Eduyos 4:8-9 - Mishna Yomit

משנה ח
בית שמאי מתירין את הצרות לאחים ובית הלל אוסרין חלצו בית שמאי פוסלין מן הכהונה ובית הלל מכשירין נתיבמו בית שמאי מכשירין ובית הלל פוסלין ואף על פי שאלו פוסלין ואלו מכשירין לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מלישא נשים מבית שמאי וכל הטהרות והטמאות שהיו אלו מטהרין ואלו מטמאין לא נמנעו להיות עושים טהרות אלו על גב אלו

ר' עובדיה מברטנורא

מתירין את הצרות לאחין
צרת ערוה מתירין אותה להתיבם לאחיו. דלית להו דרשא דאשה אל אחותה לא תקח לצרור דמשמע מיניה לא תקח לא היא ולא צרתה ולא צרת צרתה

חלצו
הצרות מן האחין

בית שמאי פוסלין
הצרות

מן הכהונה
שחליצתן חליצה

ובית הלל מכשירין
שחליצתן שלא לצורך היתה, והרי היא כחולצת מן הנכרי

נתיבמו
לאחין

בית שמאי מכשירין
אותם לכהנים, אם נתאלמנו מיבמיהן

ובית הלל פוסלים
שנבעלו לאסור להן, והנבעלת לאסור לה עשאה זונה, וזונה אסורה לכהן

לא נמנעו
ואע"פ שבני הצרות שנתיבמו כדברי בית שמאי ממזרים הם לדברי בית הלל, שהרי באיסור אשת אח הם עליהם, ואשת אח בכרת ובני חייבי כריתות ממזרים הם, אעפ"כ לא נמנעו בית הלל מלישא נשים מבית שמאי, לפי שהיו מודיעים להם אותם הבאות מן הצרות ופורשים מהם

אלו על גב אלו
משאילים כליהם אלו לאלו

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

משנה ט
שלשה אחים שנים מהם נשואים לשתי אחיות ואחד מופנה מת אחד מבעלי אחיות ועשה בה מופנה מאמר ואחר כך מת אחיו השני בית שמאי אומרים אשתו עמו והלה תצא משום אחות אשה ובית הלל אומרים מוציא את אשתו בגט וחליצה ואת אשת אחיו בחליצה זו היא שאמרו אי לו על אשתו ואי לו על אשת אחיו

ר' עובדיה מברטנורא

מופנה
שרוי בלא אשה

מאמר
קדושין. וביבמה אין תופסים אלא מדברי סופרים

אשתו עמו
דסברי בית שמאי בעלת מאמר היא חשובה ככנוסה, וכשנפלה אחותה לאחר כן לא מיתסרה משום אחות זקוקה

והלה
זו תצא אף מן החליצה, משום אחות אשה

מוציא אשתו בגט
דלא אלים מאמר לשוייה ככנוסה, וזו אוסרתה משום אחות זקוקה. וצריכה גט מפני המאמר דהוי קידושין במקצת ולא פקעי קידושין בלא גט. וצריכה חליצה, דהואיל ולא הוי מאמר קדושין גמורין עדיין זקוקה היא וצריכה חליצה לזיקתה. וברישא יהיב לה גיטה והדר חליץ לה

אי לו
אוי לו על אשתו שצריך להוציאה בגט

ואי לו על אשת אחיו
שהוא צריך לחלוץ לה

Edyos4: 8

בֵּית שַׁמַּאי מַתִּירִין אֶת הַצָּרוֹת לָאַחִים, וּבֵית הִלֵּל אוֹסְרִין. חָלְצוּ, בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין מִן הַכְּהֻנָּה, וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין. נִתְיַבְּמוּ, בֵּית שַׁמַּאי מַכְשִׁירִין, וּבֵית הִלֵּל פּוֹסְלִין. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵלּוּ פוֹסְלִין וְאֵלּוּ מַכְשִׁירִין, לֹא נִמְנְעוּ בֵית שַׁמַּאי מִלִּשָּׂא נָשִׁים מִבֵּית הִלֵּל, וְלֹא בֵית הִלֵּל מִלִּשָּׂא נָשִׁים מִבֵּית שַׁמַּאי. וְכָל הַטְּהָרוֹת וְהַטֻּמְאוֹת שֶׁהָיוּ אֵלּוּ מְטַהֲרִין וְאֵלּוּ מְטַמְּאִין, לֹא נִמְנְעוּ לִהְיוֹת עוֹשִׂים טְהָרוֹת אֵלּוּ עַל גַּב אֵלּוּ.

Beis Shammai permit the co-wives [of an ervah] to the brothers [of the deceased], but Beis Hillel forbid [them]. [If] they performed chalitzah, Beis Shammai disqualify them from the Kehunah, but Beis Hillel deem [them] qualified. [If] they were taken in yibum, Beis Shammai deem [them] qualified, but Beis Hillel disqualify [them]. And even though these disqualify and these deem qualified, Beis Shammai did not refrain from marrying women of Beis Hillel, nor [did] Beis Hillel [refrain] from marrying women of Beis Shammai. And [despite] all of the tahor and tamei things that these deem tahor but these deem tamei, these did not refrain [from] preparing tahor foods on [the utensils of] these.

Edyos4: 9

שְׁלֹשָׁה אַחִים, שְׁנַיִם מֵהֶם נְשׂוּאִים לִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת, וְאֶחָד מֻפְנֶה, מֵת אֶחָד מִבַּעֲלֵי אֲחָיוֹת וְעָשָׂה בָהּ מֻפְנֶה מַאֲמָר, וְאַחַר כָּךְ מֵת אָחִיו הַשֵּׁנִי, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ, וְהַלָּה תֵצֵא מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ בְּגֵט וַחֲלִיצָה, וְאֶת אֵשֶׁת אָחִיו בַּחֲלִיצָה. זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ: ,,אִי לוֹ עַל אִשְׁתּוֹ וְאִי לוֹ עַל אֵשֶׁת אָחִיו”.

Three brothers, two of whom were married to two sisters, and [the third] one [was] a bachelor. If one of the sister's husbands died and the bachelor performed maamar with [the widow], and then his second brother died, Beis Shammai say: His wife [may remain] with him, and the other woman is discharged because [she is his] wife's sister. But Beis Hillel say: He must dis-charge his wife with [both] a get and chalitzah, and his [second] brother's wife with chalitzah. Concerning this they stated: “Woe unto him over his wife and woe unto him over his brother's wife.”

Suggestions