משנה ב
מעידין אנו באיש פלוני שחייב לחברו מאתים זוז ונמצאו זוממין לוקין ומשלמין שלא השם המביאו לידי מכות מביאו לידי תשלומין דברי רבי מאיר וחכמים אומרים כל המשלם אינו לוקה


ר' עובדיה מברטנורא


שלא השם המחייבו מלקות
לא המקרא המחייבו מלקות מחייבו תשלומין. מלקות, מלא תענה. תשלומין, מועשיתם לו כאשר זמם


כל המשלם אינו לוקה
דכתיב כדי רשעתו, על רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו על שתי רשעיות. ומדקאמרי רבנן משלם ואינו לוקה ולא אמרי לוקה ואינו משלם, שמע מינה דכל היכא דאיכא תרתי מלקות ותשלומין לא אמרינן ילקה ולא ישלם אלא משלם ואינו לוקה. וכן הלכה


------------------------------------


משנה ג
מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב מלקות ארבעים ונמצאו זוממים לוקין שמונים משום לא תענה ברעך עד שקר ומשום ועשיתם לו כאשר זמם דברי ר' מאיר וחכמים אומרים אין לוקין אלא ארבעים משלשין בממון ואין משלשין במכות כיצד העידוהו שהוא חייב לחברו מאתים זוז ונמצאו זוממין משלשין ביניהם אבל אם העידוהו שהוא חייב מלקות ארבעים ונמצאו זוממין כל אחד ואחד לוקה ארבעים


ר' עובדיה מברטנורא


משום לא תענה
שהרי כשאי אפשר לקיים בעדים ועשיתם לו כאשר זמם, כגון מעידים אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה, לוקים העדים משום לא תענה, הכא דאיכא אזהרת לא תענה ואיכא נמי כאשר זמם, לוקים שמונים. ואין הלכה כר' מאיר


משלשין בממון
עדים זוממין שחייבין בתשלומין משלמין הממון לפי מספר העדים. אם היו שלשה עדים והוזמו, כל אחד משלם שליש הממון שהיו רוצים להפסידו


ואין משלשין במכות
שאין כל אחד מהעדים לוקה שליש מלקות, אלא כל אחד לוקה ארבעים. דבעינן ועשיתם לו כאשר זמם, וכל אחד מהם מבקש להלקות הנדון מלקות שלם. וממון מצטרף, כשיתן כל אחד מהם שליש הרי קיבל מה שרצו להפסידו בין כולם, אבל מכות לא מצטרפין


Makos1: 2
"מְעִידִין אָנוּ בְאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁחַיָּב לַחֲבֵרוֹ מָאתַיִם זוּז”, וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין — לוֹקִין וּמְשַׁלְּמִין, שֶׁלֹּא הַשֵּׁם הַמְבִיאוֹ לִידֵי מַכּוֹת מְבִיאוֹ לִידֵי תַשְׁלוּמִין; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כָּל הַמְשַׁלֵּם אֵינוֹ לוֹקֶה.
“We testify against so-and-so that he owes another two hundred zuz,” and they were found to be zomemim, they are flogged and must pay, for it is not the Scriptural verse that makes him liable for lashes that makes him liable for monetary payment; [these are] the words of R' Meir. But the Sages say: Whoever pays is not flogged.
Makos1: 3
,,מְעִידִין אָנוּ בְאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהוּא חַיָּב מַלְקוּת אַרְבָּעִים”, וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִים — לוֹקִין שְׁמוֹנִים, מִשּׁוּם: ,,לֹא־תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר”, וּמִשּׁוּם: ,,וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם”; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין לוֹקִין אֶלָּא אַרְבָּעִים. מְשַׁלְּשִׁין בְּמָמוֹן, וְאֵין מְשַׁלְּשִׁין בְּמַכּוֹת. כֵּיצַד? הֱעִידוּהוּ שֶׁהוּא חַיָּב לַחֲבֵרוֹ מָאתַיִם זוּז, וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין — מְשַׁלְּשִׁין בֵּינֵיהֶם. אֲבָל אִם הֱעִידוּהוּ שֶׁהוּא חַיָּב מַלְקוּת אַרְבָּעִים, וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין — כָּל אֶחָד וְאֶחָד לוֹקֶה אַרְבָּעִים.
“We testify against so-and-so that he is liable to forty lashes,” and they were found to be zomemim, they are flogged eighty [lashes] —- because of (Exodus 20:13): You shall not bear false witness against your neighbor, and because of (Deut. 19:19): And you shall do to him as he planned to do; [these are] the words of R' Meir. But the Sages say: They are flogged only forty [lashes]. They divide [payments of] money, but they do not divide lashes. How so? [If] they testified against him that he owed another two hundred zuz, and they were found to be zomemim, they divide [it] among themselves. But if they testified against him that he was liable to forty lashes, and they were found to be zomemim, each one is flogged forty [lashes].