Eduyos 3:10-11 - Mishna Yomit

משנה י
שלשה דברים רבן גמליאל מחמיר כדברי בית שמאי אין טומנין את החמין מיום טוב לשבת ואין זוקפין את המנורה ביום טוב ואין אופין פתין גריצין אלא רקיקין אמר רבן גמליאל מימיהן של בית אבא לא היו אופין פתין גריצין אלא רקיקין אמרו לו ומה נעשה לבית אביך שהיו מחמירין על עצמן ומקילין על ישראל להיות אופין פתין גריצין וחרי

ר' עובדיה מברטנורא

אין טומנין את החמין מיום טוב לשבת
דסברי בית שמאי אין אופין אלא אם כן עירב בפת, ואין מבשלין אלא אם כן עירב בתבשיל, ואין טומנין אלא אם כן היו לו חמין טמונין מערב יום טוב. ובית הלל סברי דאופין ומבשלין וטומנין על עירוב של תבשיל בלבד

אין זוקפין
מנורה של חוליות שנתפרקו חוליותיה, אין מחזירין אותן, דהוי כבונה, ויש בנין בכלים. ובית הלל סברי אין בנין בכלים

גריצין
ככרות עבות

אלא רקיקין
ככרות דקות. דסברי בית שמאי אין אופין פת מרובה ביו"ט משום טרחא. ובית הלל אומרים אופין פת מרובה ביו"ט, שבזמן שהפת מרובה יפה היא נאפת

וחרי
עיסה גדולה הנאפת על גבי גחלים. ואין הלכה כרבן גמליאל בכל מה שמחמיר כדברי בית שמאי

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
משנה יא
אף הוא אמר שלשה דברים להקל מכבדין בין המטות ומניחין את המוגמר ביום טוב ועושים גדי מקולס בלילי פסחים וחכמים אוסרים

ר' עובדיה מברטנורא

מכבדין בין המטות
שאוכלין שם. ורגילין היו להסב על גבי מטות ולאכול

מוגמר
לבונה על גבי גחלים כדי להריח בה. אבל לגמר את הכלים, דברי הכל אסור

מקולס
כרעיו ובני מעיו תלויין בצדו חוצה לו כשצולהו. והיו עושים זכר לפסח דכתיב ביה ראשו על כרעיו ועל קרבו. מקולס, כגבור זה שכלי זייניו עמו. תרגום וכובע נחושת, וקולסא דנחשא

וחכמים אוסרים
בשלשתן. כיבוד, משום אשוויי גומות. ומוגמר, משום דלאו צורך לכל נפש הוא, שאינו אלא למעונגים ביותר או למי שריחו רע. גדי מקולס, מפני שנראה כאוכל קדשים בחוץ. והלכה כחכמים

Edyos3: 10

שְׁלֹשָׁה דְבָרִים רַבָּן גַּמְלִיאֵל מַחֲמִיר כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי: אֵין טוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין מִיּוֹם טוֹב לְשַׁבָּת, וְאֵין זוֹקְפִין אֶת הַמְּנוֹרָה בְיוֹם טוֹב, וְאֵין אוֹפִין פִּתִּין גְּרִיצִין, אֶלָּא רְקִיקִין. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: ,,מִימֵיהֶן שֶׁל בֵּית אַבָּא לֹא הָיוּ אוֹפִין פִּתִּין גְּרִיצִין אֶלָּא רְקִיקִין." אָמְרוּ לוֹ: ,,וּמַה נַּעֲשֶׂה לְבֵית אָבִיךָ, שֶׁהָיוּ מַחֲמִירִין עַל עַצְמָן וּמְקִלִּין עַל יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת אוֹפִין פִּתִּין גְּרִיצִין וָחֹרִי?”

[In] three matters Rabban Gamliel rules stringently in accordance with Beis Shammai: (a) One may not insulate hot water on Yom Tov for the Sabbath, and (b) one may not straigh-ten a candlestick on Yom Tov, and (c) one may not bake thick loaves of bread [on Yom Tov], only wafers. Rabban Gamliel said: “In all the days of my father's household they would never bake thick loaves of bread [on Yom Tov], only wafers.” They [the Sages who disagreed with Rabban Gam-liel] said to him: “And what shall we do with your father's household? They were stringent upon themselves but they ruled leniently for [the people of] Israel, allowing them to bake thick loaves of bread and [even] coal-baked bread [on Yom Tov].”

Edyos3: 11

אַף הוּא אָמַר שְׁלֹשָׁה דְבָרִים לְהָקֵל: מְכַבְּדִין בֵּין הַמִּטּוֹת, וּמְנִיחִין אֶת הַמֻּגְמָר בְּיוֹם טוֹב, וְעוֹשִׂים גְּדִי מְקֻלָּס בְּלֵילֵי פְסָחִים. וַחֲכָמִים אוֹסְרִים.

He also ruled leniently in three cases: One may sweep between the couches [on the Sabbath and Yom Tov], one may put in-cense [on burning coals] on Yom Tov, and one may prepare (i.e., roast) a young goat with its entrails alongside it on Pesach nights. But the Sages prohibit [these three acts].

Suggestions