Avos 2:4-5 - Mishna Yomit

משנה ד

הוא היה אומר עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך. הלל אומר אל תפרוש מן הצבור ואל תאמן בעצמך עד יום מותך ואל תדין את חברך עד שתגיע למקומו ואל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע שסופו להשמע ואל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה

ר' עובדיה מברטנורא

עשה רצונו כרצונך
פזר ממונך בחפצי שמים, כרצונך, כאילו פזרת אותם בחפציך. שאם עשית כן יעשה רצונך כרצונו, כלומר יתן לך טובה בעין יפה

כדי שיבטל רצון אחרים
יפר עצת כל הקמים עליך לרעה. ואני שמעתי, שאין זה אלא דרך כבוד כלפי מעלה, והרי הוא כאילו כתוב כדי שיבטל רצונו מפני רצונך. כאותה שאמרו בפרק במה אשה כל העושה מצוה כתקנה אפילו גזר דין של שבעים שנה מתבטל מעליו

אל תפרוש מן הציבור
אלא השתתף בצרתם. שכל הפורש מן הציבור אינו רואה בנחמת הציבור

ואל תאמן בעצמך עד יום מותך
שהרי יוחנן כהן גדול שימש בכהונה גדולה שמונים שנה ולבסוף נעשה צדוקי

ואל תדין את חברך עד שתגיע למקומו
אם ראית חברך שבא לידי נסיון ונכשל, אל תדינהו לחובה עד שתגיע לידי נסיון כמותו ותנצל

ואל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע וסופו להשמע
כלומר, לא יהיו דבריך מסופקים שאי אפשר להבינם בתחלה ובעיון ראשון, ותסמוך שאם יעמיק השומע בהם לבסוף יבינם. כי זה יביא בני אדם לטעות בדבריך, שמא יטעו ויצאו למינות על ידך. פירוש אחר, לא תגלה סודך אפילו בינך לבין עצמך ותאמר שאין כאן מי שישמעך, לפי שסופו להשמע, כי עוף השמים יוליך את הקול. והגירסא היא לפי פירוש זה, שסופו להשמע. אבל רש"י גורס, ואל תאמר דבר שאפשר לשמוע שסופו להשמע. ובדברי תורה מדבר, אל תאמר על דבר תורה שאתה יכול לשמוע עכשיו שתשמע אותו לבסוף, אלא הט אזניך ושמע מיד

לכשאפנה
מעסקי, אעסוק בתורה

----------------------------
משנה ה

הוא היה אומר אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד ולא הביישן למד ולא הקפדן מלמד ולא כל המרבה בסחורה מחכים ובמקום שאין אנשים השתדל להיות איש

ר' עובדיה מברטנורא

בור
ריק מכל דבר, ואפילו בטיב משא ומתן אינו יודע. והוא גרוע מעם הארץ. תרגום והאדמה לא תשם וארעא לא תבור

ולא עם הארץ חסיד
אבל ירא חטא אפשר שיהיה, שהרי הוא בקי בטיב משא ומתן

ולא הביישן למד
שהמתבייש לשאול שמא ילעיגו עליו, ישאר תמיד בספקותיו

ולא הקפדן
הרב שמקפיד על התלמידים כששואלים אותו, לא ילמד כראוי. אלא צריך שיסביר פנים בהלכה לתלמידיו

ולא כל המרבה בסחורה מחכים
דכתיב ולא מעבר לים היא, אין התורה מצויה באותם שהולכים מעבר לים

ובמקום שאין אנשים
לישב בראש ולהורות הוראות

Avot2: 4

הוּא הָיָה אוֹמֵר: עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנֶךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ. בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֶךָ. הִלֵּל אוֹמֵר: אַל תִּפְרוֹשׁ מִן הַצִּבּוּר, וְאַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתָךְ, וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ, וְאַל תֹּאמַר דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁמוֹעַ שֶׁסּוֹפוֹ לְהִשָּׁמַע, וְאַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאֶפָּנֶה אֶשְׁנֶה — שֶׁמָּא לֹא תִפָּנֶה.

He used to say: Treat His will as if it were your own will, so that He will treat your will as if it were His will. Nullify your will in the face of His will, so that He will nullify the will of others in the face of your will. Hillel says: Do not separate yourself from the community. Do not believe in yourself until the day you die. Do not judge your fellow until you have reached his place. Do not make a statement that cannot be easily understood, [assuming] that it will be understood eventually. And do not say, “When I am free I will study,” for perhaps you will not become free.

Avot2: 5

הוּא הָיָה אוֹמֵר: אֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא, וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד, וְלֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד, וְלֹא הַקַּפְּדָן מְלַמֵּד, וְלֹא כָל הַמַּרְבֶּה בִסְחוֹרָה מַחְכִּים. ובִמְקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים — הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ.

He used to say: A boor cannot be fearful of sin; an unlearned person cannot be scrupulously pious; a bashful person cannot learn; and a short-tempered person cannot teach; nor can everyone who is exces- sively occupied in business become a schol-ar; and in a place where there are no leaders, strive to be a leader.

Suggestions