לִי חֲבֵרִים רוֹצִים בְּכָךְ”. אִם הָיָה עָרוּם וְאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר בִּפְנֵיהֶם, מַכְמִינִין לוֹ עֵדִים אֲחוֹרֵי הַגָּדֵר, וְהוּא אוֹמֵר לוֹ ,,אֱמֹר מַה שֶּׁאָמַרְתָּ לִי, בְיִחוּד”. וְהַלָּה אוֹמֵר לוֹ, וְהוּא אוֹמֵר לוֹ ,,הֵיאָךְ נַנִּיחַ אֶת אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְנֵלֵךְ וְנַעֲבוֹד עֵצִים וַאֲבָנִים?” אִם חוֹזֵר בּוֹ, הֲרֵי זֶה מוּטָב. וְאִם אָמַר ,,כָּךְ הִיא חוֹבָתֵנוּ; וְכָךְ יָפֶה לָנוּ”, הָעוֹמְדִין מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין וְסוֹקְלִין אוֹתוֹ. הָאוֹמֵר: אֶעֱבֹד, אֵלֵךְ וְאֶעֱבֹד, נֵלֵךְ וְנַעֲבֹד; אֲזַבֵּחַ, אֵלֵךְ וַאֲזַבֵּחַ, נֵלֵךְ וּנְזַבֵּחַ; אַקְטִיר, אֵלֵךְ וְאַקְטִיר, נֵלֵךְ וְנַקְטִיר; אֲנַסֵּךְ, אֵלֵךְ וַאֲנַסֵּךְ, נֵלֵךְ וּנְנַסֵּךְ; אֶשְׁתַּחֲוֶה, אֵלֵךְ וְאֶשְׁתַּחֲוֶה, נֵלֵךְ וְנִשְׁתַּחֲוֶה. הַמַּדִּיחַ — זֶה הָאוֹמֵר ,,נֵלֵךְ וְנַעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה”.

An instigator [to idolatry] —- is a common person who instigates a common person: He says to him: “There is a deity in such and such a place; thus it eats; thus it drinks; thus it benefits; thus it does harm.” We do not conceal witnesses [to entrap] anyone punishable by death according to Torah law except for this one. [If] he spoke to two, and they are his wit-nesses, they bring him to court and stone him. [If] he spoke to one, he says, “I have friends who desire this.” If he is clever and [says that] he is unable to speak before them, they conceal wit- nesses behind a partition, and he says to him, “Say that which you said to me, in private.” The other says [it] to him, to which he replies, “How can we abandon our God in heaven and go and worship wood and stones?” If he retracts, it is good. If he says, “This is our obligation; it is proper for us,” those standing behind the partition bring him to court and stone him. [Included in this is] anyone who says: I shall serve, I shall go and serve, let us go and serve; I shall slaughter [an offering], I shall go and slaughter [an offering], let us go and slaughter [an offering]; I shall burn [an offering], I shall go and burn [an offering], let us go and burn [an offering]; I shall pour a libation, I shall go and pour a libation, let us go and pour a libation; I shall bow down, I shall go and bow down, let us go and bow down. One who leads astray is one who says, “Let us go and serve idols.”

Sanhedrin7: 11

הַמְכַשֵּׁף — הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה חַיָּב, וְלֹא הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שְׁנַיִם לוֹקְטִין קִשּׁוּאִין — אֶחָד לוֹקֵט פָּטוּר וְאֶחָד לוֹקֵט חַיָּב. הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה חַיָּב; הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם פָּטוּר.

A sorcerer who performs a deed is liable, but not one who creates illusions. R’ Akiva says in the name of R’ Yehoshua: Two [people may] gather cucumbers —- one [of them] gathers [and] is exempt while [the other] one gathers [and] is liable. The one who performs a deed is liable; the one who creates an illusion is exempt.

Suggestions