Shevuos 6:5-6 - Mishna Yomit

משנה ה

ואלו דברים שאין נשבעין עליהן העבדים והשטרות והקרקעות וההקדשות אין בהם תשלומי כפל ולא תשלומי ארבעה וחמשה שומר חנם אינו נשבע נושא שכר אינו משלם רבי שמעון אומר קדשים שחייב באחריותן נשבעין עליהן ושאינו חייב באחריותן אין נשבעין עליהן

ר' עובדיה מברטנורא

העבדים והשטרות והקרקעות וכו
דכתיב על כל דבר פשע, כלל. על שור על חמור על שה על שלמה, פרט. על כל אבידה, חזר וכלל. כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט, מה הפרט מפורש דבר המיטלטל וגופו ממון, אף כל דבר המיטלטל וגופו ממון, יצאו קרקעות שאינן מיטלטלין, יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות, יצאו שטרות שאע"פ שהם מיטלטלין אין גופן ממון. שכל אלו אין נשבעין עליהן. והקדש אין נשבעין עליו דכתיב כי יתן איש אל רעהו, ולא של הקדש

אין בהן תשלומי כפל
דבהני דוקא דרבינן כעין הפרט דכתיב באותה הפרשה ישלם שנים

ולא תשלומי ארבעה וחמשה
דכל היכא דליכא כפל אינו משלם ארבעה וחמשה, דכיון דליכא כפל הוו להו תשלומי שלשה וארבעה, ותשלומי ארבעה וחמשה אמר רחמנא ולא תשלומי שלשה וארבעה

שומר חנם אינו נשבע
שומר חנם אין עליו אלא שבועה, דכתיב ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו, ואותה הפרשה בשומר חנם נאמרה. ועל העבדים ועל הקרקעות ועל השטרות אינו נשבע, דילפינן לה מדכתיב כי יתן איש אל רעהו, כלל. כסף או כלים, פרט. לשמור, חזר וכלל. כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט, מה הפרט מפורש דבר המיטלטל וגופו ממון, אף כל וכו', יצאו קרקעות דלאו מטלטלים וכו'. וכל הני דאמרינן בהו אינו נשבע, דוקא שבועה דאורייתא, אבל שבועת היסת לעולם חייבין לישבע

נושא שכר אינו משלם
גניבה ואבידה הכתוב בו לחיוב, דכתיב אם גנוב יגנב מעמו ישלם לבעליו. ועבדים וקרקעות ושטרות אינו משלם, דכתיב בשומר שכר כי יתן איש אל רעהו, כלל. חמור או שור או שה וכל בהמה, פרט. לשמור, חזר וכלל וכו', כדאמרינן לעיל. רעהו כתיב בשומר חנם ובשומר שכר, דמשמע רעהו ולא הקדש. ושואל ושוכר לא הוזכרו כאן למעוטי בהו עבדים וקרקעות ושטרות והקדשות, דלא שייך שאלה בקרקעות, ולא בשטרות על הרוב, וכל שכן שכירות שאינו שייך בשטרות, וכן לא שייך שאלה ושכירות בהקדש שאסור להשאיל ולהשכיר ההקדשות

--------------------------
משנה ו

רבי מאיר אומר יש דברים שהן בקרקע ואינן כקרקע ואין חכמים מודים לו כיצד עשר גפנים טעונות מסרתי לך והלה אומר אינן אלא חמש רבי מאיר מחייב שבועה וחכמים אומרים כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע אין נשבעין אלא על דבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין כיצד בית מלא מסרתי לך וכיס מלא מסרתי לך והלה אומר איני יודע אלא מה שהנחת אתה נוטל פטור זה אומר עד הזיז וזה אומר עד החלון חייב

ר' עובדיה מברטנורא

רבי מאיר אומר יש דברים שהם כקרקע
ענבים העומדות ליבצר הוא דאיכא בין חכמים לרבי מאיר, דרבי מאיר סבר ענבים העומדות ליבצר כבצורות דמיין, וחכמים סברי לאו כבצורות דמיין. והלכה כחכמים. ודוקא בדין שומרים, אבל גבי מקח וממכר ואונאה ומודה במקצת הטענה, בכל הני קיי"ל דדבר העומד ליבצר כבצור דמי. וכן הלכה

עד הזיז
קורה של עליה הבולטת מתוך הבית. וכללא דמלתא, לעולם אינו חייב שבועה דאורייתא עד שיטעננו דבר שבמדה או שבמשקל או שבמנין, ויודה לו במקצת המדה או במקצת המשקל או מקצת מנין

Shevuos6: 5

וְאֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין נִשְׁבָּעִין עֲלֵיהֶן: הָעֲבָדִים, וְהַשְּׁטָרוֹת, וְהַקַּרְקָעוֹת, וְהַהֶקְדֵּשׁוֹת; אֵין בָּהֶן תַּשְׁלוּמֵי כֵפֶל, וְלֹא תַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. שׁוֹמֵר חִנָּם אֵינוֹ נִשְׁבָּע, נוֹשֵׂא שָׂכָר אֵינוֹ מְשַׁלֵּם. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: קָדָשִׁים שֶׁחַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן — נִשְׁבָּעִין עֲלֵיהֶן; וְשֶׁאֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן — אֵין נִשְׁבָּעִין עֲלֵיהֶן.

These are the things for which no oath is imposed: slaves, legal documents, land, and consecrated property; neither is there twofold payment, nor fourfold nor fivefold payment. An unpaid shomer does not swear, a paid shomer does not pay. R' Shimon says: [Concerning] consecrated things for which one is responsible —- an oath is imposed; but [concerning] those for which one is not responsible —- no oath is imposed.

Shevuos6: 6

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵן בְּקַרְקַע, וְאֵינָן כְּקַרְקַע; וְאֵין חֲכָמִים מוֹדִים לוֹ. כֵּיצַד? ,,עֶשֶׂר גְּפָנִים טְעוּנוֹת מָסַרְתִּי לָךָ”, וְהַלָּה אוֹמֵר: ,,אֵינָן אֶלָּא חָמֵשׁ” — רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּב שְׁבוּעָה; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כָּל הַמְחֻבָּר לַקַּרְקַע הֲרֵי הוּא כְקַרְקַע. אֵין נִשְׁבָּעִין אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁבְּמִדָּה, וְשֶׁבְּמִשְׁקָל, וְשֶׁבְּמִנְיָן. כֵּיצַד? ,,בַּיִת מָלֵא מָסַרְתִּי לָךָ”, וְ,כִיס מָלֵא מָסַרְתִּי לָךָ”, וְהַלָּה אוֹמֵר: ,,אֵינִי יוֹדֵעַ, אֶלָּא מַה שֶּׁהִנַּחְתָּ אַתָּה נוֹטֵל” — פָּטוּר. זֶה אוֹמֵר: ,,עַד הַזִּיז”, וְזֶה אוֹמֵר: ,,עַד הַחַלּוֹן” — חַיָּב.

R' Meir says: Some things are attached to the ground, but are not treated as land; but the Sages do not concur with him. How so? [If one claims,] “I delivered to you ten fruit-laden vines,” and the other one says, “They were only five” —- R' Meir declares him liable to an oath; but the Sages say: Anything attached to the ground is treated as land. There is no oath except in regard to something defined by measure, weight, or number. How so? [If one claims,] “I delivered to you a full house,” or “I delivered to you a full purse,” and the other one says, “I do not know, but whatever you put down you are taking” —- he is exempt. [If] this one says, “Up to the projecting beam,” and this one says, “Up to the window” —- he is liable.

Suggestions