Avodah Zarah 2:7-3:1

משנה ז

אלו מותרין באכילה חלב שחלבו עכו"ם וישראל רואהו והדבש והדבדניות אף על פי שמנטפין אין בהם משום הכשר משקה וכבשין שאין דרכן לתת לתוכן יין וחומץ וטרית שאינה טרופה וציר שיש בה דגה ועלה של חלתית וזיתים גלוסקאות המגולגלין רבי יוסי אומר השלוחין אסורין החגבים הבאים מן הסלולה אסורין מן ההפתק מותרין וכן לתרומה

ר' עובדיה מברטנורא

וישראל רואהו לאו דוקא רואהו, אלא כיון דאי קאי חזי ליה אע"ג דכי יתיב לא חזי ליה, הנכרי ארתותי מרתית, אמר השתא קאי וחזי לי

והדבדניות החלות שרודין מן הכוורת שבהם הדבש. אע"פ שהם נוטפות לא חיישינן שמא עירב בהם יין נסך. פירוש אחר, אשכולות של ענבים. אע"פ שהיין נוטף מהן אין בהן משום יין נסך, ואין בהם משום הכשר משקה שיהא מוכשר לטומאה, דסתמן לאכילה ולא ניחא ליה במשקה הנוטף מהן

וטרית שאינה טרופה ואע"פ שהיא עשויה חתיכות, ראש הדג ושדרתו קיימין וניכר שהוא טהור

עלה של חלתית דהא לא מפסקו לה בסכין

וזיתים גלוסקאות מגולגלים זיתים הכנוסים בכלי עגול ומתחממים ונעצרים מאליהן ונעשים כגלוסקים מגולגלים כמו ביצה מגולגלת שנתחממו

השלחין אסורין אם נתרככו הזיתים כל כך עד שכשלוקח הזית בידו הגרעין שבתוכו משתלח ונופל מאליו, אסורין, דמחמת היין נתרככו. ואין הלכה כרבי יוסי

מן הסלולה מן הסל שלפני החנוני

אסורים שמזלף עליהם יין כדי שיתרככו

מן ההפתק ממקום שכונסן שעוצרים אותם שם זה על זה

מותרין שאינו מזלף עליהן יין עד שנותנן לפניו למכור

וכן לתרומה וכן כהן החשוד למכור תרומה לשם חולין, כל הנמצא לפניו אסור, שמא תרומה היא. אבל הבא מן האוצר, מותר, דארתותי מרתת דלמא שמעי רבנן ויפקירו כל האוצר

-----------------------------------------------------------------------------------

פרק ג

משנה א כל הצלמים אסורים מפני שהן נעבדין פעם אחת בשנה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אינו אסור אלא כל שיש בידו מקל או צפור או כדור רבן שמעון בן גמליאל אומר כל שיש בידו כל דבר

ר' עובדיה מברטנורא

כל הצלמים אסורים בהנאה

שהם נעבדים פעם אחת בשנה כשהשמש באותה מעלה שהצלם עשוי בו. דאע"ג דאיכא טובא שאינן אלא לנוי ואינן נעבדין, ר' מאיר לטעמיה דחייש למיעוטא

כל שיש בידו וכו דהני ודאי נעבדים הם, דמשום חשיבותייהו אשקלינהו להנך חפצי בידייהו. והוסיפו עליהם בברייתא, חרב ועטרה וטבעת. והלכה כחכמים. ואין אסורין אלא כשעומדין על פתח המדינה. ובכפרים שאין דרכן לעשות צורות לנוי, דברי הכל אסורין ואפילו אין בידו דבר, דלמפלחינהו עבדי להו