Sanhedrin 10:4-5 - Mishna Yomit

משנה ד
אנשי עיר הנדחת אין להם חלק לעולם הבא שנאמר יצאו אנשים בני בליעל מקרבך וידיחו את יושבי עירם ואינן נהרגים עד שיהיו מדיחיה מאותה העיר ומאותו השבט ועד שיודח רובה ועד שידיחום אנשים הדיחוה נשים וקטנים או שהודח מיעוטה או שהיו מדיחיה חוצה לה הרי אלו כיחידים וצריכין שני עדים והתראה לכל אחד ואחד זה חומר ביחידים מבמרובים שהיחידים בסקילה לפיכך ממונם פלט והמרובים בסייף לפיכך ממונם אבד

ר' עובדיה מברטנורא

יצאו אנשים בני בליעל
בנים שאינם עולים בתחיית המתים, ונדחין כמדיחין

עד שיהיו מדיחיה מאותה העיר
דכתיב וידיחו את יושבי עירם, ולא יושבי עיר אחרת

ומאותו השבט
דכתיב מקרבך, מקרב השבט עצמו

ועד שיודח רובה
של עיר. דכתיב יושבי עירם, דמשמע ישובה של עיר דהיינו רובה

הרי אלו כיחידים
שעבדו עבודה זרה. וידונו בסקילה וממונן פלט

וצריכים
אנשי עיר הנדחת

שני עדים והתראה לכל אחד ואחד
שהיו מרבים להם בתי דינין, וכל מי שנמצא שעבד עבודה זרה בעדים והתראה מפרישים אותן עד שיראו אם הם רובה של עיר מביאין אותן לבית דין הגדול וגומרין דינן שם והורגים אותם בסייף וממונן אבד. ואם לא נמצאו רובה של עיר, דנין אותן בסקילה וממונן פלט

----------------------------------------------

משנה ה
הכה תכה את וגו' החמרת והגמלת העוברת ממקום למקום הרי אלו מצילין אותה החרם אותה ואת כל אשר בה וגו' מכאן אמרו נכסי צדיקים שבתוכה אובדין שבחוצה לה פליטין ושל רשעים בין שבתוכה בין שבחוצה לה הרי אלו אובדין

ר' עובדיה מברטנורא

החמרת והגמלת
שיירא של חמרים ושל גמלים שנשתהו בעיר שלשים יום, הוי להו בכלל יושבי עירם

הרי אלו מצילין
אם רוב אנשי העיר הודחו ומיעוט לא הודחו, וחמרים וגמלים שלא הודחו משלימין את המועט לעשות רוב, הרי אלו מצילין, שאין ממונן אבד אלא נדונין כיחידים. והוא הדין דגורמין נמי לעשות עיר הנדחת, אם הודחו עמם לעשותם רוב, אלא דתנא אזכותא קא מהדר. ועוד דהא פסיקא ליה טפי, דסתם חמרת וגמלת אין דעתן מעורבת עם בני העיר שיהיו נדחין עמהן

Sanhedrin10: 4

אַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת אֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ,,יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי־בְלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ וַיַּדִּיחוּ אֶת־ישְׁבֵי עִירָם”. וְאֵינָן נֶהֱרָגִים עַד שֶׁיִּהְיוּ מַדִּיחֶיהָ מֵאוֹתָהּ הָעִיר וּמֵאוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט, וְעַד שֶׁיֻּדַּח רֻבָּהּ, וְעַד שֶׁיַּדִּיחוּם אֲנָשִׁים. הִדִּיחוּהָ נָשִׁים וּקְטַנִּים, אוֹ שֶׁהֻדַּח מִעוּטָהּ, אוֹ שֶׁהָיוּ מַדִּיחֶיהָ חוּצָה לָהּ, הֲרֵי אֵלּוּ כַיְחִידִים. וּצְרִיכִין שְׁנֵי עֵדִים וְהַתְרָאָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. זֶה חֹמֶר בַּיְחִידִים מִבַּמְרֻבִּים: שֶׁהַיְחִידִים בִּסְקִילָה; לְפִיכָךְ מָמוֹנָם פָּלֵט. וְהַמְרֻבִּים בְּסַיִף; לְפִיכָךְ מָמוֹנָם אָבֵד.

The people of an apostate town have no share in the World to Come, as it is stated: There went out wicked men from your midst and they led astray the inhabitants of their town. They are not beheaded unless those that led them astray are from that town and that tribe, unless the majority [of the town] has been led astray, and unless they have been led astray by men. [If] they were led astray by women or children, or [only] a minority was led astray, or if those leading them astray were from outside the town, they are treated as individuals. They require two witnesses and a warning for each one. This is the stringency of individuals over a multitude: individuals are stoned; therefore their property is spared. The multitude are beheaded; therefore their property is forfeit.

Sanhedrin10: 5

,,הַכֵּה תַכֶּה אֶת וגו› ” — הַחַמֶּרֶת וְהַגַּמֶּלֶת הָעוֹבֶרֶת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, הֲרֵי אֵלּוּ מַצִּילִין אוֹתָהּ. ,,הַחֲרֵם אֹתָהּ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּהּ וגו› — מִכָּאן אָמְרוּ: נִכְסֵי צַדִּיקִים שֶׁבְּתוֹכָהּ אוֹבְדִין, שֶׁבְּחוּצָה לָהּ פְּלֵטִין; וְשֶׁל רְשָׁעִים, בֵּין שֶׁבְּתוֹכָהּ בֵּין שֶׁבְּחוּצָה לָהּ, הֲרֵי אֵלּוּ אוֹבְדִין.

You shall surely smite, etc. —- A donkey train or camel caravan which passes from place to place saves it. Destroy it and all that is in it, etc. —- From here they derived [that] the possessions of the righteous which are in it are forfeit, [while] those which are outside it are saved; those of the wicked, whether within or without, are forfeit.

Suggestions