Shevuos 3:10-11 - Mishna Yomit

משנה י

שבועת בטוי נוהג באנשים ובנשים ברחוקים ובקרובים בכשרים ובפסולין בפני בית דין ושלא בפני בית דין מפי עצמו וחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה קרבן עולה ויורד

ר' עובדיה מברטנורא

באנשים ובנשים
איידי דבעי למתני שבועת העדות נוהגת באנשים ולא בנשים כו' תנא בשבועת ביטוי שנוהגת בכל אלו

ברחוקים ובקרובים
כגון שאתן לפלוני. בין רחוק בין קרוב

בכשרים ובפסולים
בכשר לעדות ופסול

מפי עצמו
שהוציא הוא שבועה מפיו. אבל אם השביעוהו אחרים אכלת ולא אכלת, ואמר לא אכלתי ואכל או להיפך. פטור אם לא ענה אמן. ואם ענה אמן אחר שהשביעו חבירו, הוי כנשבע מפי עצמו וחייב

------------------------------
משנה יא

שבועת שוא נוהגת באנשים ובנשים ברחוקים ובקרובים בכשרים ובפסולים בפני בית דין ושלא בפני בית דין ומפי עצמו וחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה פטור אחת זו ואחת זו המושבע מפי אחרים חייב כיצד אמר לא אכלתי היום ולא הנחתי תפילין היום משביעך אני ואמר אמן חייב

ר' עובדיה מברטנורא

שבועת שוא כו' ברחוקים ובקרובים
נשבע על איש שהוא אשה, בין רחוק בין קרוב

אחת זו ואחת זו
אחת שבועת שוא ואחת שבועת ביטוי, מושבע מפי אחרים חייב בדעני אמן

Shevuos3: 10

שְׁבוּעַת בִּטּוּי נוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וּבְנָשִׁים, בִּרְחוֹקִים וּבִקְרוֹבִים, בִּכְשֵׁרִים וּבִפְסוּלִין, בִּפְנֵי בֵית דִּין וְשֶׁלֹּא בִפְנֵי בֵית דִּין, מִפִּי עַצְמוֹ. וְחַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת, וְעַל שִׁגְגָתָהּ קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.

The oath of utterance applies to both men and women, non-relatives and relatives, qualified [persons] and disqualified [persons], [both] in court and out of court, [but only] by his own mouth. One is liable for its willful transgression to [a penalty of] lashes, and for its inadvertent transgression, to a variable [sin-] offering.

Shevuos3: 11

שְׁבוּעַת שָׁוְא נוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וּבְנָשִׁים, בִּרְחוֹקִים ובִקְּרוֹבִים, בִּכְשֵׁרִים וּבִפְסוּלִים, בִּפְנֵי בֵית דִּין וְשֶׁלֹּא בִפְנֵי בֵית דִּין — וּמִפִּי עַצְמוֹ. וְחַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת, וְעַל שִׁגְגָתָהּ פָּטוּר. אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ, הַמֻּשְׁבָּע מִפִּי אֲחֵרִים — חַיָּב. כֵּיצַד? אָמַר: ,,לֹא אָכַלְתִּי הַיּוֹם”, וְ,,לֹא הִנַּחְתִּי תְפִלִּין הַיּוֹם”, ,,מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי”, וְאָמַר: ,,אָמֵן!” — חַיָּב.

The vain oath applies to [both] men and women, non-relatives and relatives, qualified [persons] and disqualified [persons], in court and out of court —- but [only] by his own mouth. One is liable for its willful transgression to [a penalty of] lashes, but for its inadvertent transgression one is exempt. For both this and that, one who was adjured by others —- is liable. How so? [If] one said, “I have not eaten today,” or, “I have not put on tefillin today” —- [and the other said,] “I adjure you,” and he replied, “Amen!” —- he is liable.

Suggestions