Avodah Zarah 1:4-5 - Mishna Yomit

משנה ד

עיר שיש בה ע"ז חוצה לה מותר היה חוצה לה ע"ז תוכה מותר מהו לילך לשם בזמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום אסור ואם היה יכול להלך בה למקום אחר מותר עיר שיש בה ע"ז והיו בה חנויות מעוטרות ושאינן מעוטרות זה היה מעשה בבית שאן ואמרו חכמים המעוטרות אסורות ושאינן מעוטרות מותרות

ר' עובדיה מברטנורא

עיר שיש בה ע"ז
שיום איד יש לבני העיר היום לע"ז שבעיר

חוצה לה
ואפילו סמוך לעיר מאד מותר לשאת ולתת עם היושבים חוץ לעיר שאין נמשכים אחר אותה ע"ז. שכן מנהגם יום איד של אלו אינו כיום איד של אלו

מהו לילך שם
באותה העיר ביום ע"ז שלהם

בזמן שהדרך מיוחדת לאותה העיר
שהדרך הכבושה מכאן לאותה העיר מיוחדת לאותה העיר לבדה. אסור לילך שם מפני שנראה כמהלך שם לעבוד ע"ז. ואם היה דרך מסלול הולך גם לעיר אחרת מותר שהרואה אומר למקום אחר הוא הולך

היו בה חנויות מעוטרות
וסימן הוא להם שאותם חנויות של ע"ז ליטול מהם מכס

ושאינן מעוטרות מותרות
דבאותם שאינם מעוטרות לא שקלי מיניה מכס לע"ז ולא מטי לע"ז הנאה מינייהו. ולמזבן מנייהו דבר המתקיים שרי ביום אידם שסתמו המוכר עצב ולא אזיל ומודה

--------------------------
משנה ה

אלו דברים אסורים למכור לעובד כוכבים אצטרובלין ובנות שוח ופטוטרותיהן ולבונה ותרנגול הלבן רבי יהודה אומר מותר למכור לו לבן בין בתרנגולין ובזמן שהוא בפני עצמו קוטע את אצבעו ומוכרו לו לפי שאין מקריבין חסר לע"ז ושאר כל הדברים סתמן מותר ופירושן אסור רבי מאיר אומר אף דקל טב וחצב ונקליבם אסור למכור לעכו"ם

ר' עובדיה מברטנורא

אצטרובלין
פירא דארזא

בנות שוח
מין ממיני התאנים הגדולים הלבנים. אסור לישראל למכור אלו לנכרים

ופטוטרות
בפטוטרותיהם קאמר כלומר בעוקצין שלהם שהם נתלין בו. דמסתמא הנכרי רוצה להקריבן תקרובת לע"ז

תרנגול לבן בין תרנגולין
לקח הנכרי מישראל תרנגולים הרבה מותר למכור ביניהם תרנגול לבן. דכיון דשקיל אחריני לאו לע"ז בעי להו

ופירושן אסור
אם פירש דלע"ז בעי להו אסור. ואצטריך למתני דסלקא דעתך אמינא האי גברא לאו לע"ז בעי להו והאי דקאמר הכי סבר כי היכי דההוא גברא אביק בה כולי עלמא נמי אביקו ואימא הכי כי היכי דליתבו לי קמשמע לן

דקל טב
פירות דקל משובח שפירותיו רגילין להקריב מהן לע"ז

וחצב
קנים שעושין מהן הצוקר"א

ונקליבם
מין עשב משובח מאד. והלכה כר' מאיר

Avodah Zarah1: 4

עִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה — חוּצָה לָהּ מֻתָּר. הָיָה חוּצָה לָהּ עֲבוֹדָה זָרָה — תּוֹכָהּ מֻתָּר. מַהוּ לֵילֵךְ לְשָׁם? בִּזְמַן שֶׁהַדֶּרֶךְ מְיֻחֶדֶת לְאוֹתוֹ מָקוֹם — אָסוּר, וְאִם הָיָה יָכוֹל לְהַלֵּךְ בָּהּ לְמָקוֹם אַחֵר — מֻתָּר. עִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה, וְהָיוּ בָהּ חֲנוּיוֹת מְעֻטָּרוֹת וְשֶׁאֵינָן מְעֻטָּרוֹת — זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה בְּבֵית שְׁאָן, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: הַמְעֻטָּרוֹת — אֲסוּרוֹת, וְשֶׁאֵינָן מְעֻטָּרוֹת — מֻתָּרוֹת.

[If] a city has an idolatrous service in it, it is permitted [to transact business] outside [the city]. [If] there was an idolatrous service outside it, it is permitted [to transact business] inside [it]. What is [the law] regarding going there? When the road leads solely to that place, it is forbidden; but if one can travel on it to another place, it is permitted. A city which has in it an idolatrous service, and there were shops in it that were decorated and those that were not decorated —- this was [once] an incident in Beis Shean, and the Sages said: The decorated ones are prohibited, and the undecorated ones are permitted.

Avodah Zarah1: 5

אֵלּוּ דְבָרִים אֲסוּרִים לִמְכּוֹר לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים: אִצְטְרוֹבָּלִין, וּבְנוֹת שׁוּחַ וּפְטוֹטְרוֹתֵיהֶן, וּלְבוֹנָה, וְתַרְנְגוֹל הַלָּבָן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מֻתָּר לִמְכּוֹר לוֹ תַּרְנְגוֹל לָבָן בֵּין הַתַּרְנְגוֹלִין. וּבִזְמַן שֶׁהוּא בִפְנֵי עַצְמוֹ — קוֹטֵעַ אֶת אֶצְבָּעוֹ וּמוֹכְרוֹ לוֹ, לְפִי שֶׁאֵין מַקְרִיבִין חָסֵר לַעֲבוֹדָה זָרָה. וּשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים, סְתָמָן — מֻתָּר, וּפֵרוּשָׁן — אָסוּר. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף דֶּקֶל טָב וְחָצָב וְנִקְלִיבָם אָסוּר לִמְכּוֹר לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים.

These are the things it is forbidden to sell to idolaters: itztirobalin, and white figs on their stalks, and frankincense, and a white cock. R’ Yehudah says: It is permitted to sell him a white cock among other cocks. When it is by itself, he [may] clip its toe and sell it to him, for they do not sacrifice anything defective to an idol. All other things: if [their purpose is] unspecified —- it is permitted [to sell them]; but if [their purpose is] specified —- it is forbidden [to sell them]. R’ Meir says: Even fine dates (lit. date palm), and chatzav, and niklivam, it is forbidden for one to sell to idolaters.

Suggestions