Avodah Zarah 1:2-3

משנה ב

רבי ישמעאל אומר שלשה ימים לפניהם ושלשה ימים לאחריהם אסור וחכמים אומרים לפני אידיהן אסור לאחר אידיהן מותר

ר' עובדיה מברטנורא

לאחר אידיהן מותר וכן הלכה. ובגולה שאין אנו יכולים להעמיד עצמנו מלישא וליתן עמהם שעיקר פרנסתינו מהם ועוד משום יראה אינו אסור אלא יום אידם בלבד. והאידנא נהוג עלמא היתר אפילו בכל יום אידם משום דקים להו לרבנן בגווייהו דלא אזלו ומודו. דכל הני דאתסרי בזו המסכתא מיירי בעובדי אלילים וע"ז ממש

------------------------------ משנה ג

ואלו אידיהן של עכו"ם קלנדא וסטרנורא וקרטסים ויום גנוסיא של מלכים ויום הלידה ויום המיתה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים כל מיתה שיש בה שרפה יש בה ע"ז ושאין בה שרפה אין בה ע"ז יום תגלחת זקנו ובלוריתו יום שעלה בו מן הים ויום שיצא בו מבית האסורים ועכו"ם שעשה משתה לבנו אינו אסור אלא אותו היום ואותו האיש בלבד

ר' עובדיה מברטנורא

קלנדיא שמונה ימים אחר תקופת טבת

סטרנורא שמונה ימים קודם התקופה. לפי שראה אדם הראשון יום שהיה מתמעט והולך אמר אוי לי שמא בשביל שסרחתי חוזר העולם לתוהו ובוהו עמד וישב שמונה ימים בתענית ובתפלה כיון שנפלה התקופה וראה יום שמאריך והולך אמר מנהגו של עולם הוא עמד ועשה שמונה ימים טובים. לשנה אחרת עשאן לאלו ואלו ימים טובים. הוא קבעם לשמים והם קבעום לע"ז

קרטסים יום תפיסת בו מלכות וקבעום יום איד

גינוסיא יום שמעמידין בו מלך

יום הלידה יום שנולד בו המלך

שריפה ששרפו עליו כלי תשמישו כדרך ששורפין על המלכים

יש בה ע"ז כלומר אותו היום יש להם איד לע"ז וכן משנה לשנה כל ימי בנו. וכל הנך דחשבינן עד השתא חשיבי להו ואסורים שלשה ימים לפניהם

אבל יום תגלחת זקנו שאינו זמן הקבוע לרבים אלא כל אחד כשמגלח עושה יום איד

ובלוריתו שמניח בלורית מאחריו כל השנה כולה ואינו מגלחה אלא משנה לשנה ויום שמגלחה עושה יום איד

ויום שעלה מן הים ומקריב זבחים לע"ז על שנצול. בכל הנך אינו אסור אלא אותו היום ולא לפניו דלא חשיבי כולי האי