Avodah Zarah 2:5-6

משנה ה
אמך ׹בי יהודה שאל ׹בי ישמעאל את ׹בי יהושע כשהיו מהלכין בד׹ך אמך לו מ׀ני מה אסךו גבינות העכו"ם אמך לו מ׀ני שמעמידין אותה בקיבה של נבלה אמך לו והלא קיבת עולה חמו׹ה מקיבת נבלה ואמ׹ו כהן שדעתו ×™×€×” שוך׀ה חיה ולא הודו לו אבל אמ׹ו אין נהנין ולא מועלין חז׹ אמך לו מ׀ני שמעמידין אותה בקיבת עגלי ×¢"ז אמך לו אם כן למה לא אסךוה בהנאה השיאו לדב׹ אח׹ אמך לו ישמעאל אחי היאך אתה קו׹א כי טובים דודיך מיין או כי טובים דודייך אמך לו כי טובים דודייך אמך לו אין הדב׹ כן שהךי
חבי׹ו מלמד עליו ל׹יח שמניך טובים


ך' עובדיה מב׹טנו׹א


מ׀ני מה אסךו גבינות של נכ׹ים
באכילה. ול׹בנן קא בעי. ומשום חלב של בהמה טמאה ליכא למיחש, דקים לן דחלב בהמה טמאה אינה × ×§×€×”


שוך׀ה חיה
ד׀יךשא בעלמא היא


בקיבת עגלי עבודה ז׹ה
ואע"ג ד׀יךשא בעלמא היא, אסוך, דשאני ×¢"ז דכתיב בה ולא ידבק בידך מאומה מן הח׹ם:


השיאו לדב׹ אח׹
ולא ׹שה להגיד לו טעמו של דב׹. מ׀ני שעדיין לא עבךו שנים עשך חודש שנגזךה גזי׹ה זו, וכי גז׹י ׹בנן גזי׹ה לא מגלו לטעמא עד תךיסך י׹חי שתא עד שתת׀שט גזיךתן, דלמא איכא דלא סביךא ליה לטעמא ואתי לזלזולי ביה. וטעמא דאסךו גבינות של נכ׹ים, מ׀ני שמעמידין אותה בעוך קיבה של שחיטת נכ׹ים שהיא נבילה. ואע"×€ שהוא דב׹ מועט כנגד כל החלב, כיון שהוא מעמיד החלב ועושה בו מעשה לא בטל, דקיי"ל הכל הולך אח׹ המעמיד. ומשום בשך בחלב לא היה אסוך, כיון שהבשך ב׀ני ע׊מו מותך אינו אוסך בחלב אע"×€ שמעמידו, עד שיתן בו טעם. אבל דב׹ של איסוך מעיקךו, אוסך בהיתך אע"×€ שאינו נותן בו טעם, כל זמן שהוא מעמיד


כי טובים דודייך מיין
הקב"ה אומ׹ כן לכנסת ישךאל


אין הדב׹ כן
אלא כנסת ישךאל אמ׹ה ל׀ני הקב"ה, עךבים עלי דב׹י דודיך כלומ׹ תקנות שתקנו וגז׹ו החכמים, יותך מיינה של תוךה, מעיקך תוךה שבכתב


---------------------------------------------------------------


משנה ו
אלו דב׹ים של עכו"ם אסוךין ואין איסוךן איסוך הנאה חלב שחלבו עכו"ם ואין ישךאל ׹ואהו וה׀ת והשמן שלהן ׹בי ובית דינו התיךו בשמן ושלקות וכבשין שדךכן לתת לתוכן יין וחומץ וטךית טךו׀ה ושי׹ שאין בה דגה כלבית שוטטת בו והחילק וקו׹ט של חלתית ומלח סלקונטית ה׹י אלו אסוךין ואין איסוךן איסוך הנאה


ך' עובדיה מב׹טנו׹א


ה׀ת והשמן וכו'
כל הני, אסוךין משום חתנות. ו׀ת של נחתומין התיךוהו, אבל ׀ת של בעלי בתים לא הותך אלא להולכי ד׹כים ובשעת הדחק. והשמן ׹או שלא ׀שט איסוךו ונמנו עליו והתיךוהו, כדמסיק במתניתין


ושלקות
כל דב׹ שבשלו אותו הנכ׹ים, וא׀ילו בשלו אותו בכליו של ישךאל וב׀ניו שאין לחוש לתעךובת איסוך ולגיעולי נכ׹ים, אסךוהו משום בשולי נכ׹ים. והוא שלא סייע בו ישךאל לא בתחלה ולא בסוף. ולא אסךו משום בשולי נכ׹ים אלא דב׹ שאינו נאכל כמו שהוא חי ועולה על שלחן מלכים לל׀ת בו את ה׀ת. אבל אם חסך אחת מאלו, אין בו משום בשולי נכ׹ים


וכבשין שדךכן לתת בהן יין
ואין איסוךן איסוך הנאה, ל׀י שאין טעם היין ניכ׹ בהן. אבל באכילה אסוךין


טךית טךו׀ה
מין דגים טהו׹ים שטוך׀ין אותן דק דק ואינן ניכ׹ין. ואסוךין כשנלקחו מן הנכ׹ים, שמא עמהם דג טמא


ושי׹ שאין בה דגה
דג קטן שנקךא כלבית. וד׹כו שהוא גדל בתוך דגים טהו׹ים, וכשיש שי׹ דג טמא מעוךב עמו לא יגדל בו כלבית


והחילק
מין דגים קטנים טהו׹ים, ואין להם סנ׀יך וקשקשת, ועתיד לגדל אח׹ זמן. ודגים קטנים טמאים הדומים להם מתעךבים עמהם ואינם ניכ׹ים א׀ילו כשאינה טךו׀ה. אבל טךית אין הדגים טמאים דומים לה, ולכך שךי כשאינה טךו׀ה


חלתית
כך שמה בעךבי. וחותכין ק׹טיו בסכין. ואסוךה משום שמנונית דסכין, דאגב חךי׀ותא ממתקת היא טעם השמנונית הנבלע בה


ומלח סלקונטית
מלח שכל גדולי ׹ומי אוכלין אותו, ו׹גילין למשוח אותה בחלב חזי׹ ובשומן דגים טמאים, והיא גסה ולבנה ביותך


Avodah Zarah2: 5
א֞מַך ךַב֌֎י יְהו֌ד֞ה: שׁ֞אַל ךַב֌֎י י֎שְׁמ֞עֵאל אֶת ךַב֌֎י יְהוֹשֻׁעַ כ֌ְשֶׁה֞יו֌ מְהַל֌ְכ֎ין ב֌ַד֌ֶךֶךְ, א֞מַך לוֹ: מ֎׀֌ְנֵי מ־ה א֞סְךו֌ ג֌ְב֎ינוֹת שֶׁל עוֹבְדֵי כ֌וֹכ֞ב֎ים? א֞מַך לוֹ: מ֎׀֌ְנֵי שֶׁמ֌ַעֲמ֎יד֎ין אוֹת֞ה֌ ב֌ְקֵב֞ה שֶׁל נְבֵל֞ה. א֞מַך לוֹ: וַהֲלֹא קֵבַת עוֹל֞ה חֲמו֌ך֞ה מ֎ק֌ֵבַת נְבֵל֞ה, וְא֞מְךו֌ כ֌ֹהֵן שֶׁד֌ַעְת֌וֹ ×™Öž×€Öž×” שׂוֹךְ׀֞ה֌ חַי֌֞ה, וְלֹא הוֹדו֌ לוֹ. אֲב֞ל א֞מְךו֌: אֵין נֶהֱנ֎ין, וְלֹא מוֹעֲל֎ין! [ח֞זַך] א֞מַך לוֹ: מ֎׀֌ְנֵי שֶׁמ֌ַעֲמ֎יד֎ין אוֹת֞ה֌ ב֌ְקֵבַת עֶגְלֵי עֲבוֹד֞ה ז־׹־ה. א֞מַך לוֹ: א֎ם כ֌ֵן, ל֞מ֌֞ה לֹא אֲס֞ךו֌ה֞ בַהֲנ֞א֞ה? ה֎שׂ֌֎יאוֹ לְד־ב־׹ אַחֵך, א֞מַך לוֹ: י֎שְׁמ֞עֵאל א־ח֮י, הֵיאַךְ אַת֌֞ה קוֹךֵא: ”כ֌֎י טוֹב֎ים ד֌ֹדֶיך֞ מ֎י֌֞י֎ן”, אוֹ ”כ֌֎י טוֹב֎ים ד֌ֹדַי֎ךְ”? א֞מַך לוֹ: ”כ֌֎י טוֹב֎ים ד֌ֹדַי֎ךְ”. א֞מַך לוֹ: אֵין הַד֌֞ב֞ך כ֌ֵן, שֶׁהֲךֵי חֲבֵךוֹ מְלַמ֌ֵד ע֞ל֞יו: ”לְךֵיחַ שְׁמ֞נֶיך֞ טוֹב֎ים”.
R’ Yehudah said: R’ Yishmael posed a question to R’ Yehoshua while they were traveling. He said to him: Why did they prohibit the cheeses of the idolaters? He answered him: Because they curdle it with the rennet of an unslaughtered carcass. He said to him: Is not the rennet of a burnt-offering more strictly forbidden than the rennet of an unslaughtered carcass? Yet they said: A Kohen who is not fastidious may gulp it raw! And [though] they did not agree with him, nevertheless, [even] they said: One may not benefit, but one does not commit me’ilah. He then answered him: Because they curdle it with the rennet of calves sacrificed to idols. He said to him: If so, why did they not prohibit it for all benefit? He [then] diverted him to another matter. He said to him: Yishmael, my brother, how do you read [the verse]: “ki tovim dodecha miyayin,” or “ki tovim dodayich . . .”? He replied: “ki tovim dodayich . . .” Said he to him: It is not so, as its fellow verse demonstrates regarding it —- “le’re’ach shemanecha tovim.”
Avodah Zarah2: 6
אֵל֌ו דְב־׹֮ים שֶׁל עוֹבְדֵי כ֌וֹכ֞ב֎ים אֲסו֌ך֎ין, וְאֵין א֎ס֌ו֌ך֞ן א֎ס֌ו֌ך הֲנ֞א֞ה: ח־ל־ב שֶׁחֲל֞בוֹ עוֹבֵד כ֌וֹכ֞ב֎ים וְאֵין י֎שְׂך֞אֵל ךוֹאֵהו֌, וְהַ׀֌ַת, וְהַשׁ֌ֶמֶן שֶׁל֌֞הֶן. ךַב֌֎י ו֌בֵית ד֌֎ינוֹ ה֎ת֌֎יךו֌ בַשׁ֌ֶמֶן. ו֌שְׁל֞קוֹת, ו֌כְב֞שׁ֎ין שֶׁד֌ַךְכ֌֞ן ל֞תֵת לְתוֹכ֞ן יַי֎ן ו֞חֹמֶץ, וְט֞ך֎ית טְךו֌׀֞ה, וְש֮י׹ שֶׁאֵין ב֌֞ה֌ ד֌֞ג֞ה [כ֌֎לְב֌֎ית שׁוֹטֶטֶת ב֌וֹ], וְהַח֎יל֞ק, וְקֹךֶט שֶׁל ח֎לְת֌֎ית, ו֌מֶלַח סַלְקוֹנְט֎ית — הֲךֵי אֵל֌ו֌ אֲסו֌ך֎ין, וְאֵין א֎ס֌ו֌ך֞ן א֎ס֌ו֌ך הֲנ֞א֞ה.
These items of idolaters are prohibited, but their prohibition is not a prohibition against all benefit: milk that a gentile milked without a Jew watching him (lit., and a Jew does not see him), and [their] bread, and oil —- Rabbi and his court permitted the oil —- and cooked foods, and preserves into which they are accustomed to put wine and vinegar, and minced taris, and brine which does not have kilbis-fish floating in it, and the chilak, and a grain of chiltis, and salkontis-salt; these are prohibited, but their prohibition is not a prohibition against all benefit.