Sanhedrin 11:6-Makkos 1:1

משנה ו
המתנבא בשם ע"ז ואומר כך אמרה ע"ז אפילו כיון את ההלכה לטמא את הטמא ולטהר את הטהור הבא על אשת איש כיון שנכנסה לרשות הבעל לנשואין אף על פי שלא נבעלה הבא עליה הרי זה בחנק וזוממי בת כהן ובועלה שכל הזוממין מקדימין לאותה מיתה חוץ מזוממי בת כהן ובועלה
נשלמה מסכת סנהדרין

ר' עובדיה מברטנורא

לרשות הבעל
כגון שמסר האב לשלוחי הבעל ועדיין היא בדרך, תו לא קרינא בה בית אביה

לאותה מיתה
שהיו מחייבין את הנידון

ובועלה
כלומר, וכל הבועלים נידונים כמיתת הנבעלת, חוץ מבועל בת כהן שהיא בשריפה והוא בחנק

-----------------------------------------------

מכות פרק א

משנה א
כיצד העדים נעשים זוממין מעידין אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה או בן חלוצה אין אומרים יעשה זה בן גרושה או בן חלוצה תחתיו אלא לוקה ארבעים מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב לגלות אין אומרים יגלה זה תחתיו אלא לוקה ארבעים מעידין אנו באיש פלוני שגירש את אשתו ולא נתן לה כתובתה והלא בין היום ובין למחר סופו ליתן לה כתובתה אומדין כמה אדם רוצה ליתן בכתובתה של זו שאם נתאלמנה או נתגרשה ואם מתה יירשנה בעלה מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב לחברו אלף זוז על מנת ליתנו לו מכאן ועד שלשים יום והוא אומר מכאן ועד עשר שנים אומדין כמה אדם רוצה ליתן ויהיו בידו אלף זוז בין נותנן מכאן ועד שלשים יום בין נותנן מכאן ועד עשר שנים

ר' עובדיה מברטנורא

כיצד העדים נעשים זוממין
הכי קאמר, אותן עדים שנמצאו זוממין ואין עושין בהן דין הזמה, כלומר שאין מקיימין בהם ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו, כיצד הן נעשים זוממים

מעידין אנו באיש פלוני
כהן

שהוא בן גרושה
בפנינו נתגרשה אמו קודם שנולד והרי הוא חלל

אין אומרים
אם הוזמו והם כהנים יעשה זה בן גרושה לקיים בו כאשר זמם, דהא כתיב ועשיתם לו כאשר זמם, לו ולא לזרעו. ואם תעשהו חלל והוא כהן, פסלת את זרעו לעולם. ואם תאמר נפסול אותו לבדו ולא זרעו, בעינן כאשר זמם לעשות וליכא, שהרי הוא זמם לפסול הנידון ואת זרעו

אלא לוקה ארבעים
דאמר קרא והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע והיה אם בן הכות הרשע, משום דהרשיעו את הרשע, והיה אם בן הכות הרשע, אלא, עדים שהרשיעו את הצדיק ואתו עדי אחריני והצדיקו את הצדיק דמעיקרא ושוינהו להנך רשעים, והיה אם בן הכות הרשע

אין אומרים יגלה זה
דכתיב ברוצח הוא ינוס, הוא ולא זוממיו

שגירש את אשתו
בפנינו ביום פלוני, וזה אומר לא גרשתי ואיני חייב לה כתובה

והלא בין היום ובין למחר
כלומר מה ישלמו לו, אם תאמר כל הכתובה, והלא שמא ימות או שמא יגרשנה היום או למחר וסופו ליתן לה, נמצא שלא היו מפסידין אותו כלום

אומדין כמה אדם רוצה ליתן בכתובתה של זו
מספק. שאם נתאלמנה או נתגרשה יטלנה לוקח, ואם מתה יירשנה בעלה ויפסיד מעותיו שנתן, וכך יתנו העדים לבעל

Sanhedrin11: 6

הַמִּתְנַבֵּא בְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה — וְאוֹמֵר ,,כָּךְ אָמְרָה עֲבוֹדָה זָרָה”, אֲפִלּוּ כִּוֵּן אֶת הַהֲלָכָה לְטַמֵא אֶת הַטָּמֵא וּלְטַהֵר אֶת הַטָּהוֹר. הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ — כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסָה לִרְשׁוּת הַבַּעַל לְנִשּׂוּאִין, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה, הַבָּא עָלֶיהָ הֲרֵי זֶה בְּחֶנֶק. וְזוֹמְמֵי בַת כֹּהֵן וּבוֹעֲלָהּ — שֶׁכָּל הַזּוֹמְמִין מַקְדִּימִין לְאוֹתָהּ מִיתָה חוּץ מִזּוֹמְמֵי בַת כֹּהֵן וּבוֹעֲלָהּ.

One who prophesies in the name of a strange god —- and says, “Thus said the strange god,” [is liable] even though he con-formed with the law to render tamei that which is tamei or to render tahor that which is tahor. One who commits adultery —- once she has entered the domain of the husband for marriage, even if she has not [yet] had conjugal relations, one who cohabits with her is strangled. The zomemim [witnesses] of the daughter of a Kohen and the one who cohabited with her —- for all zomeimim [witnesses] advance to that death except for the zomemim [witnesses] of the daughter of a Kohen and the man who cohabited with her.

Makos1: 1

כֵּיצַד הָעֵדִים נַעֲשִׂים זוֹמְמִין? ,,מְעִידִין אָנוּ בְאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהוּא בֶן גְּרוּשָׁה”, אוֹ ,,בֶן חֲלוּצָה” — אֵין אוֹמְרִים יֵעָשֶׂה זֶה בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶן חֲלוּצָה תַחְתָּיו, אֶלָּא לוֹקֶה אַרְבָּעִים. ,,מְעִידִין אָנוּ בְאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהוּא חַיָּב לִגְלוֹת” — אֵין אוֹמְרִים יִגְלֶה זֶה תַּחְתָּיו, אֶלָּא לוֹקֶה אַרְבָּעִים. ,,מְעִידִין אָנוּ בְאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁגֵּרַשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ”, וְלֹא נָתַן לָהּ כְּתֻבָּתָהּ. וַהֲלֹא בֵּין הַיּוֹם וּבֵין לְמָחָר סוֹפוֹ לִתֶּן לָהּ כְּתֻבָּתָהּ — אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן בִּכְתֻבָּתָהּ שֶׁל זוֹ, שֶׁאִם נִתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה; וְאִם מֵתָה, יִירָשֶׁנָּה בַעְלָהּ. ,,מְעִידִין אָנוּ בְאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהוּא חַיָּב לַחֲבֵרוֹ אֶלֶף זוּז עַל־מְנָת לִתְּנָן לוֹ מִכָּאן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם”, וְהוּא אוֹמֵר: ,,מִכָּאן וְעַד עֶשֶׂר שָׁנִים” — אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן וְיִהְיוּ בְיָדוֹ אֶלֶף זוּז, בֵּין נוֹתְנָן מִכָּאן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם, בֵּין נוֹתְנָן מִכָּאן וְעַד עֶשֶׂר שָׁנִים.

How are witnesses punished for hazamah? “We testify regarding so-and-so that he is the son of a divorcee,” or, “the son of a chalutzah.' We do not say [that] this one should be made [like] the son of a divorcee or the son of a chalutzah in his stead; rather, he is flogged forty [lashes]. “We testify against so-and-so that he is liable to exile.” We do not say [that] this one should be exiled in his stead; rather, he is flogged forty [lashes]. “We testify against so-and-so that he divorced his wife,” and he did not give her the kesubah. Now, either today or to-morrow he may have to give her the kesubah. We [therefore] assess how much a person would want to give for this [woman's] kesubah, [on the chance] that she becomes widowed or divorced; and [that] if she dies, her husband will inherit her. “We testify against so-and-so that he owes another one thousand zuz to be paid between now and thirty days,” and he says, “Between now and ten years” —- we assess how much a person would give so that one thousand zuz should be in his possession, [and] instead of [having to] repay them within thirty days, to have up to ten years to repay them.

Suggestions