משנה ח בית שמאי מתירין את הצרות לאחים ובית הלל אוסרין חלצו בית שמאי פוסלין מן הכהונה ובית הלל מכשירין נתיבמו בית שמאי מכשירין ובית הלל פוסלין ואף על פי שאלו פוסלין ואלו מכשירין לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מלישא נשים מבית שמאי וכל הטהרות והטמאות שהיו אלו מטהרין ואלו מטמאין לא נמנעו להיות עושים טהרות אלו על גב אלו
ר' עובדיה מברטנורא
מתירין את הצרות לאחין צרת ערוה מתירין אותה להתיבם לאחיו. דלית להו דרשא דאשה אל אחותה לא תקח לצרור דמשמע מיניה לא תקח לא היא ולא צרתה ולא צרת צרתה
חלצו הצרות מן האחין
בית שמאי פוסלין הצרות
מן הכהונה שחליצתן חליצה
ובית הלל מכשירין שחליצתן שלא לצורך היתה, והרי היא כחולצת מן הנכרי
נתיבמו לאחין
בית שמאי מכשירין אותם לכהנים, אם נתאלמנו מיבמיהן
ובית הלל פוסלים שנבעלו לאסור להן, והנבעלת לאסור לה עשאה זונה, וזונה אסורה לכהן
לא נמנעו ואע"פ שבני הצרות שנתיבמו כדברי בית שמאי ממזרים הם לדברי בית הלל, שהרי באיסור אשת אח הם עליהם, ואשת אח בכרת ובני חייבי כריתות ממזרים הם, אעפ"כ לא נמנעו בית הלל מלישא נשים מבית שמאי, לפי שהיו מודיעים להם אותם הבאות מן הצרות ופורשים מהם
אלו על גב אלו משאילים כליהם אלו לאלו
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
משנה ט שלשה אחים שנים מהם נשואים לשתי אחיות ואחד מופנה מת אחד מבעלי אחיות ועשה בה מופנה מאמר ואחר כך מת אחיו השני בית שמאי אומרים אשתו עמו והלה תצא משום אחות אשה ובית הלל אומרים מוציא את אשתו בגט וחליצה ואת אשת אחיו בחליצה זו היא שאמרו אי לו על אשתו ואי לו על אשת אחיו
ר' עובדיה מברטנורא
מופנה שרוי בלא אשה
מאמר קדושין. וביבמה אין תופסים אלא מדברי סופרים
אשתו עמו דסברי בית שמאי בעלת מאמר היא חשובה ככנוסה, וכשנפלה אחותה לאחר כן לא מיתסרה משום אחות זקוקה
והלה זו תצא אף מן החליצה, משום אחות אשה
מוציא אשתו בגט דלא אלים מאמר לשוייה ככנוסה, וזו אוסרתה משום אחות זקוקה. וצריכה גט מפני המאמר דהוי קידושין במקצת ולא פקעי קידושין בלא גט. וצריכה חליצה, דהואיל ולא הוי מאמר קדושין גמורין עדיין זקוקה היא וצריכה חליצה לזיקתה. וברישא יהיב לה גיטה והדר חליץ לה
אי לו אוי לו על אשתו שצריך להוציאה בגט
ואי לו על אשת אחיו שהוא צריך לחלוץ לה