Horayos 1:2-3 - Mishna Yomit

משנה ב

הורו בית דין וידעו שטעו וחזרו בהן בין שהביאו כפרתן ובין שלא הביאו כפרתן והלך ועשה על פיהן רבי שמעון פוטר ורבי אליעזר אומר ספק איזהו ספק ישבלו בתוך ביתו חייב הלך לו למדינת הים פטור אמר רבי עקיבא מודה אני בזה שהוא קרוב לפטור מן החובה אמר לו בן עזאי מה שנה זה מן היושב בביתושהיושב בביתו אפשר היה לו שישמע וזה לא היה אפשר לו שישמע

ר' עובדיה מברטנורא

ר' שמעון פוטר
כיון שפשטה הוראתם ברוב צבור

ר' אליעזר אומר ספק
הואיל והיה לו לשאול בכל עת על דברים שנתחדשו בבית דין ולא שאל, הרי זה כמי שנסתפק לו אם חטא אם לא חטא, ומביא אשםתלוי. והלכה כר' אליעזר

איזהו ספק
כלומר במה אומר ר"א שהוא נדון כמי שנסתפק לו אם חטא אם לא חטא וחייב אשם תלוי

ביושב בביתו
כשהוא יושב בביתו במדינה שהורו בה בית דין, שהיה אפשר שישמע שחזרו בהם בית דין מהוראתם

אבל הלך לו למדינת הים
ולאו דוקא הלך, אלא החזיק בדרך ללכת אע"פ שעדיין לא הלך, סבירא ליה לר' עקיבא שמפני טרדתו לצאת לדרך אינו שואלאם חזרו בהן בית דין, ופטור מאשם תלוי. ובן עזאי סבר, הואיל ועדיין לא הלך היה לו לשאול. ובהכי מוקי לה פלוגתייהו בגמרא. והלכה כר"ע
------------------------------------------------------

משנה ג

הורו בית דין לעקור את כל הגוף אמרו אין נדה בתורה אין שבת בתורה אין עבודה זרה בתורה הרי אלו פטורין הורו לבטל מקצת ולקיים מקצת הרי אלוחייבין כיצד אמרו יש נדה בתורה אבל הבא על שומרת יום כנגד יום פטור יש שבת בתורה אבל המוציא מרשות היחיד לרשות הרבים פטור יש עבודה זרהבתורה אבל המשתחוה פטור הרי אלו חייבין שנאמר ונעלם דבר דבר ולא כל הגוף

ר' עובדיה מברטנורא

לעקור את כל הגוף
כל עיקרה של מצוה, כדמפרש ואזיל

הרי אלו פטורים
דכתיב ונעלם דבר, קרי ביה ונעלם מדבר, מקצת הדבר ולא כולו

אבל הבא על שומרת יום כנגד יום פטור
בגמרא פריך דהא שומרת יום כנגד יום בתורה כתיב וספרה לה, מלמד שסופרת אחד כנגד אחד,וכל מידי דכתיב בתורה אין בית דין מביאין עליו קרבן. ומפרש בגמרא כגון דאמרי זבה לא הוי אלא ביממא, כלומר, כשרואה דם ביום ולא כשרואה בלילה,דכתיב כל ימי זובה

המוציא מרשות היחיד לרשות הרבים פטור
דאמרי הכנסה והוצאה אסורה דכתיב אל יצא איש ממקומו, זריקה והושטה מותרת

המשתחוה פטור
דאמרי השתחואה דאית בה פשוט ידים ורגלים אסורה דכתיב לא תשתחוה לאל אחר, ושאין בה פשוט ידים ורגלים מותרת.וכללא דמילתא, אין בית דין חייבין עד שיורו בדבר שאין הצדוקין מודין בו. אבל הורו בדבר שהצדוקין מודין בו, פטורין מקרבן צבור, והרבים העושים על פיהםכל אחד חייב להביא קרבן על שגגתו. מאי טעמא, דזיל קרי בי רב הוא

Horayos1: 2

הוֹרוּ בֵית דִּין, וְיָדְעוּ שֶׁטָּעוּ, וְחָזְרוּ בָהֶן, בֵּין שֶׁהֵבִיאוּ כַפָּרָתָן וּבֵין שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ כַפָּרָתָן, וְהָלַךְ וְעָשָׂה עַל פִּיהֶן — רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: סָפֵק. אֵיזֶהוּ סָפֵק? יָשַׁב לוֹ בְתוֹךְ בֵּיתוֹ — חַיָּב. הָלַךְ לוֹ לִמְדִינַת הַיָּם — פָּטוּר. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מוֹדֶה אֲנִי בָזֶה שֶׁהוּא קָרוֹב לִפְטוּר מִן הַחוֹבָה. אָמַר לוֹ בֶן עַזַּאי: מַה שָּׁנָה זֶה מִן הַיּוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ? שֶׁהַיּוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ שֶׁיִּשְׁמַע, וְזֶה לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיִּשְׁמַע.

[If] the court ruled and realized that they had erred, and retracted [their ruling], whether they had already brought their atonement or whether they did not yet bring their atonement —- and he proceeded to act on their word —- R’ Shimon ex-empts [him]; but R’ Eliezer says [it is] doubtful. Which [case] is doubtful? [If] he remained at home, he is liable. [If] he went overseas, he is exempt. Said R’ Akiva: I agree in this case that he is closer to exemption than to obligation. Ben Azzai said to him: [In] what [way] is he different from one remaining at home? [R’ Akiva replied:] In that it was possible for the one re-maining at home to have heard, [while] for this one it was impossible for him to have heard.

Horayos1: 3

הוֹרוּ בֵית דִּין לַעֲקוֹר אֶת כָּל הַגּוּף, אָמְרוּ אֵין נִדָּה בַתּוֹרָה, אֵין שַׁבָּת בַּתּוֹרָה, אֵין עֲבוֹדָה זָרָה בַתּוֹרָה — הֲרֵי אֵלּוּ פְטוּרִין. הוֹרוּ לְבַטֵּל מִקְצָת וּלְקַיֵּם מִקְצָת — הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין. כֵּיצַד? אָמְרוּ יֵשׁ נִדָּה בַתּוֹרָה, אֲבָל הַבָּא עַל שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם פָּטוּר; יֵשׁ שַׁבָּת בַּתּוֹרָה, אֲבָל הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים פָּטוּר; יֵשׁ עֲבוֹדָה זָרָה בַתּוֹרָה, אֲבָל הַמִּשְׁתַּחֲוֶה פָּטוּר — הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ”וְנֶעְלַם דָּבָר”, דָּבָר, וְלֹא כָל הַגּוּף.

[If] the court ruled to uproot the entire corpus [of a law] —- [for example] if they said [that] there is no niddah [prohibition] in the Torah, [or that] there is no Sabbath [prohibition] in the Torah, [or that] there is no idol worship [prohibition] in the Torah —- they are exempt. [If] they ruled to abolish part [of a law] and to retain part, they are liable. How so? [If] they said [that] there is a niddah [prohibition] in the Torah, but one who cohabits with a woman observing one day against another is exempt; [or that] there is a Sabbath [prohibition] in the Torah, but one who carries from a private domain to a public domain is exempt; [or that] there is [a prohibition on] idol worship in the Torah, but one who bows is exempt —- they are liable; as it says: and some matter will be forgotten —- some matter, but not the entire corpus.

Suggestions