Shevuos 7:6-7 - Mishna Yomit

משנה ו

אמר לחנוני תן לי בדינר פירות ונתן לו אמר לו תן לי את הדינר אמר לו נתתיו לך ונתתו באונפלי ישבע בעל הבית נתן לו את הדינר אמר לו תן לי את הפירות אמר לו נתתים לך והולכתן לתוך ביתך ישבע חנוני רבי יהודה אומר כל שהפירות בידו ידו על העליונה אמר לשולחני תן לי בדינר מעות ונתן לו אמר לו תן לי את הדינר אמר לו נתתיו לך ונתתו באונפלי ישבע בעל הבית נתן לו את הדינר אמר לו תן לי את המעות אמר לו נתתים לך והשלכתם לתוך כיסך ישבע שולחני רבי יהודה אומר אין דרך שולחני ליתן איסר עד שיטול דינרו

ר' עובדיה מברטנורא

ונתן לו
והפירות צבורין ומונחים ברה"ר ואין מוחזק בהן לא חנוני ולא בעל הבית

ונתתו באנפליא
תיק העשוי למעות

ישבע בעל הבית
שבועה כעין של תורה, ויטול. דכיון דחנוני מודה שמכר, והפירות הם חוץ לחנותו, בעה"ב נשבע ונוטל

אמר לו נתתים לך. והולכתן לתוך ביתך
ואלו הפירות הצבורין ומונחים שלי הם שנתתי כאן למוכרן, והלה טוען אלו הם הפירות שמכרת לי בדינר. הואיל והלוקח מודה במקח והחנוני כופר שלא מכר את אלו, ישבע החנוני שבועה כעין של תורה ויטול

רבי יהודה אומר וכו
רבי יהודה אסיפא פליג, ואמר דבין בזו בין בזו בעל הבית נשבע ונוטל. דכיון שהפירות הם חוץ לחנות הוי כאילו הפירות הם ביד בעל הבית, וכל שהפירות בידו, ידו על העליונה והוא נשבע ונוטל

אמר לשולחני וכו
אשמעינן תנא פלוגתא דר' יהודה ורבנן בין במעות של שולחני בין בפירות של חנוני. דאי אשמעינן פלוגתייהו בחנוני, הוה אמינא בפירות אמרו רבנן דכי אמר לו נתתים לך והולכתן לתוך ביתך ישבע החנוני ויטול, לפי שהחנוני עשוי ליתן פירות קודם שיקח הדינר, אבל בשולחני שאינו עשוי ליתן האיסרין קודם שיקח הדינר, אימא מודו ליה לר' יהודה דלעולם בעל הבית נשבע ונוטל. ואי איתמר בהא, בהא קאמר ר' יהודה דלעולם בעל הבית נשבע ונוטל, מפני שאין השולחני עשוי ליתן האיסרין עד שיקח הדינר, אבל בחנוני שהוא עשוי ליתן הפירות קודם שיקח המעות אימא מודה להו לרבנן, צריכא. ואין הלכה כר' יהודה

--------------------------------
משנה ז

כשם שאמרו הפוגמת כתובתה לא תפרע אלא בשבועה ועד אחד מעידה שהיא פרועה לא תפרע אלא בשבועה מנכסים משועבדים ומנכסי יתומים לא תפרע אלא בשבועה והנפרעת שלא בפניו לא תפרע אלא בשבועה וכן היתומים לא יפרעו אלא בשבועה שבועה שלא פקדנו אבא ולא אמר לנו אבא ושלא מצינו בין שטרותיו של אבא ששטר זה פרוע רבי יוחנן בן ברוקה אומר אפילו נולד הבן לאחר מיתת האב הרי זה נשבע ונוטל אמר רבן שמעון בן גמליאל אם יש עדים שאמר האב בשעת מיתתו שטר זה אינו פרוע הוא נוטל שלא בשבועה

ר' עובדיה מברטנורא

הפוגמת כתובתה
שמוציאה שטר כתובתה ומודה שנתקבלה מקצתה

לא תפרע אלא בשבועה
אם טוען הבעל נתקבלה כולה

עד אחד אומר וכו'. ומנכסים משועבדים ומנכסי יתומים כו'. ונפרעת שלא בפניו
כולהו אכשם קיימי, כשם שאין אחד מאלו נפרע אלא בשבועה, כך היתומים אינם נפרעים אלא בשבועה. יתומים הנפרעים מן היתומים לא יפרעו אלא בשבועה. ומיירי מתניתין כגון שאלו היתומים שבאים להפרע מהן אומרים אין אנו יודעים אם פרע אבינו זה החוב אם לאו, אבל אם טענו אמר לנו אבינו שלא לוה מעות הללו ולא נתחייב בחוב זה מעולם, הרי היתומים שמוציאים שטר חוב על היתומים הללו נפרעים מהם שלא בשבועה, שכל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי, והם אינם יכולים להכחיש העדים שמעידים שאביהם לוה המעות הללו. ולא שנו דבשבועה מיהת שקלי יתומים מן היתומים, אלא שמת מלוה בחיי לוה, אבל מת לוה בחיי מלוה, כבר נתחייב מלוה שבועה לבני לוה שלא נתקבל כלום, שהנפרע מן היתומים אפילו בשטר צריך שבועה, ואין אדם מוריש ממון שהוא חייב עליו שבועה לבניו, לפי שאין הבנים יכולים לישבע שבועה שנתחייב אביהם. ואע"פ שכן הדין, אם דיין אחד דן שישבעו היתומים שבועה שלא פקדנו אבא ויפרעו מממון היתומים האחרים בשבועה זו, מה שעשוי עשוי

שלא פקדנו אבא
בשעת מיתה

ושלא אמר לנו
קודם לכן, ששטר זה פרוע

הרי זה נשבע
שלא מצא בין שטרותיו של אביו ששטר זה פרוע. וכן הלכה

רבן שמעון בן גמליאל אומר
והלכה כרשב"ג

Shevuos7: 6

אָמַר לְחֶנְוָנִי: ,,תֶּן לִי בְדִינָר פֵּרוֹת”, וְנָתַן לוֹ; אָמַר לוֹ: ,,תֶּן לִי אֶת הַדִּינָר”, אָמַר לוֹ: ,,נְתַתִּיו לְךָ וּנְתַתּוֹ בְאָנְפָּלִי” — יִשָּׁבַע בַּעַל הַבַּיִת. נָתַן לוֹ אֶת הַדִּינָר, אָמַר לוֹ: ,,תֶּן לִי אֶת הַפֵּרוֹת”, אָמַר לוֹ: נְתַתִּים לְךָ וְהוֹלַכְתָּן לְתוֹךְ בֵּיתְךָ” — יִשָּׁבַע הַחֶנְוָנִי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁהַפֵּרוֹת בְּיָדוֹ — יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה. אָמַר לְשֻׁלְחָנִי: ,,תֶּן לִי בְדִינָר מָעוֹת”, וְנָתַן לוֹ; אָמַר לוֹ: ,,תֶּן לִי אֶת הַדִּינָר”, אָמַר לוֹ: ,,נְתַתִּיו לְךָ וּנְתַתּוֹ בְאָנְפָּלִי” — יִשָּׁבַע בַּעַל הַבַּיִת. נָתַן לוֹ אֶת הַדִּינָר, אָמַר לוֹ: ,,תֶּן לִי אֶת הַמָּעוֹת”, אָמַר לוֹ: ,,נְתַתִּים לְךָ וְהִשְׁלַכְתָּם לְתוֹךְ כִּיסְךָ” — יִשָּׁבַע הַשֻּׁלְחָנִי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין דֶּרֶךְ שֻׁלְחָנִי לִתֵּן אִסָּר עַד שֶׁיִּטֹּל דִּינָרוֹ.

[If] one said to a storekeeper, “Give me produce for a dinar,” and he gave it to him; [but when] he said to him, “Give me the dinar,” he replied, “I gave it to you and you put it into the till” —- the householder swears. [If] he gave him the dinar, [and] said to him, “Give me the produce,” [and] he replied, “I gave it to you and you took it home” —- the storekeeper swears. R' Yehu-dah says: Whoever has the produce in his possession has the upper hand. [If] one said to a money changer, “Give me a dinar's worth of maos,” and he gave [them] to him; [but when] he said to him, “Give me the dinar,” he replied, “I gave it to you and you put it into the till” —- the householder swears. [If] he gave him the dinar, [and] said to him, “Give me the maos,” [and] he replied, “I gave them to you and you threw them into your purse” —- the money changer swears. R' Yehudah says: It is not customary for a money changer to give an issar until he receives his dinar.

Shevuos7: 7

כְּשֵׁם שֶׁאָמְרוּ הַפּוֹגֶמֶת כְּתֻבָּתָהּ לֹא תִפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה; וְעֵד אֶחָד מְעִידָהּ שֶׁהִיא פְרוּעָה לֹא תִפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה; מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים וּמִנִּכְסֵי יְתוֹמִים לֹא תִפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה; וְהַנִּפְרַעַת שֶׁלֹּא בְפָנָיו לֹא תִפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה — וְכֵן הַיְתוֹמִים לֹא יִפָּרְעוּ אֶלָּא בִשְׁבוּעָה: ,,שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא פְקָדָנוּ אַבָּא, וְלֹא אָמַר לָנוּ אַבָּא, וְשֶׁלֹּא מָצִינוּ בֵּין שְׁטָרוֹתָיו שֶׁל אַבָּא שֶׁשְּׁטָר זֶה פָּרוּעַ”. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: אֲפִלּוּ נוֹלַד הַבֵּן לְאַחַר מִיתַת הָאָב — הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁאָמַר הָאָב בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ: ,,שְׁטָר זֶה אֵינוֹ פָרוּעַ” — הוּא נוֹטֵל שֶׁלֹּא בִשְׁבוּעָה.

Just as they said [that] a woman who impairs her kesubah is not paid except with an oath; and [that] one against whom a sin-gle witness testifies that it is paid is not paid except with an oath; [and that] from mortgaged property or from the property of orphans, she is not paid except with an oath; and [that] one who receives payment in his absence is not paid except with an oath —- so too orphans are not paid except with an oath [viz.]: “We swear that our father did not enjoin us, neither did our father tell us, nor have we found among our father's documents that this note is paid.” R' Yochanan ben Berokah says: Even if the son is born after the father's death —- he swears and collects. Said Rabban Shimon ben Gamliel: If there are witnesses that the father said at the time of his death, “This note is not paid” —- he collects without an oath.

Suggestions