Eduyos 5:6-7 - Mishna Yomit

משנה ו
עקביא בן מהללאל העיד ארבעה דברים אמרו לו עקביא חזור בך בארבעה דברים שהיית אומר ונעשך אב בית דין לישראל אמר להן מוטב לי להקרא שוטה כל ימי ולא ליעשות שעה אחת רשע לפני המקום שלא יהיו אומרים בשביל שררה חזר בו הוא היה מטמא שער הפקודה ודם הירוק וחכמים מטהרין הוא היה מתיר שער בכור בעל מום שנשר והניחו בחלון ואחר כך שחטו וחכמים אוסרים הוא היה אומר אין משקין לא את הגיורת ולא את שפחה המשוחררת וחכמים אומרים משקין אמרו לו מעשה בכרכמית שפחה משוחררת שהיתה בירושלים והשקוה שמעיה ואבטליון אמר להם דוגמא השקוה ונדוהו ומת בנדויו וסקלו בית דין את ארונו אמר רבי יהודה חס ושלום שעקביא נתנדה שאין עזרה ננעלת בפני כל אדם מישראל בחכמה וביראת חטא כעקביא בן מהללאל ואת מי נדו אליעזר בן חנוך שפקפק בטהרת ידים וכשמת שלחו בית דין והניחו אבן על ארונו מלמד שכל המתנדה ומת בנדויו סוקלין את ארונו

ר' עובדיה מברטנורא

שער פקודה
לשון פקדון, שהפקידה הבהרת את השער בעור הבשר והלכה לה, כגון שהיתה בו בהרת ובה שער לבן, הלכה הבהרת והניחה לשער לבן במקומו, ואח"כ חזרה הבהרת. עקביא בן מהללאל מטמא, כיון שנהפך שער לבן בבהרת אע"פ שזו הבהרת שהיא עכשיו אינה אותה שהפכה אותו לשער לבן, טמא

וחכמים מטהרין
דכתיב והיא הפכה שער לבן, שהפכתו היא ולא שהפכתו חברתה

ודם הירוק
עקביא בן מהללאל מטמא, דסבר כקרן כרכום היה שהוא מן הדמים הטמאים אלא שלקה

היה מתיר שער בכור בעל מום שנשר
הצמר שנשר מן הבכור בעל מום, היה מתירו בהנאה לכהן

וחכמים אוסרים
דאי שריית ליה צמר הנושר מחיים, אתי לאשהויי לבכור כדי שישיר צמרו כל שעה, ואתו בה לידי תקלה שיגזוז ויעבוד בו, ופסולי המוקדשים אסירי בגיזה ועבודה, דכתיב תזבח ואכלת בשר, תזבח ולא גיזה וכו'. ועקביא שרי, דמגו דמהניא שחיטה לצמר המחובר בו להתירו לאחר שחיטה, מהני נמי לצמר התלוש ומונח בחלון

אין משקין
מי סוטה

לא את הגיורת ולא את המשוחררת
דכתיב לאלה ולשבועה בתוך עמך, פרט לאלו שאינן בתוך עמם

דוגמא השקוה
מפני שהיו דוגמתה, כלומר גרים כמותה לפיכך השקוה, ולא מן הדין. פירוש אחר, דוגמא השקוה, עשו דוגמא ודמיון והראו לה כאילו משקים אותה מי המרים, אבל לא השקוה

ונדוהו
לפי שזלזל בכבודן של שמעיה ואבטליון

שאין עזרה ננעלת
בערבי פסחים כשנכנסים לשחוט פסחיהם. דאמרינן נכנסה כת ראשונה ננעלו דלתות העזרה וכו', וכן בכת שניה וכן בכת שלישית, לא היה נמצא בכל העזרה מוכתר בענוה וביראת חטא כעקביא בן מהללאל

שפקפק
שזלזל

סוקלים את ארונו
לאו דוקא סוקלים, אלא מניחים אבן בלבד להיכר שחביריו היו בדילים ממנו

----------------------------------------------------------------------
משנה ז
בשעת מיתתו אמר לבנו בני חזור בך בארבעה דברים שהייתי אומר אמר לו ולמה לא חזרת בך אמר לו אני שמעתי מפי המרובים והם שמעו מפי המרובים אני עמדתי בשמועתי והם עמדו בשמועתן אבל אתה שמעת מפי היחיד ומפי המרובין מוטב להניח דברי היחיד ולאחוז בדברי המרובין אמר לו אבא פקוד עלי לחבירך אמר לו איני מפקיד אמר לו שמא עילה מצאת בי אמר ליה לאו מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך

ר' עובדיה מברטנורא

בארבעה דברים
שער פקודה ודם הירוק ושער בכור התלוש והשקאת גיורת ומשוחררת

מוטב להניח דברי היחיד
משום דהוא נמי מרבים קבל והוו דבריו כדברי רבים, משום הכי קאמר מוטב להניח וכו'. דאי לאו הכי מאי מוטב דקאמר, והלא דאורייתא היא, דכתיב אחרי רבים להטות, וחייב להניח דברי היחיד בעל כרחו. אלא טעמא דאמר מוטב ולא אמר חייב, משום דאף הוא מרבים קבל כדפרישית. ואין הלכה כעקביא בן מהללאל בכל ארבעה דברים הללו

Edyos5: 6

עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל הֵעִיד אַרְבָּעָה דְבָרִים. אָמְרוּ לוֹ: ,,עֲקַבְיָא, חֲזוֹר בְּךָ בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר, וְנַעַשְׂךָ אַב בֵּית דִּין לְיִשְׂרָאֵל.” אָמַר לָהֶן: ,,מוּטָב לִי לְהִקָּרֵא שׁוֹטֶה כָל יָמַי וְלֹא לֵעָשׂוֹת שָׁעָה אַחַת רָשָׁע לִפְנֵי הַמָּקוֹם; שֶׁלֹּא יִהְיוּ אוֹמְרִים: ,בִּשְׁבִיל שְׂרָרָה חָזַר בּוֹ.' ” הוּא הָיָה מְטַמֵּא שְׂעַר הַפְּקֻדָּה וְדָם הַיָּרֹק, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. הוּא הָיָה מַתִּיר שְׂעַר בְּכוֹר בַּעַל מוּם שֶׁנָּשַׁר וֶהֱנִיחוֹ בְחַלּוֹן וְאַחַר כָּךְ שְׁחָטוֹ, וַחֲכָמִים אוֹסְרִים. הוּא הָיָה אוֹמֵר: אֵין מַשְׁקִין לֹא אֶת הַגִּיּוֹרֶת, וְלֹא אֶת שִׁפְחָה הַמְשֻׁחְרֶרֶת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מַשְׁקִין. אָמְרוּ לוֹ: מַעֲשֶׂה בְּכַרְכְּמִית שִׁפְחָה מְשֻׁחְרֶרֶת שֶׁהָיְתָה בִירוּשָׁלַיִם, וְהִשְׁקוּהָ שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן. אָמַר לָהֶם: דֻּגְמָא הִשְׁקוּהָ. וְנִדּוּהוּ, וּמֵת בְּנִדּוּיוֹ, וְסָקְלוּ בֵית דִּין אֶת אֲרוֹנוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: חַס וְשָׁלוֹם שֶׁעֲקַבְיָא נִתְנַדָּה, שֶׁאֵין עֲזָרָה נִנְעֶלֶת בִּפְנֵי כָל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל בְּחָכְמָה וּבְיִרְאַת חֵטְא כַּעֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל! וְאֶת מִי נִדּוּ? אֱלִיעֶזֶר בֶּן חֲנוֹךְ, שֶׁפִּקְפֵּק בְּטָהֳרַת יָדַיִם. וּכְשֶׁמֵּת, שָׁלְחוּ בֵית דִּין וְהֵנִיחוּ אֶבֶן עַל אֲרוֹנוֹ; מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַמִּתְנַדֶּה וּמֵת בְּנִדּוּיוֹ, סוֹקְלִין אֶת אֲרוֹנוֹ.

Akavya ben Mahalalel testified [concerning] four matters. [The Sages] said to him: “Akavya, rescind [from your position] on the four matters that you have said, and we will appoint you the av beis din for the Jewish people.” [Akavya] replied to them: “It is preferable for me to be called a fool all my days and not become a wicked person for even one mo-ment before the Omni-present; that [people] should not say: `[Akavya] retracted from his opinions for the sake of [obtaining a position of] authority.' ” He [Akavya] would declare tamei the deposited hair and yellow [uterine] blood, but the Sages declare [them] tahor. He would permit [benefiting from] the hair of a blemished bechor which fell out and was placed in a recess in the wall and afterwards he slaughtered [the animal], but the Sages prohibit [it]. He [Akavya ben Mahalalel] used to say: We do not give to drink neither to a female convert, nor to a freed slavewoman. But the Sages say: We do give [them] to drink.They said to him: An incident once took place in Jerusalem [in connection] with Charkemis, a freed slavewoman, and Shemayah and Avtalyon gave her [sotah-water] to drink. [Akavya ben Mahalalel] replied to them: They gave her to drink similar.” And they excommunicated [Akavya], he died in a state of excommunication and the court had his coffin stoned. R' Yehudah said: Heaven forbid [that one say] that Akavya was excommunicated, for [the doors of] the Temple Courtyard did not close on anyone from [the entire People of] Israel who was [as great] in wisdom and in fear of sin as was Akavya ben Mahalalel. Rather, who was it that they excommunicated? [It was] Eliezer ben Chanoch, who slighted [the requirement of] keeping one's hands tahor. And when he died, the court sent its agents and they placed a stone on his coffin; which teaches you that when anyone is excommunicated and dies in a state of excommunication, [the court] stones his coffin.

Edyos5: 7

בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ אָמַר לִבְנוֹ: ,,בְּנִי, חֲזֹר בְּךָ בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר.” אָמַר לוֹ: ,,וְלָמָּה לֹא חָזַרְתָּ בְךָ?” אָמַר לוֹ: ,,אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִפִּי הַמְרֻבִּים וְהֵם שָׁמְעוּ מִפִּי הַמְרֻבִּים. אֲנִי עָמַדְתִּי בִשְׁמוּעָתִי וְהֵם עָמְדוּ בִשְׁמוּעָתָן. אֲבָל אַתָּה שָׁמַעְתָּ מִפִּי הַיָּחִיד, וּמִפִּי הַמְרֻבִּין. מוּטָב לְהַנִּיחַ דִּבְרֵי הַיָּחִיד, וְלֶאֱחוֹז בְּדִבְרֵי הַמְרֻבִּין.” אָמַר לוֹ: ,,אַבָּא, פְּקֹד עָלַי לַחֲבֵרֶיךָ.” אָמַר לוֹ: ,,אֵינִי מְפַקֵּד.” אָמַר לוֹ: ,,שֶׁמָּא עִלָּה מָצָאתָ בִי? ,,אָמַר לוֹ: ,,לַאו; מַעֲשֶׂיךָ יְקָרְבוּךָ וּמַעֲשֶׂיךָ יְרַחֲקוּךָ.”

At the time of [Akavya's] death he said to his son: “My son, retract from the four matters that I used to say.” He said to [Akavya his father]: “And why did you not retract yourself?” [Akavya] said to [his son]: “I heard [these rulings] pronounced by the ma-jority and they [the Sages] heard [them] pronounced by the majority. [Thus] I adhered to my received tradition and they ad-hered to their received tradition. But you heard [one set of rulings] pronounced by a [single] individual, [myself,] and [a con-flicting set of rulings] pronounced by the majority. [Therefore,] it is preferable [for you] to abandon the words of the indi-vi-dual and to grasp onto the words of the majority.” He said to [Akavya]: “Father, intercede with your colleagues about me.” [Akavya] answered him: “I will not intercede.” He said to [Akavya]: “Perhaps you have found some cause in me?” [Akavya] said to him: “No; [it is] your deeds [that] will bring you close [to the Sages] or your deeds [that] will distance you.”

Suggestions