Shevuos 5:4-5

משנה ד


אנסת ופיתית את בתי והוא אומר לא אנסתי ולא פיתיתי משביעך אני ואמר אמן חייב רבי שמעון פוטר שאינו משלם קנס על פי עצמו אמרו לו אף על פי שאינו משלם קנס על פי עצמו משלם בושת ופגם על פי עצמו


ר' עובדיה מברטנורא


שאינו משלם קנס על פי עצמו
וכיון דכי אודי לא מחייב, כי כפר נמי לאו ממונא כפר ליה


אבל משלם בושת ופגם
הלכך ממונא כפר. ופלוגתא דרבנן ור' שמעון, דר' שמעון סבר כי אמר ליה אנסת או פיתית את בתי, קנסא קתבע מיניה שדמיו קצובין חמשים כסף, ולא קא תבע מיניה בושת ופגם שאין דמיו קצובים, דלא שביק אינש מידי דקייץ ותבע מידי דלא קייץ, הלכך קנסא כפר ליה ופטור. ורבנן סברי, בושת ופגם קא תבע ליה, דלא שביק איניש מידי דכי מודה ביה לא מפטר ותבע מידי דכי מודה ביה מפטר, הלכך כי כפר ליה, ממונא כפר ליה וחייב. ואין הלכה כר' שמעון


-------------------------------
משנה ה


גנבת את שורי והוא אומר לא גנבתי משביעך אני ואמר אמן חייב גנבתי אבל לא טבחתי ולא מכרתי משביעך אני ואמר אמן פטור המית שורך את שורי והוא אומר לא המית משביעך אני ואמר אמן חייב המית שורך את עבדי והוא אומר לא המית משביעך אני ואמר אמן פטור אמר לו חבלת בי ועשית בי חבורה והוא אומר לא חבלתי ולא עשיתי בך חבורה משביעך אני ואמר אמן חייב אמר לו עבדו הפלת את שיני וסימית את עיני והוא אומר לא הפלתי ולא סימיתי משביעך אני ואמר אמן פטור זה הכלל כל המשלם על פי עצמו חייב ושאינו משלם על פי עצמו פטור


ר' עובדיה מברטנורא


המית שורך את עבדי
קנסא הוא, דמשלם שלשים סלעים אפילו אינו שוה אלא דינר


אמר לו עבדו הפלת את שיני
קנסא הוא שיוציא עבדו לחירות בשביל אחד מאבריו


Shevuos5: 4
,,אָנַסְתָּ” וּ,,פִתִּיתָ אֶת בִּתִּי”, וְהוּא אוֹמֵר: ,,לֹא אָנַסְתִּי” וְ,,לֹא פִתִּיתִי”, ,,מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי”, וְאָמַר: ,,אָמֵן!” — חַיָּב. רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר, שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס עַל־פִּי עַצְמוֹ. אָמְרוּ לוֹ: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס עַל־פִּי עַצְמוֹ, מְשַׁלֵּם בֹּשֶׁת וּפְגָם עַל־פִּי עַצְמוֹ.
[If someone said to him,] “You violated” or “you seduced my daughter,” and he replied, “I did not violate [her]” or “I did not seduce [her],” [to which he said,] “I adjure you,” and he replied, “Amen!” —- he is liable. R' Shimon exempts [him], since he does not pay a fine by his own admission. They said to him: Although he does not pay a fine by his own admission, he pays the indemnity for shame and impairment by his own admission.
Shevuos5: 5
,,גָּנַבְתָּ אֶת שׁוֹרִי”, וְהוּא אוֹמֵר: ,,לֹא גָנַבְתִּי”, ,,מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי”, וְאָמַר: ,,אָמֵן!” — חַיָּב. ,,גָּנַבְתִּי, אֲבָל לֹא טָבַחְתִּי וְלֹא מָכַרְתִּי”, ,,מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי”, וְאָמַר: ,,אָמֵן” — פָּטוּר. ,,הֵמִית שׁוֹרְךָ אֶת שׁוֹרִי”, וְהוּא אוֹמֵר: ,,לֹא הֵמִית”, ,,מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי”, וְאָמַר: ,,אָמֵן!” — חַיָּב. ,,הֵמִית שׁוֹרְךָ אֶת עַבְדִּי”, וְהוּא אוֹמֵר: ,,לֹא הֵמִית”; ,,מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי”, וְאָמַר: ,,אָמֵן!” — פָּטוּר. אָמַר לוֹ: ,,חָבַלְתָּ בִי וְעָשִׂיתָ בִי חַבּוּרָה”, וְהוּא אוֹמֵר: ,,לֹא חָבַלְתִּי וְלֹא עָשִׂיתִי בְךָ חַבּוּרָה”, ,,מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי”, וְאָמַר: ,,אָמֵן!” — חַיָּב. אָמַר לוֹ עַבְדּוֹ: ,,הִפַּלְתָּ אֶת שִׁנִּי”, וְ,,סִמִּיתָ אֶת עֵינִי”, וְהוּא אוֹמֵר: ,,לֹא הִפַּלְתִּי”, וְ,,לֹא סִמִּיתִי”, ,,מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי”, וְאָמַר ,,אָמֵן!” — פָּטוּר. זֶה הַכְּלָל: כָּל הַמְשַׁלֵּם עַל־פִּי עַצְמוֹ — חַיָּב, וְשֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל־פִּי עַצְמוֹ — פָּטוּר.
[If someone said to him,] “You stole my ox,” and he replied, “I did not steal [it],” [to which he said,] “I adjure you,” and he replied, “Amen!” —- he is liable. [But if he replied,] “I stole [it], but I did not slaughter [it] and I did not sell [it],” [to which he said,] “I adjure you,” and he replied, “Amen!” —- he is exempt.  [If he said to him,] “Your ox killed my ox,” and he replied, “It did not kill [it],” [to which he said,] “I adjure you,” and he replied, “Amen!” —- he is liable. [But if he claimed,] “Your ox killed my slave,” and he replied, “It did not kill [him]”; “I adjure you,” and he replied, “Amen!” —- he is exempt.  [If] someone said to him, “You injured and wounded me,” and he replied, “I did not injure [you] nor did I wound you,” [to which he said,] “I adjure you,” and he replied, “Amen!” —- he is liable. [But, if] his slave said to him, “You knocked out my tooth,” or “You blinded my eye,” [and he replied,] “I did not knock [it] out,” or “I did not blind [it]”,, [to which he said,] “I adjure you,” and he replied, “Amen!” —- he is exempt. This is the rule: Whoever pays by his own admission —- is liable, but whoever does not pay by his own admission —- is exempt.