משנה יח רבי שמעון בן אלעזר אומר אל תרצה את חבירך בשעת כעסו ואל תנחמנו בשעה שמתו מוטל לפניו ואל תשאל לו בשעת נדרו ואל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו
ר' עובדיה מברטנורא
אל תרצה את חבירך בשעת כעסו דכתיב פני ילכו והנחותי לך, אמר לו הקב"ה למשה המתן עד שיעברו פנים של זעם
ואל תנחמנו בשעה שמתו מוטל לפניו שבשעת החורבן כביכול היה הקב"ה מתאבל, בקשו מלאכי השרת לנחמו, ורוח הקודש משיבן אל תאיצו לנחמני
ואל תשאל לו בשעת נדרו למצוא פתחים להתיר לו את נדרו. מפני שאז על כל פתח ופתח שתמצא לו יאמר אדעתא דהכי נדרתי, ושוב לא תמצא לו פתח. ומצינו כשנשבע הקב"ה למשה שלא יכנס לארץ לא התחנן מיד אלא המתין ואח"כ התחיל להתחנן
בשעת קלקלתו כשנתקלקל בחטא. לפי שהוא מתבייש מכל אדם. וכן אתה מוצא כשחטא אדם הראשון לא נגלה עליהם הקב"ה עד שעשו חגורות, דכתיב ויעשו להם חגורות, ואח"כ וישמעו את קול ה' אלהים
-----------------------------------------------
משנה יט שמואל הקטן אומר בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו
ר' עובדיה מברטנורא
בנפול אויבך אל תשמח פסוק הוא במשלי, אלא ששמואל הקטן היה רגיל להוכיח בני אדם במדה זו
פן יראה ה' ורע בעיניו שעשיתו בלבבך כאילו הוא שלוחך למלאות תאותך
והשיב מעליו אפו מדלא כתיב ושב אלא והשיב, משמע יסירהו מעל אויביך וישיבהו עליך