Avodah Zarah 1:2-3 - Mishna Yomit

משנה ב

רבי ישמעאל אומר שלשה ימים לפניהם ושלשה ימים לאחריהם אסור וחכמים אומרים לפני אידיהן אסור לאחר אידיהן מותר

ר' עובדיה מברטנורא

לאחר אידיהן מותר
וכן הלכה. ובגולה שאין אנו יכולים להעמיד עצמנו מלישא וליתן עמהם שעיקר פרנסתינו מהם ועוד משום יראה אינו אסור אלא יום אידם בלבד. והאידנא נהוג עלמא היתר אפילו בכל יום אידם משום דקים להו לרבנן בגווייהו דלא אזלו ומודו. דכל הני דאתסרי בזו המסכתא מיירי בעובדי אלילים וע"ז ממש

------------------------------
משנה ג

ואלו אידיהן של עכו"ם קלנדא וסטרנורא וקרטסים ויום גנוסיא של מלכים ויום הלידה ויום המיתה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים כל מיתה שיש בה שרפה יש בה ע"ז ושאין בה שרפה אין בה ע"ז יום תגלחת זקנו ובלוריתו יום שעלה בו מן הים ויום שיצא בו מבית האסורים ועכו"ם שעשה משתה לבנו אינו אסור אלא אותו היום ואותו האיש בלבד

ר' עובדיה מברטנורא

קלנדיא
שמונה ימים אחר תקופת טבת

סטרנורא
שמונה ימים קודם התקופה. לפי שראה אדם הראשון יום שהיה מתמעט והולך אמר אוי לי שמא בשביל שסרחתי חוזר העולם לתוהו ובוהו עמד וישב שמונה ימים בתענית ובתפלה כיון שנפלה התקופה וראה יום שמאריך והולך אמר מנהגו של עולם הוא עמד ועשה שמונה ימים טובים. לשנה אחרת עשאן לאלו ואלו ימים טובים. הוא קבעם לשמים והם קבעום לע"ז

קרטסים
יום תפיסת בו מלכות וקבעום יום איד

גינוסיא
יום שמעמידין בו מלך

יום הלידה
יום שנולד בו המלך

שריפה
ששרפו עליו כלי תשמישו כדרך ששורפין על המלכים

יש בה ע"ז
כלומר אותו היום יש להם איד לע"ז וכן משנה לשנה כל ימי בנו. וכל הנך דחשבינן עד השתא חשיבי להו ואסורים שלשה ימים לפניהם

אבל יום תגלחת זקנו
שאינו זמן הקבוע לרבים אלא כל אחד כשמגלח עושה יום איד

ובלוריתו
שמניח בלורית מאחריו כל השנה כולה ואינו מגלחה אלא משנה לשנה ויום שמגלחה עושה יום איד

ויום שעלה מן הים
ומקריב זבחים לע"ז על שנצול. בכל הנך אינו אסור אלא אותו היום ולא לפניו דלא חשיבי כולי האי

Avodah Zarah1: 2

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שְׁלשָׁה יָמִים לִפְנֵיהֶם וּשְׁלשָׁה יָמִים לְאַחֲרֵיהֶם אָסוּר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לִפְנֵי אֵידֵיהֶן אָסוּר, לְאַחַר אֵידֵיהֶן מֻתָּר.

R’ Yishmael says: It is forbidden [for] three days preceding them, and for three days following them. But the Sages say: Before their festivals is forbidden, [but] after their festivals is permitted.

Avodah Zarah1: 3

וְאֵלּוּ אֵידֵיהֶן שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים: קָלֶנְדָּא, וּסְטַרְנוּרָא, וּקְרָטֵסִים, וְיוֹם גְּנוּסְיָא שֶׁל מְלָכִים, וְיוֹם הַלֵּדָה, וְיוֹם הַמִּיתָה; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כָּל מִיתָה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ שְׂרֵפָה — יֶשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה. וְשֶׁאֵין בָּהּ שְׂרֵפָה — אֵין בָּה עֲבוֹדָה זָרָה. [אֲבָל] יוֹם תִּגְלַחַת זְקָנוֹ וּבְלוֹרִיתוֹ, יוֹם שֶׁעָלָה בוֹ מִן הַיָּם, וְיוֹם שֶׁיָּצָא [בוֹ] מִבֵּית הָאֲסוּרִים, וְעוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ — אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הָאִישׁ [בִּלְבָד].

These are the idolater festivals: Calenda, and Saturnalia, and Kratesis, and the coronation day of emperors, and the birthday, and the anniversary of [his] death; [these are] the words of R’ Meir. But the Sages say: Any death for which there is a burning, there is idolatry; but for which there is no burning, there is no idolatry. [However,] on the day of the shaving of his beard or lock of hair, [or] the day that he returned from the sea, or the day that he was released from prison, or [when] an idolater makes a banquet for his son —- the prohibitions apply only on that day, and with regard to that man alone.

Suggestions