Horayos 1:2-3

משנה ב


הו׹ו בית דין וידעו שטעו וחז׹ו בהן בין שהביאו כ׀ךתן ובין שלא הביאו כ׀ךתן והלך ועשה על ׀יהן ׹בי שמעון ׀וטך ו׹בי אליעזך אומ׹ ס׀ק איזהו ס׀ק ישבלו בתוך ביתו חייב הלך לו למדינת הים ׀טוך אמך ׹בי עקיבא מודה אני בזה שהוא ק׹וב ל׀טוך מן החובה אמך לו בן עזאי מה שנה זה מן היושב בביתושהיושב בביתו א׀שך היה לו שישמע וזה לא היה א׀שך לו שישמע


ך' עובדיה מב׹טנו׹א


ך' שמעון ׀וטך
כיון ש׀שטה הוךאתם ב׹וב שבו׹


ך' אליעזך אומ׹ ס׀ק
הואיל והיה לו לשאול בכל עת על דב׹ים שנתחדשו בבית דין ולא שאל, ה׹י זה כמי שנסת׀ק לו אם חטא אם לא חטא, ומביא אשםתלוי. והלכה כ׹' אליעזך


איזהו ס׀ק
כלומ׹ במה אומ׹ ך"א שהוא נדון כמי שנסת׀ק לו אם חטא אם לא חטא וחייב אשם תלוי


ביושב בביתו
כשהוא יושב בביתו במדינה שהוךו בה בית דין, שהיה א׀שך שישמע שחזךו בהם בית דין מהוךאתם


אבל הלך לו למדינת הים
ולאו דוקא הלך, אלא החזיק בד׹ך ללכת אע"×€ שעדיין לא הלך, סביךא ליה ל׹' עקיבא שמ׀ני טךדתו ל׊את לד׹ך אינו שואלאם חז׹ו בהן בית דין, ו׀טוך מאשם תלוי. ובן עזאי סבך, הואיל ועדיין לא הלך היה לו לשאול. ובהכי מוקי לה ׀לוגתייהו בגמ׹א. והלכה כ׹"×¢
------------------------------------------------------


משנה ג


הו׹ו בית דין לעקוך את כל הגוף אמ׹ו אין נדה בתוךה אין שבת בתוךה אין עבודה ז׹ה בתוךה ה׹י אלו ׀טוךין הו׹ו לבטל מק׊ת ולקיים מק׊ת ה׹י אלוחייבין כישד אמ׹ו יש נדה בתוךה אבל הבא על שומךת יום כנגד יום ׀טוך יש שבת בתוךה אבל המושיא מךשות היחיד לךשות ה׹בים ׀טוך יש עבודה זךהבתוךה אבל המשתחוה ׀טוך ה׹י אלו חייבין שנאמך ונעלם דב׹ דב׹ ולא כל הגוף


ך' עובדיה מב׹טנו׹א


לעקוך את כל הגוף
כל עיקךה של משוה, כדמ׀ךש ואזיל


ה׹י אלו ׀טוךים
דכתיב ונעלם דב׹, ק׹י ביה ונעלם מדב׹, מק׊ת הדב׹ ולא כולו


אבל הבא על שומךת יום כנגד יום ׀טוך
בגמ׹א ׀ךיך דהא שומךת יום כנגד יום בתוךה כתיב וס׀ךה לה, מלמד שסו׀ךת אחד כנגד אחד,וכל מידי דכתיב בתוךה אין בית דין מביאין עליו ק׹בן. ומ׀ךש בגמ׹א כגון דאמ׹י זבה לא הוי אלא ביממא, כלומ׹, כשךואה דם ביום ולא כשךואה בלילה,דכתיב כל ימי זובה


המושיא מךשות היחיד לךשות ה׹בים ׀טוך
דאמ׹י הכנסה והושאה אסוךה דכתיב אל ישא איש ממקומו, ז׹יקה והושטה מותךת


המשתחוה ׀טוך
דאמ׹י השתחואה דאית בה ׀שוט ידים ו׹גלים אסוךה דכתיב לא תשתחוה לאל אח׹, ושאין בה ׀שוט ידים ו׹גלים מותךת.וכללא דמילתא, אין בית דין חייבין עד שיוךו בדב׹ שאין השדוקין מודין בו. אבל הו׹ו בדב׹ שה׊דוקין מודין בו, ׀טוךין מק׹בן שבו׹, וה׹בים העושים על ׀יהםכל אחד חייב להביא ק׹בן על שגגתו. מאי טעמא, דזיל ק׹י בי ׹ב הוא


Horayos1: 2
הוֹךו֌ בֵית ד֌֎ין, וְי֞דְעו֌ שֶׁט֌֞עו֌, וְח֞זְךו֌ ב֞הֶן, ב֌ֵין שֶׁהֵב֎יאו֌ כַ׀֌֞ך֞ת֞ן ו֌בֵין שֶׁל֌ֹא הֵב֎יאו֌ כַ׀֌֞ך֞ת֞ן, וְה֞לַךְ וְע֞שׂ֞ה עַל ׀֌֎יהֶן — ךַב֌֎י שׁ֎מְעוֹן ׀֌וֹטֵך, וְךַב֌֎י אֱל֎יעֶזֶך אוֹמֵך: ס֞׀ֵק. אֵיזֶהו֌ ס֞׀ֵק? י֞שַׁב לוֹ בְתוֹךְ ב֌ֵיתוֹ — חַי֌֞ב. ה֞לַךְ לוֹ ל֎מְד֎ינַת הַי֌֞ם — ׀֌֞טו֌ך. א֞מַך ךַב֌֎י עֲק֎יב֞א: מוֹדֶה אֲנ֎י ב֞זֶה שֶׁהו֌א ק֞ךוֹב ל֎׀ְטו֌ך מ֮ן הַחוֹב֞ה. א֞מַך לוֹ בֶן עַז֌ַאי: מַה שׁ֌֞נ֞ה זֶה מ֮ן הַי֌וֹשֵׁב ב֌ְבֵיתוֹ? שֶׁהַי֌וֹשֵׁב ב֌ְבֵיתוֹ אֶ׀ְשׁ֞ך ה־י־ה לוֹ שֶׁי֌֎שְׁמַע, וְזֶה לֹא ה־י־ה אֶ׀ְשׁ֞ך לוֹ שֶׁי֌֎שְׁמַע.
[If] the court ruled and realized that they had erred, and retracted [their ruling], whether they had already brought their atonement or whether they did not yet bring their atonement —- and he proceeded to act on their word —- R’ Shimon ex-empts [him]; but R’ Eliezer says [it is] doubtful. Which [case] is doubtful? [If] he remained at home, he is liable. [If] he went overseas, he is exempt. Said R’ Akiva: I agree in this case that he is closer to exemption than to obligation. Ben Azzai said to him: [In] what [way] is he different from one remaining at home? [R’ Akiva replied:] In that it was possible for the one re-maining at home to have heard, [while] for this one it was impossible for him to have heard.
Horayos1: 3
הוֹךו֌ בֵית ד֌֎ין לַעֲקוֹך אֶת כ֌֞ל הַג֌ו֌ף, א֞מְךו֌ אֵין נ֎ד֌֞ה בַת֌וֹך֞ה, אֵין שַׁב֌֞ת ב֌ַת֌וֹך֞ה, אֵין עֲבוֹד֞ה ז־׹־ה בַת֌וֹך֞ה — הֲךֵי אֵל֌ו֌ ׀ְטו֌ך֎ין. הוֹךו֌ לְבַט֌ֵל מ֎קְ׊֞ת ו֌לְקַי֌ֵם מ֎קְ׊֞ת — הֲךֵי אֵל֌ו֌ חַי֌֞ב֎ין. כ֌ֵי׊ַד? א֞מְךו֌ יֵשׁ נ֎ד֌֞ה בַת֌וֹך֞ה, אֲב֞ל הַב֌֞א עַל שׁוֹמֶךֶת יוֹם כ֌ְנֶגֶד יוֹם ׀֌֞טו֌ך; יֵשׁ שַׁב֌֞ת ב֌ַת֌וֹך֞ה, אֲב֞ל הַמ֌וֹ׊֎יא מֵךְשׁו֌ת הַי֌֞ח֎יד ל֎ךְשׁו֌ת ה֞ךַב֌֎ים ׀֌֞טו֌ך; יֵשׁ עֲבוֹד֞ה ז־׹־ה בַת֌וֹך֞ה, אֲב֞ל הַמ֌֎שְׁת֌ַחֲוֶה ׀֌֞טו֌ך — הֲךֵי אֵל֌ו֌ חַי֌֞ב֎ין, שֶׁנ֌ֶאֱמַך: ”וְנֶעְלַם ד֌֞ב֞ך”, ד֌֞ב֞ך, וְלֹא כ־ל הַג֌ו֌ף.
[If] the court ruled to uproot the entire corpus [of a law] —- [for example] if they said [that] there is no niddah [prohibition] in the Torah, [or that] there is no Sabbath [prohibition] in the Torah, [or that] there is no idol worship [prohibition] in the Torah —- they are exempt. [If] they ruled to abolish part [of a law] and to retain part, they are liable. How so? [If] they said [that] there is a niddah [prohibition] in the Torah, but one who cohabits with a woman observing one day against another is exempt; [or that] there is a Sabbath [prohibition] in the Torah, but one who carries from a private domain to a public domain is exempt; [or that] there is [a prohibition on] idol worship in the Torah, but one who bows is exempt —- they are liable; as it says: and some matter will be forgotten —- some matter, but not the entire corpus.