Eduyos 3:12-4:1

משנה יב
שלשה דברים רבי אלעזר בן עזריה מתיר וחכמים אוסרין פרתו יוצאה ברצועה שבין קרניה ומקרדין את הבהמה ביום טוב ושוחקין את הפלפלין ברחים שלהן רבי יהודה אומר אין מקרדין את הבהמה ביום טוב מפני שהוא עושה חבורה אבל מקרצפין וחכמים אומרים אין מקרדין אף לא מקרצפין


ר' עובדיה מברטנורא


פרתו יוצאה ברצועה שבין קרניה
לנוי. ואמרו חכמים משאוי הוא ואינו תכשיט לה. ולא פרתו של ר' אלעזר בן עזריה היתה, אלא של שכנתו, ועל שלא מיחה בה נקראת על שמו


ומקרדין ביום טוב
כמין מגירה קטנה של ברזל ששיניה דקות ומחככין ומגרדין בה את הבהמה, ואע"ג דעביד חבורה


ברחים שלהן
קטנות העשויות לכך


מקרצפים
במגירה של עץ ששיניה גסות ואין עושין חבורה


אף לא מקרצפים
דגזרינן קרצוף אטו קירוד. ואין הלכה כר' אלעזר בן עזריה אלא במקרדים את הבהמה בלבד, משום דבהא קם ליה בשטתיה דר' שמעון דאמר דבר שאין מתכוין מותר, וקיי"ל כוותיה. וחכמים דפליגי עליה סברי כרבי יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור. ואין כך הלכה


----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
פרק ד


משנה א
אלו דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל ביצה שנולדה ביום טוב בית שמאי אומרים תאכל ובית הלל אומרים לא תאכל בית שמאי אומרים שאור בכזית וחמץ בככותבת ובית הלל אומרים זה וזה בכזית


ר' עובדיה מברטנורא


ביצה שנולדה ביום טוב
ביום טוב של אחר שבת עסקינן. וטעמייהו דבית הלל דאמרי לא תאכל, משום דכל ביצה דמתילדא האידנא מאתמול גמרה לה, ונמצאת שבת מכינה ליום טוב, והתורה אמרה (שמות ט"ז) והיה ביום הששי והכינו, וסתם ששי חול הוא, חול מכין לשבת וחול מכין ליום טוב, דיום טוב נמי איקרי שבת, ואין יום טוב מכין לשבת ולא שבת מכינה ליום טוב. והכנה דביצה אע"ג דבידי שמים היא מקריא הכנה


שאור בכזית
לענין אכילה כולי עלמא לא פליגי דזה וזה בכזית, מדפתח הכתוב בשאור, שאור לא ימצא בבתיכם (שם י"ב), וסיים בחמץ, כי כל אוכל מחמצת, לומר לך זהו שאור זהו חמץ, כזה כן זה. כי פליגי לענין ביעור, בית שמאי סברי מדכתב רחמנא לתרווייהו שאור וחמץ, שמע מינה שיעורו של זה לא כשיעורו של זה, ולא ילפינן ביעור מאכילה. ובית הלל סברי ילפינן ביעור מאכילה


Edyos3: 12
שְׁלֹשָׁה דְבָרִים רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מַתִּיר וַחֲכָמִים אוֹסְרִין: פָּרָתוֹ יוֹצְאָה בִרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ, וּמְקָרְדִין אֶת הַבְּהֵמָה בְיוֹם טוֹב, וְשׁוֹחֲקִין אֶת הַפִּלְפְּלִין בָּרֵחַיִם שֶׁלָּהֶן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין מְקָרְדִין אֶת הַבְּהֵמָה בְיוֹם טוֹב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה חַבּוּרָה; אֲבָל מְקַרְצְפִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין מְקָרְדִין, אַף לֹא מְקַרְצְפִין.
[There are] three matters that R' Elazar ben Azaryah permits and the Sages prohibit: (a) His cow would go out [into the public domain] with the strap which is between its horns, (b) and one may curry an animal with a metal comb on Yom Tov, (c) and one may grind peppercorns even in their mill [on Yom Tov]. R' Yehudah says: One may not curry an animal with a metal comb on Yom Tov, because he makes a wound [in the pro-cess]; however, [R' Yehudah agrees that] one may curry with a wooden comb. But the Sages say: One may curry neither with a metal comb nor even with a wooden comb.
Edyos4: 1
אֵלּוּ דְבָרִים מִקֻּלֵּי בֵית שַׁמַּאי וּמֵחֻמְרֵי בֵית הִלֵּל: בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְיוֹם טוֹב, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: תֵּאָכֵל, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: לֹא תֵאָכֵל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׂאֹר בִּכְזַיִת וְחָמֵץ בִּכְכוֹתֶבֶת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: זֶה וְזֶה בִּכְזַיִת.
These matters [of dispute] are from the leniencies of Beis Shammai and from the stringencies of Beis Hillel: An egg that was laid on Yom Tov, Beis Shammai say [that] it may be eaten, but Beis Hillel say [that] it may not be eaten. Beis Shammai say: Leaven the volume of an olive and chametz the volume of a date [are prohibited on Pesach]. But Beis Hillel say: [Both] this and that [are prohibited if they are the volume] of an olive.