Avodah Zarah 1:8-9 - Mishna Yomit

משנה ח

ואין עושים תכשיטין לע"ז קוטלאות ונזמים וטבעות רבי אליעזר אומר בשכר מותר אין מוכרין להם במחובר לקרקע אבל מוכר הוא משיקצץ רבי יהודה אומר מוכר הוא לו על מנת לקוץ אין משכירין להם בתים בארץ ישראל ואין צריך לומר שדות ובסוריא משכירין להם בתים אבל לא שדות ובחוץ לארץ מוכרין להם בתים ומשכירין שדות דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר בארץ ישראל משכירין להם בתים אבל לא שדות ובסוריא מוכרין בתים ומשכירין שדות ובחוצה לארץ מוכרין אלו ואלו

ר' עובדיה מברטנורא

אבל מוכר הוא משיקצץ
שלא יהא מוכר לו המחובר אלא לאחר שיקצץ. אבל כל זמן שהוא במחובר לא שנמצא נותן לו חנייה בקרקע והתורה אמרה לא תחנם לא תתן לו חנייה בקרקע

אין משכירין להם בתים
גזירה משום מכירה דאיסורא דאורייתא הוא

ואין צריך לומר שדות
דאיכא תרתי דאיסורא חנייה בקרקע ומפקיען מן המעשרות

ובסוריא
ארם צובה שכבש דוד ואינה קדושה כקדושת הארץ

משכירין להם בתים
ולא גזרינן אטו מכירה. דאי נמי אתי לידי מכירה לא עבר אדאורייתא דכי כתיב לא תתן להם חנייה בארץ ישראל כתיב. ומיהו מכירה לכתחלה לא משום מכירה דא"י

אבל לא שדות
דאיכא תרתי לאיסורא

ובחוץ לארץ
דמירחק וליכא למגזר מכירה דהתם אטו מכירה דארץ ישראל

מוכרין בתים ומשכירין שדות
אבל מכירה דשדות לא כיון דאיכא תרתי

רבי יוסי אומר כו
והלכה כרבי יוסי. ובלבד שלא ישכיר בארץ ישראל לשלשה נכרים ביחד שלא יעשה שכונה של נכרים

--------------------------------
משנה ט

אף במקום שאמרו להשכיר לא לבית דירה אמרו מפני שהוא מכניס לתוכו ע"ז שנאמר לא תביא תועבה אל ביתך ובכל מקום לא ישכיר לו את המרחץ מפני שהוא נקרא על שמו

ר' עובדיה מברטנורא

אף במקום שאמרו להשכיר
לר' מאיר בסוריא דוקא ולא בארץ ישראל ולרבי יוסי אפילו בארץ ישראל

לא לבית דירה אמרו
אלא להכניס שם תבן ועצים וכיוצא בזה

מפני שהיא נקראת על שמו
והנכרי מחממה בשבת ויאמרו מרחץ של פלוני יהודי רוחצים בה בשבת. ולא דמי לשדה של ישראל שאריס נכרי עושה בה מלאכה בשבת דשדה לאריסות עבידא והנכרי אריסותא דנפשיה קא עביד אבל מרחץ לאו לאריסותא קא עבידא ואין הכל יודעים שהישראל השכירה לנכרי ולכך אסור. ובזמן הזה שדרך להוריד אריס למרחץ לשנה למחצה לשליש ולרביע כדרך שמורידין לשדות שרי להשכיר מרחץ לנכרי ואע"פ שהנכרי עושה בה מלאכה בשבת מידע ידעי שהעכו"ם אריס בה ואריסותא דנפשיה קא עביד

Avodah Zarah1: 8

[וְאֵין עוֹשִׂין תַּכְשִׁיטִין לַעֲבוֹדָה זָרָה, קֻטְלָאוֹת וּנְזָמִים וְטַבָּעוֹת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּשָׂכָר — מֻתָּר]. אֵין מוֹכְרִין לָהֶם בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע, אֲבָל מוֹכֵר הוּא מִשֶּׁיִּקָּצֵץ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מוֹכֵר הוּא לוֹ עַל מְנָת לָקוֹץ. אֵין מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שָׂדוֹת. וּבְסוּרְיָא מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים, אֲבָל לֹא שָׂדוֹת. וּבְחוּץ לָאָרֶץ מוֹכְרִין לָהֶם בָּתִּים וּמַשְׂכִּירִין שָׂדוֹת; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים, אֲבָל לֹא שָׂדוֹת. וּבְסוּרְיָא מוֹכְרִין בָּתִּים וּמַשְׂכִּירִין שָׂדוֹת. וּבְחוּצָה לָאָרֶץ מוֹכְרִין אֵלּוּ וָאֵלּוּ.

One may not make ornaments for an idol [such as]: necklaces, earrings, or finger-rings. R’ Eliezer says: For payment it is permitted. One may not sell them anything attached to the ground, but one may sell [it] when it is cut. R’ Yehudah says: He may sell [it] to him on the condition that [it] be cut. One may not rent them houses in Eretz Yisrael, and, it is needless to mention, fields; in Suria one may rent them houses, but not fields; and outside of Eretz Yisrael one may sell them houses and rent [them] fields; [these are] the words of R’ Meir. R’ Yose says: In Eretz Yisrael one may rent them houses, but not fields; in Suria one may sell [them] houses and rent [them] fields; and outside of Eretz Yisrael one may sell [them both] these and those.

Avodah Zarah1: 9

אַף בִּמְקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַשְׂכִּיר — לֹא לְבֵית דִּירָה אָמְרוּ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַכְנִיס לְתוֹכוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ”וְלֹא־תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל־בֵּיתֶךָ”. וּבְכָל מָקוֹם לֹא יַשְׂכִּיר לוֹ אֶת הַמֶּרְחָץ, מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ.

Even in a place in which they said [it is permitted] to rent, they did not say so for a place of dwelling, because he brings idols into it; as it is written: Do not bring an abomination into your house. In any place he should not rent him a bathhouse, because it is called by his name.

Suggestions