משנה ח
ואין עושים תכשיטין לע"ז קוטלאות ונזמים וטבעות רבי אליעזר אומר בשכר מותר אין מוכרין להם במחובר לקרקע אבל מוכר הוא משיקצץ רבי יהודה אומר מוכר הוא לו על מנת לקוץ אין משכירין להם בתים בארץ ישראל ואין צריך לומר שדות ובסוריא משכירין להם בתים אבל לא שדות ובחוץ לארץ מוכרין להם בתים ומשכירין שדות דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר בארץ ישראל משכירין להם בתים אבל לא שדות ובסוריא מוכרין בתים ומשכירין שדות ובחוצה לארץ מוכרין אלו ואלו ר' עובדיה מברטנורא
אבל מוכר הוא משיקצץ שלא יהא מוכר לו המחובר אלא לאחר שיקצץ. אבל כל זמן שהוא במחובר לא שנמצא נותן לו חנייה בקרקע והתורה אמרה לא תחנם לא תתן לו חנייה בקרקע
אין משכירין להם בתים גזירה משום מכירה דאיסורא דאורייתא הוא
ואין צריך לומר שדות דאיכא תרתי דאיסורא חנייה בקרקע ומפקיען מן המעשרות
ובסוריא ארם צובה שכבש דוד ואינה קדושה כקדושת הארץ
משכירין להם בתים ולא גזרינן אטו מכירה. דאי נמי אתי לידי מכירה לא עבר אדאורייתא דכי כתיב לא תתן להם חנייה בארץ ישראל כתיב. ומיהו מכירה לכתחלה לא משום מכירה דא"י
אבל לא שדות דאיכא תרתי לאיסורא
ובחוץ לארץ דמירחק וליכא למגזר מכירה דהתם אטו מכירה דארץ ישראל
מוכרין בתים ומשכירין שדות אבל מכירה דשדות לא כיון דאיכא תרתי
רבי יוסי אומר כו והלכה כרבי יוסי. ובלבד שלא ישכיר בארץ ישראל לשלשה נכרים ביחד שלא יעשה שכונה של נכרים
-------------------------------- משנה ט
אף במקום שאמרו להשכיר לא לבית דירה אמרו מפני שהוא מכניס לתוכו ע"ז שנאמר לא תביא תועבה אל ביתך ובכל מקום לא ישכיר לו את המרחץ מפני שהוא נקרא על שמו
ר' עובדיה מברטנורא אף במקום שאמרו להשכיר לר' מאיר בסוריא דוקא ולא בארץ ישראל ולרבי יוסי אפילו בארץ ישראל
לא לבית דירה אמרו אלא להכניס שם תבן ועצים וכיוצא בזה
מפני שהיא נקראת על שמו והנכרי מחממה בשבת ויאמרו מרחץ של פלוני יהודי רוחצים בה בשבת. ולא דמי לשדה של ישראל שאריס נכרי עושה בה מלאכה בשבת דשדה לאריסות עבידא והנכרי אריסותא דנפשיה קא עביד אבל מרחץ לאו לאריסותא קא עבידא ואין הכל יודעים שהישראל השכירה לנכרי ולכך אסור. ובזמן הזה שדרך להוריד אריס למרחץ לשנה למחצה לשליש ולרביע כדרך שמורידין לשדות שרי להשכיר מרחץ לנכרי ואע"פ שהנכרי עושה בה מלאכה בשבת מידע ידעי שהעכו"ם אריס בה ואריסותא דנפשיה קא עביד