Eduyos 5:2-3 - Mishna Yomit

משנה ב
רבי יוסי אומר ששה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל העוף עולה עם הגבינה על השלחן ואינו נאכל כדברי בית שמאי ובית הלל אומרים אינו עולה ואינו נאכל תורמין זיתים על שמן וענבים על יין כדברי בית שמאי ובית הלל אומרים אין תורמין הזורע ארבע אמות שבכרם בית שמאי אומרים קידש שורה אחת ובית הלל אומרים קידש שתי שורות המעיסה בית שמאי פוטרין ובית הלל מחייבין מטבילין בחרדלית כדברי בית שמאי ובית הלל אומרים אין מטבילין גר שנתגייר ערבי פסחים בית שמאי אומרים טובל ואוכל את פסחו לערב ובית הלל אומרים הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר

ר' עובדיה מברטנורא

העוף עולה עם הגבינה
שאין איסורו אלא מדברי סופרים

לא עולה
גזירה שמא יעלה גבינה עם בשר בהמה באלפס רותח, דהוא אסור מן התורה דהיינו מבשל

ובית הלל אומרים אין תורמין
מי שיש לו שמן שחייב להפריש ממנו תרומה וזיתים שחייב להפריש מהן תרומה, אינו יכול לתרום מן הזיתים כפי השיעור שיש לו לתרום מן הזיתים ומן השמן ולפטור השמן בתרומת הזיתים, דכתיב כדגן מן הגורן, מן הגמור על הגמור ולא ממה שאינו גמור על הגמור

הזורע ארבע אמות בכרם
שהוא השיעור שצריך אדם להרחיק הזרע מן הכרם, והזורע בתוך שיעור זה קידש שורה אחת של כרם, כדכתיב פן תקדש המלאה וגו' ותבואת הכרם. וסבירא להו לבית שמאי דשורה אחת קרויה כרם. ובית הלל סברי דאין נקרא כרם פחות משתי שורות, וכי קאמר רחמנא דתבואת הכרם קדשה, שתי שורות של כרם קאמר

המעיסה
קמח שנתנוהו על גבי מים רותחים ומתבשל ומתעבה שם. בית שמאי פוטרים מחלה. ובית הלל מחייבים. ופסק הלכה בזה כתבנו בריש חלה

חרדלית
כמו הרדלית. זרם מים הבא מדליו של הר, כלומר מגובה ההר. ואפילו אין מתחלתן ועד סופן אלא ארבעים סאה מטבילין בהן לבית שמאי. ובית הלל אומרים אין מטבילין עד שיהו ארבעים סאה במקום אחד, שאין חרדלית מטהרת אלא באשבורן

כפורש מן הקבר
וצריך הזאה שלישי ושביעי. ולא נחלקו בית שמאי ובית הלל אלא בערל נכרי שמל ביום ארבעה עשר, דבית להלל סברי גזירה שמא יטמא לשנה הבאה ויאמר אשתקד לא טהרתי מכל טומאה עד ארבעה עשר וטבלתי ואכלתי, השתא נמי אטבול ואוכל, ולא ידע דאשתקד נכרי היה ולא מקבל טומאה עכשיו ישראל הוא ומקבל טומאה. ובית שמאי סברי לא גזרינן. אבל ערל ישראל, דברי הכל טובל ואוכל פסחו לערב
----------------------------------------------------------------------

משנה ג
רבי ישמעאל אומר שלשה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל קהלת אינו מטמא את הידים כדברי בית שמאי ובית הלל אומרים מטמא את הידים מי חטאת שעשו מצותן בית שמאי מטהרין ובית הלל מטמאין הקצח בית שמאי מטהרין ובית הלל מטמאין וכן למעשרות

ר' עובדיה מברטנורא

קהלת אינו מטמא את הידים
מפני שחכמתו של שלמה היא ולא ברוח הקודש נאמרה

מטמא את הידים
דסברי אף קהלת ברוח הקודש נאמרה, הלכך מטמא את הידים כשאר כתבי הקודש

שעשו מצותן
לאחר שהזו אותם על הטמא וטהר בהם, אם נטפו מגופו על גבי אדם או על גבי כלים

הקצח
זרע שחור שקורין לו נייל"ו בלע"ז. ורגילים לתת אותו בלחם, שהרגיל בו אינו בא לידי כאב לב

בית שמאי מטהרין
דלא חשיב אוכל

ובית הלל מטמאין
כיון דרגילין לתת אותו באוכלים חשיב אוכל

וכן למעשרות
כמו שנחלקו לטומאה כן נחלקו למעשרות, שהמטמאו טומאת אוכלים מחייבו במעשרות

Edyos5: 2

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שִׁשָּׁה דְבָרִים מִקֻּלֵי בֵית שַׁמַּאי וּמֵחֻמְרֵי בֵית הִלֵּל. הָעוֹף עוֹלֶה עִם הַגְּבִינָה עַל הַשֻּׁלְחָן וְאֵינוֹ נֶאֱכָל, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵינוֹ עוֹלֶה וְאֵינוֹ נֶאֱכָל. תּוֹרְמִין זֵיתִים עַל שֶׁמֶן, וַעֲנָבִים עַל יַיִן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵין תּוֹרְמִין. הַזּוֹרֵעַ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁבְּכֶרֶם, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: קִדֵּשׁ שׁוּרָה אַחַת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: קִדֵּשׁ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת. הַמְּעִסָּה: בֵּית שַׁמַּאי פּוֹטְרִין. וּבֵית הִלֵּל מְחַיְּבִין. מַטְבִּילִין בַּחַרְדְּלִית, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵין מַטְבִּילִין. גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר עַרְבֵי פְסָחִים: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: טוֹבֵל וְאוֹכֵל אֶת פִּסְחוֹ לָעֶרֶב. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: הַפּוֹרֵשׁ מִן הָעָרְלָה כְּפוֹרֵשׁ מִן הַקָּבֶר.

R' Yose says: Six matters are among the lenient [decisions] of Beis Shammai and the stringent decisions of Beis Hillel. Fowl may go up on the table with cheese but it may not be eaten [with cheese], according to the words of Beis Shammai. But Beis Hillel say: It may not go up and it may not be eaten. We may separate olives as terumah for olive oil, and grapes as terumah for wine, in accordance with the words of Beis Shammai. But Beis Hillel say: We may not separate [them] as terumah. If one plants [within] four amos of a vineyard, Beis Shammai say: He has condemned one row. But Beis Hillel say: He has condemned two rows. A me'issah: Beis Shammai exempt [it from challah]. But Beis Hillel obligate [it]. We may perform immersion in a torrent of rainwater running down a [steep] mountain slope, according to the words of Beis Shammai. But Beis Hillel say: We may not perform immersion [therein]. A convert who converted on the eve of Pesach: Beis Shammai say: He immerses and eats his pesach-offering that night. But Beis Hillel say: One who separates from the foreskin is like one who separates from the grave!

Edyos5: 3

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שְׁלשָׁה דְבָרִים מִקֻּלֵּי בֵית שַׁמַּאי וּמֵחֻמְרֵי בֵית הִלֵּל. קֹהֶלֶת אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם. מֵי חַטָּאת שֶׁעָשׂוּ מִצְוָתָן: בֵּית שַׁמַּאי מְטַהֲרִין. וּבֵית הִלֵּל מְטַמְּאִין. הַקֶּצַח: בֵּית שַׁמַּאי מְטַהֲרִין. וּבֵית הִלֵּל מְטַמְּאִין. וְכֵן לְמַעַשְׂרוֹת.

R' Yishmael says: Three matters are among the lenient [decisions] of Beis Shammai and the stringent [decisions] of Beis Hillel. Koheles does not render one's hands tamei, in accord- ance with the words of Beis Shammai. But Beis Hillel say: [Koheles] does render one's hands tamei. The purification waters that have accomplished their purpose: Beis Shammai declare [them] tahor. But Beis Hillel declare them tamei. Ketzach: Beis Shammai declare it tahor. But Beis Hillel declare it tamei. And similarly, [with respect] to tithing.

Suggestions