משנה ד
העומר שהוא סמוך לגפה ולגדיש ולבקר ולכלים ושכחו בית שמאי אומרים אינו שכחה ובית הלל אומרים שכחה


ר' עובדיה מברטנורא


לגפה
גדר אבנים סדורות זו על זו בלא טיט


ולכלים
כלי המחרישה


בית שמאי אומרים אינו שכחה
פלוגתייהו דבית שמאי ובית הלל בעומר שהחזיקו בו להוליכו לעיר ונתנו בצד הגפה או בצד הגדיש ושכחו שם, שב"ש אומרים אינו שכחה, שהרי זכה בו, וב"ה אומרים שכחה. פירוש אחר, ב"ש אומרים אינו שכחה, אפילו בעומר שלא החזיק בו כלל לא הוי שכחה, דהואיל והניחו אצל דבר המסוים עתיד לזכרו. וב"ה אומרים שכחה, כל זמן שלא החזיק בו. ומודים ב"ה שאם החזיק בו ואח"כ שכחו שאינו שכחה


----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------


משנה ה
כרם רבעי בית שמאי אומרים אין לו חומש ואין לו ביעור ובית הלל אומרים יש לו חומש ויש לו ביעור בית שמאי אומרים יש לו פרט ויש לו עוללות והעניים פודים לעצמן ובית הלל אומרים כולו לגת


ר' עובדיה מברטנורא


כרם רבעי
שהוא צריך פדיון אם בא לאכלו חוץ לירושלים. והוא הדין לכל עץ מאכל


אין לו חומש
דלא כתבה תורה בו שהבעלים מוסיפין את החומש כדרך שכתבה במעשר שני


ואין לו ביעור
אינו חייב לבערו מן הבית בערב פסח של רביעית ושל שביעית כשמבער המעשרות כדכתיב ביערתי הקודש מן הבית


יש לו חומש ויש לו ביעור
בית הלל ילפי קודש קודש ממעשר, מה מעשר יש לו חומש ויש לו ביעור, אף כרם רבעי יש לו חומש ויש לו ביעור. ובית שמאי לא ילפי קודש קודש ממעשר


יש לו פרט ויש לו עוללות
דכחולין חשבי ליה


והעניים פודין לעצמן
הפרט והעוללות שלקטו, ואוכלין אותן במקומן ומעלין הדמים לירושלים


ובית הלל אומרים כולו לגת
משום דילפי ממעשר, וסבירא להו מעשר שני ממון גבוה הוא, הלכך אין לעניים חלק בו, ודורכים העוללות עם שאר היין, והבעלים מעלין הכל לירושלים


Edyos4: 4
הָעֹמֶר שֶׁהוּא סָמוּךְ לַגַּפָּה וּלְגָדִישׁ וּלְבָקָר וּלְכֵלִים, וּשְׁכָחוֹ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵינוֹ שִׁכְחָה, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: שִׁכְחָה.
If a sheaf is close to a wall, to a stack of grain, to cattle or to implements, and he forgot it, Beis Shammai say: It is not [treated as] shich'chah, but Beis Hillel say: It is shich'chah.
Edyos4: 5
כֶּרֶם רְבָעִי, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין לוֹ חֹמֶשׁ וְאֵין לוֹ בִעוּר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: יֵשׁ לוֹ חֹמֶשׁ וְיֵשׁ לוֹ בִעוּר. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יֵשׁ לוֹ פֶרֶט וְיֵשׁ לוֹ עוֹלֵלוֹת, וְהָעֲנִיִּים פּוֹדִים לְעַצְמָן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כֻּלּוֹ לְגַת.
The fourth-year produce of a vineyard, Beis Shammai say, is subject neither to [the law of] a fifth nor to [the law of] removal. But Beis Hillel say: It is subject to [the law of a fifth] and to [the law of] removal. Beis Shammai say: It [fourth-year produce] is subject to [the laws of] peret and oleilos, and the poor people must re-deem [it] for themselves. But Beis Hillel say: All of it [goes] to the [owner's] winepress.