Avodah Zarah 4:12-5:1 - Mishna Yomit

משנה יב
המטהר יינו של עכו"ם ונותנו ברשותו והלה כותב לו התקבלתי ממך מעות מותר אבל אם ירצה ישראל להוציאו ואינו מניחו עד שיתן לו את מעותיו זה היה מעשה בבית שאן ואסרו חכמים

ר' עובדיה מברטנורא

והלה כותב לו התקבלתי ממך מעות מותר
אם הבית פתוח לרה"ר וישראל דרים באותה העיר, כדאמרינן לעיל

אבל אם רצה וכו'
דהשתא הוי היין משכון אצל הנכרי הואיל ויש לו מלוה על היין, אסור. דלא מרתת, דסבר אי חזו לי ותבעו לי, אמינא דידי הוא. ואע"פ שמפתח וחותם ביד ישראל, אסור

-----------------------------------------

פרק ה

משנה א
השוכר את הפועל לעשות עמו ביין נסך שכרו אסור שכרו לעשות עמו מלאכה אחרת אע"פ שאמר לו העבר לי חבית של יין נסך ממקום למקום שכרו מותר השוכר את החמור להביא עליה יין נסך שכרה אסור שכרה לישב עליה אף על פי שהניח העובד כוכבים לגינו עליה שכרה מותר

ר' עובדיה מברטנורא

השוכר את הפועל לעשות עמו ביין נסך
להריקו מכלי אל כלי, או להוליך חביות ממקום למקום. ואפילו בסתם יינם

שכרו אסור
קנס הוא שקנסו חכמים ביין נסך ובסתם יינם

שכרו מותר
וכגון שאמר לו העבר לי כל חבית וחבית בפרוטה. אבל אם אמר לו העבר לי מאה חביות במאה פרוטות, ונמצאת חבית של יין נסך ביניהם, שכרו אסור

השוכר את החמור שכרה אסור
הא מתניתין נקט ליה משום סיפא, וסיפא אתא לאשמועינן דאע"ג דהשוכר את החמור לרכוב עליו סתמא שכרה נמי להניח לגינו של יין ומזונותיו עליה, סלקא דעתך אמינא דהוי כאילו שכרה מעיקרא להביא עליה יין נסך ושכרו אסור, קמשמע לן

Avodah Zarah4: 12

הַמְטַהֵר יֵינוֹ שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים וְנוֹתְנוֹ בִרְשׁוּתוֹ, וְהַלָּה כוֹתֵב לוֹ: הִתְקַבַּלְתִּי מִמְּךָ מָעוֹת — מֻתָּר. אֲבָל אִם יִרְצֶה יִשְׂרָאֵל לְהוֹצִיאוֹ, וְאֵינוֹ מַנִּיחוֹ עַד שֶׁיִּתֶּן לוֹ אֶת מְעוֹתָיו — זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה בְבֵית שְׁאָן, וְאָסְרוּ חֲכָמִים.

[If] one prepares an idolater’s wine in purity and places it in his domain, and this one writes to him, “I have received [the] money from you” —- it is permitted. But if the Jew would want to remove it, and he does not allow him [to do so] until he gives him his money —- this was [once] an incident in Beis Shean, and the Sages forbade [it].

Avodah Zarah5: 1

הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ בְיֵין נֶסֶךְ — שְׂכָרוֹ אָסוּר. שְׂכָרוֹ לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ מְלָאכָה אַחֶרֶת, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לוֹ הַעֲבֵר לִי חָבִית שֶׁל יֵין נֶסֶךְ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם — שְׂכָרוֹ מֻתָּר. הַשׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לְהָבִיא עָלֶיהָ יֵין נֶסֶךְ — שְׂכָרָהּ אָסוּר. שְׂכָרָהּ לֵישֵׁב עָלֶיהָ, אַף עַל פִּי שֶׁהִנִּיחַ הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים לְגִינוֹ עָלֶיהָ — שְׂכָרָהּ מֻתָּר.

[If] one hires a worker to assist him with nesech-wine, his wage is prohibited. [But if] he hired him to assist him with different work, even though he said to him, “Move a barrel of nesech-wine for me from place to place” —- his wage is permitted. [If] one hired a donkey to transport nesech-wine on it, its rental fee is prohibited; [if] he hired it to sit upon, even though the idolater placed his flagon upon it, its rental fee is permitted.

Suggestions