משנה ד אנשי עיר הנדחת אין להם חלק לעולם הבא שנאמר יצאו אנשים בני בליעל מקרבך וידיחו את יושבי עירם ואינן נהרגים עד שיהיו מדיחיה מאותה העיר ומאותו השבט ועד שיודח רובה ועד שידיחום אנשים הדיחוה נשים וקטנים או שהודח מיעוטה או שהיו מדיחיה חוצה לה הרי אלו כיחידים וצריכין שני עדים והתראה לכל אחד ואחד זה חומר ביחידים מבמרובים שהיחידים בסקילה לפיכך ממונם פלט והמרובים בסייף לפיכך ממונם אבד
ר' עובדיה מברטנורא
יצאו אנשים בני בליעל בנים שאינם עולים בתחיית המתים, ונדחין כמדיחין
עד שיהיו מדיחיה מאותה העיר דכתיב וידיחו את יושבי עירם, ולא יושבי עיר אחרת
ומאותו השבט דכתיב מקרבך, מקרב השבט עצמו
ועד שיודח רובה של עיר. דכתיב יושבי עירם, דמשמע ישובה של עיר דהיינו רובה
הרי אלו כיחידים שעבדו עבודה זרה. וידונו בסקילה וממונן פלט
וצריכים אנשי עיר הנדחת
שני עדים והתראה לכל אחד ואחד שהיו מרבים להם בתי דינין, וכל מי שנמצא שעבד עבודה זרה בעדים והתראה מפרישים אותן עד שיראו אם הם רובה של עיר מביאין אותן לבית דין הגדול וגומרין דינן שם והורגים אותם בסייף וממונן אבד. ואם לא נמצאו רובה של עיר, דנין אותן בסקילה וממונן פלט
----------------------------------------------
משנה ה הכה תכה את וגו' החמרת והגמלת העוברת ממקום למקום הרי אלו מצילין אותה החרם אותה ואת כל אשר בה וגו' מכאן אמרו נכסי צדיקים שבתוכה אובדין שבחוצה לה פליטין ושל רשעים בין שבתוכה בין שבחוצה לה הרי אלו אובדין
ר' עובדיה מברטנורא
החמרת והגמלת שיירא של חמרים ושל גמלים שנשתהו בעיר שלשים יום, הוי להו בכלל יושבי עירם
הרי אלו מצילין אם רוב אנשי העיר הודחו ומיעוט לא הודחו, וחמרים וגמלים שלא הודחו משלימין את המועט לעשות רוב, הרי אלו מצילין, שאין ממונן אבד אלא נדונין כיחידים. והוא הדין דגורמין נמי לעשות עיר הנדחת, אם הודחו עמם לעשותם רוב, אלא דתנא אזכותא קא מהדר. ועוד דהא פסיקא ליה טפי, דסתם חמרת וגמלת אין דעתן מעורבת עם בני העיר שיהיו נדחין עמהן