משנה י המדיר את אשתו מתשמיש המטה בית שמאי אומרים שתי שבתות ובית הלל אומרים שבת אחת המפלת לאור שמנים ואחד בית שמאי פוטרין מן הקרבן ובית הלל מחייבין סדין בציצית בית שמאי פוטרין ובית הלל מחייבים כלכלת השבת בית שמאי פוטרין ובית הלל מחייבין
ר' עובדיה מברטנורא
המדיר את אשתו מתשמיש המטה כגון שאמר יאסר הנאת תשמישך עלי. אבל הנאת תשמישי אסור עליך, לא מתסרא, דהא משועבד לה, דכתיב ועונתה לא יגרע
בית שמאי אומרים שתי שבתות אם הדירה שתי שבתות, תמתין, שכן מצינו ביולדת נקבה שטמאה שבועיים
ובית הלל אומרים שבת אחת שכן מצינו בנדה שהיא טמאה שבעה, וגמרינן מידי דשכיח דהיינו הכעס שכועס אדם על אשתו ומדירה, דהוא מידי דשכיח, מנדה שהוא מידי דשכיח, לאפוקי יולדת נקבה דלא שכיח כולי האי. ובית שמאי סברי גמרינן מידי דהוא גרם לה, דהיינו נדר האיש שהוא גורם לה לשהות, מלידה שעל ידו באה לה, לאפוקי נדה דממילא קאתי לה. ויותר על שבת אחת לבית הלל או שתי שבתות לבית שמאי יוציא ויתן כתובה, ואפילו היה גמל שעונתו לשלשים יום, או ספן שעונתו לששה חדשים
המפלת לאור שמונים ואחד שילדה נקבה, וליל שמונים ואחד שהיתה ראויה למחר להביא כפרתה הפילה
בית שמאי פוטרים מן הקרבן מלידה שניה, אע"ג דלאחר מלאת הוא, הואיל ולילה היא ולא יצאה לשעה ראויה לקרבן, דלילה מחוסר זמן קרבן הוא, דכתיב ביום צוותו, הלכך לענין קרבן כיום מלאת דמי
ובית הלל מחייבין הואיל ולאחר מלאת הוא דהפילה
סדין של פשתים
בית שמאי פוטרין לפי שדרך סדין שלובשין אותו בלילה, וציצית שיש בו פתיל תכלת שהוא צמר צבוע בדם חלזון הוי כלאים בסדין של פשתים. וביום, שהוא מצותו, אתי עשה דציצית ודחי לא תעשה דלא תלבש שעטנז, אבל בלילה, שאין מצות ציצית נוהגת בלילה, דכתיב וראיתם אותו, פרט לכסות לילה, אי לביש ציצית בסדין, מיחייב משום לא תלבש שעטנז. וסברי בית שמאי גזרינן סדין בציצית אפילו ביום דלא מיחייב, גזירה משום כסות לילה דמיחייב משום כלאים. ובית הלל סברי לא גזרינן
כלכלת השבת כלכלה מלאה פירות שייחדה לשבת
בית הלל מחייבין במעשר מיד, אפילו קודם השבת, דכיון שייחדה לשבת הוקבעה מיד. וב"ש סברי דאין השבת קובעת אלא לאחר שתכנס
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
משנה יא מי שנדר נזירות מרובה והשלים נזירותו ואחר כך בא לארץ בית שמאי אומרים נזיר שלשים יום ובית הלל אומרים נזיר בתחלה מי שהיו שתי כתי עדים מעידות אותו אלו מעידים שנדר שתים ואלו מעידים שנדר חמש בית שמאי אומרים נחלקה העדות ואין כאן נזירות ובית הלל אומרים יש בכלל חמש שתים שיהיה נזיר שתים
ר' עובדיה מברטנורא
ואח"כ בא לארץ שאין נזירות נוהגת אלא בארץ, משום טומאת ארץ העמים. ומי שנדר נזירות בחוץ לארץ מחייבין אותו לעלות לארץ ישראל ולהיות נוהג שם נזירותו
נזיר שלשים יום קנסינן ליה שיקיים סתם נזירות בא"י, שהוא שלשים יום
נזיר בתחילה צריך לנהוג בא"י כמנין הימים שנדר בנזירות. והימים שנהג נזירות בחוץ לארץ כאילו לא נהג בהם נזירות כלל
אלו מעידין שנדר שתים שתי נזירות
ואלו מעידין שנדר חמש באותה שעה שאתם אומרים שנדר שתים אנו מעידים שנדר חמש נזיריות. והוא אומר שלא נדר כלל
נחלקה העדות הואיל ומכחישות זו את זו נתבטלו דבריהם ואין כאן עדות כלל
ובית הלל אומרים יש בכלל חמש שתים ויהיה נזיר שתים