משנה י עובד כוכבים שנמצא עומד בצד הבור של יין אם יש לו עליו מלוה אסור אין לו עליו מלוה מותר נפל לבור ועלה ומדדו בקנה התיז את הצרעה בקנה או שהיה מטפח על פי חבית מרותחת בכל אלו היה מעשה ואמרו ימכר ורבי שמעון מתיר נטל את החבית וזרקה בחמתו לבור זה היה מעשה והכשירו
ר' עובדיה מברטנורא
אם יש לו עליו מלוה אסור אם יש לו על היין מלוה, שזה היין משועבד לו בחובו, אז הוא כממונו ונגע ביה לראות היאך הוא
נפל הנכרי לבור מלא יין
ועלה מת. אע"ג דנגע בשעה שנפל אינו אסור בהנאה, הואיל ולא נתכוין ליגע. אבל עלה חי, בעלייתו אוסרו, משום דמודה לעבודה זרה על שניצול
ומודדו בקנה או שהיה הנכרי מודד יינו של ישראל בקנה
והתיז או שהתיז הנכרי את הצרעה מיינו של ישראל על ידי הקנה ולא נגע בידיו ביין
המרותחת שהיתה החבית מעלה רתיחות, וטפח הנכרי בידו על הרתיחות, אין דרך ניסוך בכך
רבי שמעון מתיר ואין הלכה כרבי שמעון
זה היה מעשה והכשירו אף בשתיה
-----------------------------------------
משנה יא המטהר יינו של עכו"ם ונותנו ברשותו בבית הפתוח לרשות הרבים בעיר שיש בה עכו"ם וישראלים מותר בעיר שכולה עכו"ם אסור עד שיושיב שומר ואין השומר צריך להיות יושב ומשמר אף על פי שהוא יוצא ונכנס מותר רבי שמעון בן אלעזר אומר כל רשות עכו"ם אחת היא
ר' עובדיה מברטנורא המטהר יינו של נכרי ישראל שדרך ענבים של נכרי בכשרות כדי למוכרו לישראל, ואינו נותן מעות לנכרי עד שימכרנו לאחר זמן
ונותנו ברשותו של נכרי
בעיר שיש בה נכרים וישראלים מותר דמרתת נכרי דלמא חזו ליה הנך ישראל דעברי ברשות הרבים ומפסידנא. ואפילו אין מפתח וחותם, שרי. והוא שאין לו מלוה על אותו יין, כגון שכתב לו התקבלתי ממך, כדאמרינן לקמן
רבי שמעון בן אלעזר אומר כל רשות נכרי אחת היא פלוגתא דר' שמעון בן אלעזר ותנא קמא, דת"ק סבר כשהניח ישראל יין ברשותו של נכרי בעל היין, הוא דבעינן שיהא הבית פתוח לרה"ר ועיר שישראל ונכרים דרים בה. אבל ברשות נכרי אחר שאינו בעל הבית, אפילו בעיר שאין ישראלים דרים בה, שרי. ור' שמעון בן אלעזר אומר, כל רשות נכרי אחת היא, וכי היכי דברשות הנכרי בעל היין אסור אלא בעיר שישראל ונכרים דרים בה והבית פתוח לרה"ר, הכי נמי ברשות נכרי אחר, צריך עיר שישראל ונכרים דרים בה ובית פתוח לרה"ר. והלכה כר' שמעון בן אלעזר. ובזמן שמפתח וחותם ביד ישראל, בין ברשות בעל היין בין ברשות נכרי אחר, מותר לדברי הכל