Shevuos 2:3-4 - Mishna Yomit

משנה ג
נטמא בעזרה ונעלמה ממנו טומאה וזכור את המקדש נעלם ממנו מקדש וזכור לטומאה נעלם ממנו זה וזה והשתחוה או ששהה בכדי השתחואה בא לו בארוכה חייב בקצרה פטור זו היא מצות עשה שבמקדש שאין חייבין עליה

ר' עובדיה מברטנורא

נטמא בעזרה
וידע שנטמא והשתחוה בהעלם זה כלפי פנים, אע"פ שלא שהה. או השתחוה כלפי חוץ, והוא דשהה כדי השתחואה. ושיעור השתחויה היא כדי שיקרא אדם פסוק זה בישוב, ויכרעו אפים ארצה על הרצפה וישתחוו להודות לה' כי טוב כי לעולם חסדו. והוא פסוק בדברי הימים

או שבא לו בארוכה
שיצא לו דרך ארוכה שיש קצרה ממנו לצאת, ואפילו לא שהה תחלה, חייב

ובקצרה פטור
היכא דלא השתחוה ולא שהה, ויצא לו דרך קצרה, פטור

זו היא מצות עשה שבמקדש
דיש כאן וישלחו מן המחנה כל טמא

שאין חייבין עליה
בית דין, פר העלם דבר. שאם שגגו וטעו בהוראה זו, והורו לו שיצא בארוכה, אין מביאין על שגגת הוראה זו פר העלם דבר של צבור

----------------

משנה ד
ואיזו היא מצות עשה שבנדה שחייבין עליה היה משמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי ופירש מיד חייב מפני שיציאתו הנאה לו כביאתו

ר' עובדיה מברטנורא

ואיזו הוא מצות עשה שבנדה
שדומה לזו שבמקדש, שאירע לו הטומאה משבא בהיתר לידי כניסה אם שגגו ב"ד בהוראה זו חייבים עליה פר העלם דבר

היה משמש עם הטהורה
שנכנס בהיתר ואמרה לו נטמאתי עכשיו, ופירש מיד בקושי האבר, חייב. אלא יעמוד בלא דישה עד שימות האבר ויפרוש בלא קושי. וזהו העשה שבנדה

Shevuos2: 3

נִטְמָא בָעֲזָרָה, וְנֶעֶלְמָה מִמֶּנּוּ הַטֻמְאָה, וְזָכוּר אֶת הַמִּקְדָּשׁ; נֶעְלַם מִמֶּנּוּ הַמִקְדָּשׁ, וְזָכוּר לַטֻּמְאָה; נֶעְלַם מִמֶּנּוּ זֶה וָזֶה, וְהִשְׁתַּחֲוָה אוֹ שֶׁשָּׁהָה בִכְדֵי הִשְׁתַּחֲוָאָה, בָּא לוֹ בָאֲרֻכָּה — חַיָּב; בַּקְּצָרָה — פָּטוּר. זוֹ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ שֶׁאֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ.

[If] one became tamei in the Courtyard, and the tumah escaped his memory, though he remembered the Temple; [or, the fact that it was] the Temple escaped his memory, though he remembered the tumah; [or] both escaped his memory, and he prostrated himself, or stayed long enough to prostrate himself, [or if] he went out by a longer way —- he is liable; by the shortest way —- he is exempt. This is the positive commandment concerning the Temple, for which there is no liability.

Shevuos2: 4

וְאֵיזוֹ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁבַּנִּדָּה, שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ? הָיָה מְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּהוֹרָה, וְאָמְרָה לוֹ: ,,נִטְמֵאתִי”, וּפֵרַשׁ מִיָּד — חַיָּב, מִפְּנֵי שֶׁיְּצִיאָתוֹ הֲנָאָה לוֹ כְּבִיאָתוֹ.

Now what is the positive commandment concerning the menstruant, for which there is liability? [If] one was cohabiting with a woman who was tahor, and she said to him, “I have become tamei,” and he withdrew immediately —- he is liable, because his exit is as pleasurable to him as his entry.

Suggestions