Avodah Zarah 2:7-3:1 - Mishna Yomit

משנה ז

אלו מותרין באכילה חלב שחלבו עכו"ם וישראל רואהו והדבש והדבדניות אף על פי שמנטפין אין בהם משום הכשר משקה וכבשין שאין דרכן לתת לתוכן יין וחומץ וטרית שאינה טרופה וציר שיש בה דגה ועלה של חלתית וזיתים גלוסקאות המגולגלין רבי יוסי אומר השלוחין אסורין החגבים הבאים מן הסלולה אסורין מן ההפתק מותרין וכן לתרומה

ר' עובדיה מברטנורא

וישראל רואהו
לאו דוקא רואהו, אלא כיון דאי קאי חזי ליה אע"ג דכי יתיב לא חזי ליה, הנכרי ארתותי מרתית, אמר השתא קאי וחזי לי

והדבדניות
החלות שרודין מן הכוורת שבהם הדבש. אע"פ שהם נוטפות לא חיישינן שמא עירב בהם יין נסך. פירוש אחר, אשכולות של ענבים. אע"פ שהיין נוטף מהן אין בהן משום יין נסך, ואין בהם משום הכשר משקה שיהא מוכשר לטומאה, דסתמן לאכילה ולא ניחא ליה במשקה הנוטף מהן

וטרית שאינה טרופה
ואע"פ שהיא עשויה חתיכות, ראש הדג ושדרתו קיימין וניכר שהוא טהור

עלה של חלתית
דהא לא מפסקו לה בסכין

וזיתים גלוסקאות מגולגלים
זיתים הכנוסים בכלי עגול ומתחממים ונעצרים מאליהן ונעשים כגלוסקים מגולגלים כמו ביצה מגולגלת שנתחממו

השלחין אסורין
אם נתרככו הזיתים כל כך עד שכשלוקח הזית בידו הגרעין שבתוכו משתלח ונופל מאליו, אסורין, דמחמת היין נתרככו. ואין הלכה כרבי יוסי

מן הסלולה
מן הסל שלפני החנוני

אסורים
שמזלף עליהם יין כדי שיתרככו

מן ההפתק
ממקום שכונסן שעוצרים אותם שם זה על זה

מותרין
שאינו מזלף עליהן יין עד שנותנן לפניו למכור

וכן לתרומה
וכן כהן החשוד למכור תרומה לשם חולין, כל הנמצא לפניו אסור, שמא תרומה היא. אבל הבא מן האוצר, מותר, דארתותי מרתת דלמא שמעי רבנן ויפקירו כל האוצר

-----------------------------------------------------------------------------------

פרק ג

משנה א
כל הצלמים אסורים מפני שהן נעבדין פעם אחת בשנה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אינו אסור אלא כל שיש בידו מקל או צפור או כדור רבן שמעון בן גמליאל אומר כל שיש בידו כל דבר

ר' עובדיה מברטנורא

כל הצלמים אסורים
בהנאה

שהם נעבדים פעם אחת בשנה
כשהשמש באותה מעלה שהצלם עשוי בו. דאע"ג דאיכא טובא שאינן אלא לנוי ואינן נעבדין, ר' מאיר לטעמיה דחייש למיעוטא

כל שיש בידו וכו
דהני ודאי נעבדים הם, דמשום חשיבותייהו אשקלינהו להנך חפצי בידייהו. והוסיפו עליהם בברייתא, חרב ועטרה וטבעת. והלכה כחכמים. ואין אסורין אלא כשעומדין על פתח המדינה. ובכפרים שאין דרכן לעשות צורות לנוי, דברי הכל אסורין ואפילו אין בידו דבר, דלמפלחינהו עבדי להו

Avodah Zarah2: 7

אֵלּו מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה: חָלָב שֶׁחֲלָבוֹ עוֹבֵד כּוֹכָבִים וְיִשְׂרָאֵל רוֹאֵהוּ, וְהַדְּבַשׁ. וְהַדַּבְדַּנִּיּוֹת אַף עַל פִּי שֶׁמְּנַטְּפִין — אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם הֶכְשֵׁר מַשְׁקֶה. וּכְבָשִׁין שֶׁאֵין דַּרְכָּן לָתֵת לְתוֹכָן יַיִן וָחֹמֶץ, וְטָרִית שֶׁאֵינָהּ טְרוּפָה, וְצִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ דָּגָה, וְעָלֶה שֶׁל חִלְתִּית, וְזֵיתִים גְּלֻסְקָאוֹת הַמְגֻלְגָּלִין. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הַשְּׁלוּחִין — אֲסוּרִין. הַחֲגָבִים הַבָּאִים מִן הַסְּלוּלָה — אֲסוּרִין. מִן הַהַפְּתֵּק — מֻתָּרִין. וְכֵן לִתְרוּמָה.

These are permitted to be eaten: milk that an idolater milked while a Jew was watching him, and honey, and honeycombs even though they are dripping —- [and] they do not qualify as a beverage in regard to susceptibility [to tumah]; and preserves into which they are not accustomed to put wine and vinegar, and taris which is not minced, and brine which has in it [kilbis-] fish, and a leaf of chiltis, and cakes of softened olives. R’ Yose says: Those with pits ready to fall out are prohibited. Locusts which come from the [shopkeeper’s] basket are prohibited, [while those] from the storage area are permitted; and the same applies to terumah.

Avodah Zarah3: 1

כָּל הַצְּלָמִים אֲסוּרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן נֶעֱבָדִין פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא כָּל שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מַקֵּל אוֹ צִפּוֹר אוֹ כַדּוּר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כָּל שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ כָּל דָּבָר.

All images are prohibited, because they are worshiped once a year; [these are] the words of R’ Meir. But the Sages say: None is prohibited, except one that has in its hand a staff, or a bird, or a sphere. Rabban Shimon ben Gamliel says: Any one that has anything in its hand.

Suggestions