משנה ד
העיד רבי צדוק על זוחלין שקלחן בעלה אגוז שהן כשרים מעשה היה באהליא ובא מעשה לפני לשכת הגזית והכשירוהו


ר' עובדיה מברטנורא


בעלה אגוז
הקליפה החיצונה של אגוז, דהיינו הקליפה הירוקה כשהיא לחה. אם עשאה כמין מרזב להיות המים הזוחלים נכנסים בה ומקלחים ממנה לחוץ, דין זוחלים יש למים המקלחים ממנה, והם כשרים למי חטאת ולטבילת זבים וכו'. ולא אמרינן הואיל ונכנסו בתוך קליפה זו שיש לה בית קבול ומשם מקלחין לחוץ שוב לא יהיה להם דין זוחלים, לפי שאותה קליפה אינה חשובה כלי


לפני לשכת הגזית
סנהדרי גדולה שיושבים בלשכת הגזית


----------------------------------------------------------------------
משנה ה
העיד רבי יהושע ורבי יקים איש הדר על קלל של חטאת שנתנו על גבי השרץ שהוא טמא שרבי אליעזר מטהר העיד רבי פפייס על מי שנזר שתי נזירות שאם גלח את הראשונה יום שלשים שמגלח השניה יום ששים ואם גילח יום ששים חסר אחד יצא שיום שלשים עולה לו מן המנין


ר' עובדיה מברטנורא


קלל של חטאת
כלי חרס שאפר פרה מונח בו. תרגום וכדה על שכמה וקולתה על כתפה


שנתנו על גבי השרץ
ולא נטמא הכלי שאפר הפרה בתוכו, דהא אין כלי חרס מיטמא מגבו, אע"פ כן האפר טמא, משום דמונח במקום טמא, והתורה אמרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור


שר' אליעזר מטהר
דסבר הואיל והכלי שהאפר בתוכו טהור הוא, שפיר קרינא ביה מקום טהור. ואין הלכה כר' אליעזר


על מי שנזר שתי נזירות
סתם. וכל סתם נזירות שלשים יום


שאם גלח את הראשונה יום שלשים
דלכתחלה לא מבעיא ליה לגלח אלא יום שלשים ואחד, כדי שתהיה נזירות שלשים יום גמורים. ואם גלח יום שלשים, עלתה לו נזירות, דאמרינן מקצת היום ככולו


ואם גלח יום ששים חסר אחד יצא
שיום שלשים של נזירות ראשונה עולה לכאן ולכאן, וכיון שיום שלשים של ראשונה נמנה גם מן הנזירות השניה, נמצאו שלשים יום של נזירות שניה כלים בששים חסר אחד


Edyos7: 4
הֵעִיד רַבִּי צָדוֹק עַל זוֹחֲלִין שֶׁקִּלְּחָן בַּעֲלֵה אֱגוֹז, שֶׁהֵן כְּשֵׁרִים. מַעֲשֶׂה הָיָה בַאֲהָלְיָא, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי לִשְׁכַּת הַגָּזִית וְהִכְשִׁירוּהוּ.
R' Tzadok testified concerning flowing [spring water] that one channeled with a walnut leaf, that they are fit. There was an in-cident in Ahalya, and the incident was brought be-fore the [Court in the] Chamber of Hewn Stone and they ruled [the water] fit.
Edyos7: 5
הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי יָקִים אִישׁ הָדָר עַל קָלָל שֶׁל חַטָּאת שֶׁנְּתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַשֶּׁרֶץ, שֶׁהוּא טָמֵא, שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר. הֵעִיד רַבִּי פַּפְּיַס עַל מִי שֶׁנָּזַר שְׁתֵּי נְזִירוֹת, שֶׁאִם גִּלַּח אֶת הָרִאשׁוֹנָה יוֹם שְׁלֹשִׁים, שֶׁמְּגַלֵּחַ הַשְּׁנִיָּה יוֹם שִׁשִּׁים. וְאִם גִּלַּח יוֹם שִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד, יָצָא, שֶׁיּוֹם שְׁלֹשִׁים עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן.
R' Yehoshua and R' Yakim, leader of Hadar, testified regarding a jug of cha-tas ashes that one placed upon a sheretz, that [the ashes] are tamei; for R' Eliezer rules [the ashes] tahor. R' Papyas testified regarding one who declared two terms of nezirus, that if he shaved for the first [nezirus] on day thir-ty, then he shaves for the second [nezirus] on day sixty. But if he shaved on day sixty-minus-one, he has discharged his obliga-tion, because day thirty is reckoned for him in the count.