משנה ח כיוצא בו רוצח שגלה לעיר מקלטו ורצו אנשי העיר לכבדו יאמר להם רוצח אני אמרו לו אף על פי כן יקבל מהן שנאמר וזה דבר הרוצח מעלים היו שכר ללוים דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר לא היו מעלים להן שכר וחוזר לשררה שהיה בה דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר לא היה חוזר לשררה שהיה בה
ר' עובדיה מברטנורא
מעלים היו שכר ללוים בארבעים ושתים עיר שגם הם קולטות, מעלה הרוצח שכר לבעה"ב שהוא דר בו
רבי מאיר אומר וכו' ואין הלכה כר' מאיר. ודוקא במ"ב עיר, אבל בשש ערי מקלט כולי עלמא מודו שאין מעלה שכר לבעה"ב
לא היה חוזר לשררה שהיה בה דכתיב ושב אל משפחתו ואל אחוזת אבותיו ישוב, למשפחתו הוא חוזר, ואינו חוזר למה שהוחזקו אבותיו. ואין הלכה כר"י
-----------------------------------------
פרק ג
משנה א ואלו הן הלוקין הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו ועל אחות אשתו ועל אשת אחיו ועל אשת אחי אביו ועל הנדה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לנתין ולממזר אלמנה וגרושה חייבין עליה משום שני שמות גרושה וחלוצה אינו חייב אלא משם אחד בלבד
ר' עובדיה מברטנורא
אלו הן הלוקין אלו לאו דוקא, דתנא ושייר לוקין טובא. אלא תנא חייבי כריתות, לאשמועינן דיש מלקות בחייבי כריתות. ותנא אלמנה וגרושה, לאשמועינן אלמנה והיא גרושה חייבין עליה משום שני שמות. ותנא טבל ומעשר ראשון שלא נטלה תרומתו, דלא מפרשא אזהרה דידהו בהדיא. וכן הקדש שלא נפדה. ואיידי דתנא הקדש, תני מעשר שני, דתרווייהו מלקות דידהו משום מחוסרי פדייה. וכן ברובן איכא צד חידוש
נתינה מן הגבעונים היא. ומלקות דידה מלא תתחתן בם
אלמנה שנתאלמנה מאיש אחר, והיא גרושה, חייב עליה שני מלקיות
משום שני שמות משום שני אזהרות. ששניהם מפורשות במקרא, ואזהרה אתרווייהו קאמר
גרושה והיא חלוצה, אינו חייב עליה משום שני שמות. שהחלוצה אינו כתובה, אלא מרבויא מייתינן לה, דתניא, גרושה אין לי אלא גרושה חלוצה מנין, תלמוד לומר ואשה