Eduyos 8:7-Avodah Zarah 1:1

משנה ז
אמר רבי יהושע מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו הלכה למשה מסיני שאין אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב אלא לרחק המקורבין בזרוע ולקרב המרוחקין בזרוע משפחת בית צריפה היתה בעבר הירדן ורחקה בן ציון בזרוע ועוד אחרת היתה שם וקרבה בן ציון בזרוע כגון אלו אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב רבי יהודה אומר לקרב אבל לא לרחק רבי שמעון אומר להשוות המחלוקת וחכמים אומרים לא לרחק ולא לקרב אלא לעשות שלום בעולם שנאמר הנני שולח לכם את אליה הנביא וגומר והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם

ר' עובדיה מברטנורא

הלכה למשה מסיני
שהראה לו הקב"ה למשה בסיני דור דור ודורשיו, והראהו שאין אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב לברר ספק משפחות המטומעות מי נטמע ומי לא נטמע, אלא יניחם והם כשרים לעתיד לבא, דהלכה היא משפחה שנטמעה נטמעה

אלא לרחק המקורבים בזרוע
שהכל מחזיקים אותן בפסולים, אלא שנתקרבו בזרוע. אבל משפחה שנטמעה מחמת שלא נודע פסולה, יניחנה בכשרותה

בית צריפה
כך שם המשפחה

וריחקה
הכריז עליהן שהן פסולין

בן ציון
אינש אלמא הוה ובעל זרוע

ועוד משפחה אחרת היתה שם
שהיתה פסולה

וקירבה בן ציון בזרוע
והכריז עליהן שהן כשרים להתחתן בהם. וחס התנא על כבוד הבריות ולא הזכיר שם המשפחה הפסולה שקירבה בן ציון בזרוע כמו שהזכיר שם המשפחה הכשרה, ללמדך כמה צריך אדם ליזהר שלא לספר בגנות חברו, ולהיות כוסה קלון. אם כך בפסולים, כל שכן בכשרים

כגון אלו
שכשרותן ופסלותן ידועה, אלא שנתרחקו בזרוע ונתקרבו בזרוע

לקרב אבל לא לרחק
המשפחה הכשרה שנתרחקה בזרוע, הוא מקרב. אבל אינו מרחק אותה שנתקרבה בזרוע

שנאמר והשיב לב אבות על בנים
שעתיד לומר ברוח הקודש זה מבני בניו של זה. ולדברי ר' שמעון, אבות אלו החכמים, ובנים אלו התלמידים, שיהיה לב כולן שוה ולא יפול ביניהן מחלוקת

סליק מסכת עדיות

----------------------------------------------------------------------
מסכת עבודה זרה

פרק א

משנה א
לפני אידיהן של גוים שלשה ימים אסור לשאת ולתת עמהן להשאילן ולשאול מהן להלוותן וללוות מהן לפורען ולפרוע מהן רבי יהודה אומר נפרעין מהן מפני שהוא מיצר לו אמרו לו אף על פי שמיצר הוא עכשיו שמח הוא לאחר זמן

ר' עובדיה מברטנורא

לפני אידיהן של גוים
שם כינוי לגנאי לחגיהם ולמועדיהם

לשאת ולתת
למכור ולקנות. משום דאזלי ומודו לע"ז ביום אידם

להשאילן
בהמה וכלים, מידי דהדרא בעינא

להלוותם
מעות. דלא הדרי בעין, דמלוה להוצאה נתנה

לפורען
כשהן נפרעין אזלו ומודו לע"ז ביום אידם

מפני שהוא מיצר
על מעותיו שאינם חוזרים לו, ולא אזיל ומודה

שמח הוא לאחר זמן
למחר ביום אידו, ואזיל ומודה. ואין הלכה כר' יהודה. ודוקא במלוה בשטר אסור להפרע מהם, אבל במלוה על פה שרי, מפני שהוא כמציל מידם

Edyos8: 7

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מְקֻבָּל אֲנִי מֵרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁשָּׁמַע מֵרַבּוֹ וְרַבּוֹ מֵרַבּוֹ, הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי, שֶׁאֵין אֵלִיָּהוּ בָא לְטַמֵּא וּלְטַהֵר, לְרַחֵק וּלְקָרֵב; אֶלָּא לְרַחֵק הַמְקֹרָבִין בִּזְרוֹעַ, וּלְקָרֵב הַמְרֻחָקִין בִּזְרוֹעַ. מִשְׁפַּחַת בֵּית צְרִיפָה הָיְתָה בְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְרִחֲקָהּ בֶּן צִיּוֹן בִּזְרוֹעַ, וְעוֹד אַחֶרֶת הָיְתָה שָׁם וְקֵרְבָהּ בֶּן צִיּוֹן בִּזְרוֹעַ. כְּגוֹן אֵלּוּ, אֵלִיָּהוּ בָא לְטַמֵּא וּלְטַהֵר, לְרַחֵק וּלְקָרֵב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לְקָרֵב, אֲבָל לֹא לְרַחֵק. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְהַשְׁווֹת הַמַּחֲלֹקֶת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא לְרַחֵק וְלֹא לְקָרֵב, אֶלָּא לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ,,הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא וְגוֹ' וְהֵשִׁיב לֵב־אָבוֹת עַל־בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם.

R' Yehoshua said: I have a tradition from Rabban Yochanan ben Zakkai who heard it from his teacher and his teacher from his teacher [as] a law [taught orally] to Moses at Sinai, that Elijah will not come to declare impure or pure, to distance or to draw near; rather, [Elijah will act] to distance those who were drawn near through force, and to draw near those who were dis-tanced by force. There was a family [by the name of] Tzerifah on the east bank of the Jordan and Ben Tzion distanced [its members] by force, and there was another [family] there and Ben Tzion drew them near with force. Like these, Elijah will come to declare impure or pure, to distance or draw near. R' Yehudah says: [He will come] to draw near but not to distance. R' Shimon says: [He will come] to reconcile the differences of opinion. And the Sages say: [He will come] neither to distance nor to draw near but only to make peace in the world. As it states: Behold, I send you Elijah the Prophet etc. [before the coming of the great and awesome day of Hashem]. And he will reconcile the hearts of the fathers to the sons and the hearts of the sons to the fathers.

Avodah Zarah1: 1

לִפְנֵי אֵידֵיהֶן שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שְׁלשָׁה יָמִים אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶן, לְהַשְׁאִילָן וְלִשְׁאוֹל מֵהֶן, לְהַלְווֹתָן וְלִלְווֹת מֵהֶן, לְפָרְעָן וְלִפָּרַע מֵהֶן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נִפְרָעִין מֵהֶן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֵצֵר לוֹ. אָמְרוּ לוֹ: אַף עַל פִּי שֶׁמֵּצֵר הוּא עַכְשָׁיו, שָׂמֵחַ הוּא לְאַחַר זְמָן.

Preceding the festivals (lit., calamities) of idolaters [for] three days it is forbidden to transact business (lit., take and give) with them, to lend them articles or to borrow articles from them, to lend them money or to borrow money from them, to repay a debt to them or to accept repayment from them. R’ Yehudah says: We may accept repayment from them, since this causes him distress. They said to him: Even though it causes him distress now, he rejoices afterwards.

Suggestions