Avodah Zarah 3:6-7

משנה ו מי שהיה ביתו סמוך לעבודה זרה ונפל אסור לבנותו כיצד יעשה כונס בתוך שלו ארבע אמות ובונה היה שלו ושל ע"ז נדון מחצה על מחצה אבניו עציו ועפרו מטמאין כשרץ שנאמר שקץ תשקצנו רבי עקיבא אומר כנדה שנאמר תזרם כמו דוה צא תאמר לו מה נדה מטמאה במשא אף ע"ז מטמאה במשא

ר' עובדיה מברטנורא

סמוך לבית עבודה זרה שהיה אחד מכותליו בית עבודה זרה והבית עצמו נעבד

אסור לבנותו שבונה בית לע"ז

כונס לתוך קרקע שלו ארבע אמות ואינו מניחו פנוי, שנמצא מהנה לע"ז שמרחיב את גבולה, אלא ממלא המקום קוצים ועושה שם בית הכסא לתינוקות

היה שלו ושל ע"ז שמקום עובי הכותל חציו שלו

נדון מחצה על מחצה אותו חלק של ע"ז אינו עולה בכניסת ארבע אמות. אבל חלקו עולה. שאם עוביו שתי אמות מונה אמה שלו וכונס שלש אמות בתוך שלו

אבניו ועציו ועפרו של אותו כותל

מטמאין כשרץ ואפילו חלקו של ישראל, לפי שאין ברירה

כשרץ שמטמא במגע ואינו מטמא במשא. לפי שטומאת ע"ז דרבנן, אקילו בה. ואינה מטמאה בכעדשה כשרץ, אלא בכזית כמתים

רבי עקיבא אומר כנדה ואין הלכה כרבי עקיבא אפילו בע"ז עצמה, וכל שכן במשמשיה

--------------------------------------------------

משנה ז שלשה בתים הן בית שבנוי מתחלה לע"ז הרי זה אסור סיידו וכיירו לע"ז וחידש נוטל מה שחידש הכניס לתוכה ע"ז והוציאה הרי זה מותר שלש אבנים הן אבן שחצבה מתחלה לבימוס הרי זו אסורה סיידה וכיירה לשם ע"ז וחידש נוטל מה שחידש העמיד עליה ע"ז וסילקה הרי זו מותרת שלש אשרות הן אילן שנטעו מתחלה לשם ע"ז הרי זו אסורה גידעו ופסלו לשם עבודה זרה והחליף נוטל מה שהחליף העמיד תחתיה ע"ז וביטלה הרי זה מותר איזו היא אשרה כל שיש תחתיה ע"ז רבי שמעון אומר כל שעובדין אותה ומעשה בצידן באילן שהיו עובדין אותו ומצאו תחתיו גל אמר להן רבי שמעון בדקו את הגל הזה ובדקוהו ומצאו בו צורה אמר להן הואיל ולצורה הן עובדין נתיר להן את האילן

ר' עובדיה מברטנורא

שלשה בתים הם לענין ביטול ע"ז

בית שתחלת בנינו לע"ז, והיו עובדין את הבית עצמו, הרי זה אסור

סיידו וכיירו לעבודה זרה שהיה בנוי מתחלה לדירת אדם, וסיידו, שלבנו בסיד. וכיירו, פיתוח וציור

וחידש או שחידש

נוטל מה שחידש ושאר כל הבית מותר

הכניס לתוכו ע"ז לפי שעה ולא הקצהו לתשמיש ע"ז

שלש אבנים הם לענין בטול

אבן שחצבה מתחלה מן ההר

לבימוס להושיב ע"ז עליה

סיידה וכיירה והיא היתה חצובה ועומדת

נוטל ישראל

מה שחידש הנכרי, והאבן מותרת

העמיד עליה ע"ז לפי שעה ולא הקצה האבן לבימוס

וסילקה, הרי זו מותרת ואינה צריכה בטול

גדעו לשם עבודה זרה, לעבוד הגידולים שיגדלו בו מעתה

נוטל מה שהחליף הענפים שגדלו במקום אותן שגדע, ושורפן כדין אשרה, והשאר מותר

איזו היא אשרה בגמרא מפרש, דאשלש אשרות דתנן לעיל קאי. והכי קתני, שלש אשרות הן, שתים דברי הכל, ואחת מחלוקת רבי שמעון ורבנן, ואיזהו אשרה שנחלקו ר"ש ורבנן, כל שיש תחתיה ע"ז, דרבנן קרו לה אשרה ואסרי לה כל זמן שיש ע"ז תחתיה, ורבי שמעון אומר אינה אשרה אלא כל שעובדין אותה, אבל כל שיש תחתיה ע"ז אין זו אשרה. ואין הלכה כר' שמעון