משנה כב הוא היה אומר הילודים למות והמתים להחיות והחיים לידון לידע להודיע ולהודע שהוא אל הוא היוצר הוא הבורא הוא המבין הוא הדיין הוא עד הוא בעל דין והוא עתיד לדון ברוך הוא שאין לפניו לא עולה ולא שכחה ולא משוא פנים ולא מקח שוחד שהכל שלו ודע שהכל לפי החשבון ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך שעל כרחך אתה נוצר ועל כרחך אתה נולד ועל כרחך אתה חי ועל כרחך אתה מת ועל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא
ר' עובדיה מברטנורא
הילודים למות מי שנולד כבר עתיד הוא למות
והמתים עתידים לחיות ולעמוד ליום הדין, אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדראון עולם
וחיים לדון עומדין להיות נדונים ליום הדין
לידע מאחרים
ולהודיע לאחרים
ולהודע להבין מעצמו
הוא היוצר שכל העולם הוא בידו כחומר ביד היוצר. ומה טעם, לפי שהוא הבורא שברא את כל העולם כולו מאין, לפיכך יכול לעשות בו כרצונו
הוא המבין הוא הדיין אחר שהבין כל מעשיהם מביאן בדין לפניו
הוא בעל דין שהוא תובע את החוטאים
והוא עתיד לדון לעולם הבא
ולא משוא פנים ולא מקח שוחד שאינו נושא פנים אפילו לצדיק גמור שלא יענישנו על עבירה קלה שבאת לידו. ואינו לוקח שוחד המצוה בשביל העבירה. אלא נותן שכר על המצוה ועונש על העבירה. כך פירש הרמב"ם
ודע שהכל בא לפי חשבון פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול. כך עבירות קלות כשהן מרובות עולות לחשבון גדול
שעל כרחך אתה נוצר שהנשמה אינה רוצה לצאת מן הפרגוד, מקום טהור שהנשמות מונחות שם, וליכנס במעי אשה במקום טמא, ומלאך בא ומוציאה בעל כרחה ומכניסה במעי האשה
ועל כרחך אתה נולד בשעת הלידה אינו רוצה לצאת, ומלאך מוציאו בעל כרחו
ועל כרחך אתה חי יש אדם מדוכא ביסורים ורוצה למות ואינו יכול
-----------------------------------
פרק ה
משנה א בעשרה מאמרות נברא העולם ומה תלמוד לומר והלא במאמר אחד יכול להבראות אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות
ר' עובדיה מברטנורא
בעשרה מאמרות תשעה ויאמר, ובראשית נמי מאמר הוא, דכתיב בדבר ה' שמים נעשו