משנה יב
ארבע מדות בתלמידים מהר לשמוע ומהר לאבד יצא שכרו בהפסדו קשה לשמוע וקשה לאבד יצא הפסדו בשכרו מהר לשמוע וקשה לאבד חכם קשה לשמוע ומהר לאבד זה חלק רע


ר' עובדיה מברטנורא


מהר לשמוע ומהר לאבד יצא שכרו בהפסדו
דמאחר ששוכח מה שלומד מה הנאה יש במה שהוא מהר לשמוע, נמצא הפסדו גדול משכרו


קשה לשמוע וקשה לאבד יצא הפסדו בשכרו
שמדה טובה שיש בו יתירה על המדה הנפסדת, הואיל ומה ששמע אחר הקושי הוא זוכר ואינו שוכח. ונפקא מינה, שאם יש לפנינו שני תלמידים ואין לנו לספק מזון אלא לאחד מהם, נקדים הקשה לאבד על המהר לשמוע


זה חלק רע
לא הוה שייך למתני הכא חסיד או רשע, שאין זה דבר התלוי בבחירתו של אדם, אלא חסרון שהיה בו מעיקר ברייתו


---------------------------------------------


משנה יג
ארבע מדות בנותני צדקה הרוצה שיתן ולא יתנו אחרים עינו רעה בשל אחרים יתנו אחרים והוא לא יתן עינו רעה בשלו יתן ויתנו אחרים חסיד לא יתן ולא יתנו אחרים רשע


ר' עובדיה מברטנורא


ארבע מדות בנותני צדקה
כלומר בנתינת הצדקה. ולא בנותני צדקה ממש, דהא איכא בהו מי שאינו נותן. וכן בסמוך בהולכי לבית המדרש, היינו בהליכת בית המדרש


עינו רעה בשל אחרים
דיודע שהצדקה מעשרת ואינו רוצה שאחרים יתעשרו. פירוש אחר, יש מי שחס על ממון קרוביו יותר מעל ממונו, ואע"פ שהוא נותן אינו רוצה שקרוביו יתנו, שלא יאבדו את ממונם, והיינו עינו רעה בשל אחרים דומיא דעינו רעה בשלו דבסיפא


Avot5: 12
אַרְבַּע מִדּוֹת בַּתַּלְמִידִים: מַהֵר לִשְׁמוֹעַ וּמַהֵר לְאַבֵּד — יָצָא שְׂכָרוֹ בְהֶפְסֵדוֹ; קָשֶׁה לִשְׁמוֹעַ וְקָשֶׁה לְאַבֵּד — יָצָא הֶפְסֵדוֹ בִשְׂכָרוֹ; מַהֵר לִשְׁמוֹעַ וְקָשֶׁה לְאַבֵּד — חָכָם. קָשֶׁה לִשְׁמוֹעַ וּמַהֵר לְאַבֵּד — זֶה חֵלֶק רָע.
There are four types of students: (1) [One who is] quick to grasp and quick to lose, his reward is offset by his loss. (2) [One who is] slow to grasp and slow to lose, his loss is offset by his reward. (3) [One who is] quick to grasp and slow to lose [is] a wise person. (4) [One who is] slow to grasp and quick to lose, this is a bad lot.
Avot5: 13
אַרְבַּע מִדּוֹת בְּנוֹתְנֵי צְדָקָה: הָרוֹצֶה שֶׁיִּתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים — עֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁל אֲחֵרִים; יִתְּנוּ אֲחֵרִים וְהוּא לֹא יִתֵּן — עֵינוֹ רָעָה בְשֶׁלּוֹ; יִתֵּן וְיִתְּנוּ אֲחֵרִים — חָסִיד; לֹא יִתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים — רָשָׁע.
There are four types of charitable donors: (1) One who desires that he will give but others should not give, looks disparagingly at [the money] of others. (2) [One who desires that] others should give but he will not give, he is stingy with his own [money]. (3) [One who desires that] he will give and others should give [is] a pious person. (4) [One who desires that] he will not give and others should not give [is] a wicked person.