משנה ו
רבי חלפתא איש כפר חנניה אומר עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם שנאמר אלהים נצב בעדת אל ומנין אפילו חמשה שנאמר ואגודתו על ארץ יסדה ומנין אפילו שלשה שנאמר בקרב אלהים ישפוט ומנין אפילו שנים שנאמר אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע וגו' ומנין אפילו אחד שנאמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך


ר' עובדיה מברטנורא


עשרה שהיו יושבים בדין
גרסינן


בעדת אל
ואין עדה פחותה מעשרה, שנאמר במרגלים עד מתי לעדה הרעה הזאת, יצאו יהושע וכלב, הרי עשרה


ומנין אפילו חמשה שנאמר בקרב אלהים ישפוט
שלשה דיינים ושני בעלי דינים


ומנין אפילו שלשה שנאמר ואגודתו על ארץ יסדה
האש והאויר והמים שהם שלשה, על ארץ יסדה, על יסוד הארץ הם מקיפים. הרי לך ששלשה קרויין אגודה. אי נמי, מצינו שלשה קרוין אגודה, אגודת אזוב שהם שלשה קלחים. ויש ספרים שכתוב בהן ומנין אפילו חמשה שנאמר ואגודתו על ארץ יסדה, שאדם אוגד בידו אחת שיש בה חמש אצבעות, וכלל אצבעות שביד קרויין אגודה. ובראש המקרא הוא אומר, הבונה בשמים מעלותיו, כלומר השכינה שהיא בשמים יורדת למטה לארץ כשיש שם אגודה עוסקים בתורה. ומנין אפילו שלשה שנאמר בקרב אלהים ישפוט, שהדיינים הם שלשה


כי נטל עליו
לשון סכך. תרגום וסכות, ותטל, כלומר שהשכינה סוככת עליו


--------------------------------------
משנה ז
רבי אלעזר איש ברתותא אומר תן לו משלו שאתה ושלך שלו וכן בדוד הוא אומר כי ממך הכל ומידך נתנו לך רבי שמעון אומר המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו


ר' עובדיה מברטנורא


תן לו משלו
לא תמנע מלהתעסק בחפצי שמים בין בגופך בין בממונך, שאינך נותן משלך, לא מגופך ולא מממונך, שאתה וממונך שלו


מה נאה אילן זה מה נאה ניר זה
הוא הדין לכל שיחה בטלה, אלא שדיבר בהווה שדרך הולכי דרכים לדבר במה שרואים בעיניהם. ויש אומרים, דאשמעינן רבותא דאע"ג דעל ידי כן הוא מברך ברוך שככה לו בעולמו, אעפ"כ מעלין עליו כאילו מתחייב בנפשו, מפני שהפסיק ממשנתו


ניר
תלם המחרישה, כמו נירו לכם ניר


Avot3: 6
רַבִּי חֲלַפְתָּא בֶן דּוֹסָא אִישׁ כְּפַר חֲנַנְיָה אוֹמֵר: עֲשָׂרָה שֶׁיּוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה — שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ”אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת־אֵל”.  וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ חֲמִשָּׁה? שֶׁנֶּאֱמַר: ”וַאֲגֻדָּתוֹ עַל־אֶרֶץ יְסָדָהּ”.  וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ שְׁלשָׁה? שֶׁנֶּאֱמַר: ”בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט”.  וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ שְׁנַיִם? שֶׁנֶּאֱמַר: ”אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע וְגוֹ' ”.  וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ אֶחָד? שֶׁנֶּאֱמַר: ”בְּכָל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת־שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ”.
'RChalafta ben Dosa, leader of Kfar Chananiah, says: [When] ten people are sitting [together] and engage in Torah study, the Divine Presence dwells among them, as it is stated: God stands in the Divine congregation.  And from where [do we know] even five? As it is stated: And He has founded His group upon the earth.  And from where [do we know] even three? As it is stated: In the midst of judges He shall judge.  And from where [do we know] even two? As it is stated: Then those who fear Hashem spoke to each other, and Hashem listened and heard, etc.  And from where [do we know] even one? As it is stated: Wherever I cause My Name to be mentioned I shall come to you and bless you.
Avot3: 7
רַבִּי אֶלְעָזָר אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אוֹמֵר: תֶּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ, שֶׁאַתָּה וְשֶׁלְּךָ שֶׁלּוֹ. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר: ”כִּי־מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ”.  רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: הַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְשׁוֹנֶה, וּמַפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ וְאוֹמֵר: ”מַה נָּאֶה אִילָן זֶה, וּמַה נָּאֶה נִיר זֶה” — מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ.
'RElazar, leader of Bartosa, says: Give Him from His own, for you and your possessions are His. And similarly David says: For everything is from You, and from Your hand we have given to You.  Rabbi Yaakov says: One who is traveling upon the road while studying [a Torah lesson] and stops his study and exclaims: “How beautiful is this tree!” [or] “How beautiful is this furrow!,” Scripture considers it as if he bears guilt for his soul.