משנה יב כיצד מלקין אותו כופת שתי ידיו על העמוד הילך והילך וחזן הכנסת אוחז בבגדיו אם נקרעו נקרעו ואם נפרמו נפרמו עד שהוא מגלה את לבו והאבן נתון מאחריו חזן הכנסת עומד עליו ורצועה של עגל בידו כפולה אחד לשנים ושנים לארבעה ושני רצועות עולות ויורדות בה
ר' עובדיה מברטנורא
על העמוד שהוא נעוץ בקרקע זקוף וגבוה כדי להשען עליו
וחזן שמש שליח בית דין
נפרמו נקרעו חוטי התפירה
מאחוריו של הלוקה
ורצועה של עגל שנאמר ארבעים יכנו, וסמיך ליה לא תחסום שור בדישו
כפולה לשנים ושנים לארבעה ארבע רצועות תפורות זו על גבי זו
ושתי רצועות דקות של חמור
עולות ויורדות בה כעין קלקלי של אוכף. וטעמא, משום דכתיב ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו, אמר הקב"ה יבוא מי שמכיר אבוס בעליו ויפרע ממי שאינו מכיר אבוס בעליו
-------------------------------
משנה יג ידה טפח ורחבה טפח וראשה מגעת על פי כרסו ומכה אותו שליש מלפניו ושתי ידות מלאחריו ואינו מכה אותו לא עומד ולא יושב אלא מוטה שנאמר והפילו השופט והמכה מכה בידו אחת בכל כחו
ר' עובדיה מברטנורא
ידה טפח בית יד שהרצועה תלויה בה, ארכו טפח
ורחבה של רצועה של עגל טפח
וראשה מגעת על פי כריסו לכך צריך שיהא בבית יד של רצועה נקב, שהחזן המלקה יכול להאריך ולקצר הרצועה כרצונו. שאין מלקין לאדם אלא ברצועה שראשה מגעת על פי כריסו שהוא טבורו
שליש מלפניו דכתיב והכהו לפניו כדי רשעתו, לפניו כדי רשעתו אחת, ולאחריו כדי שתים. מלפניו, על לבו.
מאחריו שליש על כתף זו ושליש על כתף זו
מכה בידו אחת אבל כשמגביה הרצועה מגביה בשתי ידיו
בכל כחו דכתיב מכה רבה